פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "אישה יפה" היא שקר, זנות היא מציאות

      בישראל 2010, ישנם נערים, נערות וטרנסג'נדרים המעורבים בזנות. רלי קצב מזכירה שאין במקצוע העתיק בעולם כל יופי או זוהר - רק מציאות אכזרית של ניצול וסבל

      הפנטזיה הקולנועית מציגה את היופי והזוהר שבזנות ובשיח הציבורי לעיתים מדובר על בחירה, רווח וכסף. אבל במציאות זה אחרת. במציאות הישראלית של 2010 יש בני נוער, בנים, בנות וטרנסג'נדרים המעורבים בזנות על בסיס יום יומי. הזנות היא חלק מחייהם, היא אמצעי הישרדות עבורם. ובמציאות הזו, במרחב שבין "הלקוח", ה"סרסור" והנער/ה - יש ניצול, כפייה, ניכור ובדידות. במרחב הזה בו מתקיים ניצול מיני מסחרי של קטינים, יש מבוגרים מנצלים וקטינים מנוצלים החוזרים ונפגעים על בסיס יום יומי.

      כן, הם מעורבים בזנות. נערים ונערות צעירים מאד החל מגיל 11-12. גם אם לפעמים מנסים למכור לנו את הזנות כ"כסף קל" וכ"בחירה" ולהאשים את בני הנוער המעורבים בה, חשוב לומר: אין בקשר מיני של ילד עם מבוגר שום ביטוי של בחירה חופשית. אין בו קסם, אין בו טוב. במציאות הזו, המתנהלת ממש כאן, מתחת לאף של כולנו. יש נערות ונערים שגדלו במציאות של הזנחה קשה, דחייה, ניצול והתעללות נפשית, פיזית או מינית. הם למדו מגיל צעיר, שהם לא כמו כולם, אין הם ראויים לאהבה. הם אינם עומדים בזכות עצמם, וגופם הוא הפקר. החוויה הקשה שלהם פוגשת מציאות חברתית שמאפשרת ניצול מיני מסחרי של קטינים.

      הם רק רוצים להרגיש נאהבים

      מציאות חברתית שבה יש מבוגר שמלמד אותם כי הזנות נמצאת בסל האופציות. יש מי שירצה אותם ויהיה מוכן לשלם על זה. אולי כך ירגישו שווים ונאהבים. פשוט. וככה פשוט זה קורה על בסיס יום יומי ממש כאן לידנו. באתרי אינטרנט לגיטימיים שכולנו מכירים, בחדרי הצ'אט, שהפכו לזירות זנות פעילות. בדירה בבניין במרכז העיר. בצימר היפה במושב במרכז הארץ, במלונות השעתיים שבפרברי העיר, מאחורי הקלעים של בר מקומי ואולי גם במסיבת הרווקים של הסטודנטים מהמכללה. הנערות והנערים המעורבים בזנות חווים בידוד חברתי, בושה גדולה ותחושות אשמה. הם לא ידברו על זה, הן לא תספרנה. הן יודעות כי הן נחשבות בזויות בעיני החברה. הם לא מכירים דרך אחרת. הן לא מאמינות שמגיע להן.

      אך תופעת הזנות בכלל, ובתוכה זנות של קטינים וקטינות היא לא הכרח. אין זו "דרך הטבע". ההכרח והחובה של כולנו הם לטפל בה. יש להשקיע במניעה, אשר לנערים ולנערות המעורבים בזנות - עלינו לאתר אותם, להישיר אליהם מבט ולהציע להם בסבלנות ובעקשנות סיוע וטיפול המותאמים לצורכיהם. כלפי העוברים על החוק, המבוגרים המנצלים- ה"לקוחות" וה"סרסורים" יש להשקיע באכיפה, בענישה קשה לצד הסברה וחינוך הציבור. ואנחנו? אם אנחנו רוצים לחיות בחברה טובה יותר - אנחנו צריכים לקחת אחריות ולבחור לא להתעלם.

      להתנדבות, ייעוץ, שאלות וסיוע לבני נוער בזנות, פנו לקו הסיוע של "ערים בלילה"- תוכנית טיפולית שיקומית לבני נוער בזנות. עמותת עלם: 0549-773666

      *רלי קצב היא מנהלת תוכניות קצה לטיפול בנערות בעמותת עלם