שבוע אחרי ההילולה במירון. עוד מעט ילחץ מישהו "העתק?הדבק" ללוקיישן הבא - חדר המיון בברזילי והכבישים הסמוכים לו - ויעביר לשם את כל באי ההילולה, כולל חומה של חרדים, שוטרים עם סנדוויצ'ים, חפ"ק לילדים אובדים, עוקבי מים, מנייני מנחה וניידות יס"מ. בינתיים, נישאר בעבר הקרוב: הייתי במירון. חזרתי בחיים כדי לדווח.
יפה עשתה משטרת ישראל כששחררה שבועיים קודם אזהרות על עומס וצפיפות. בדרך לבר יוחאי שמענו ברדיו שכל החניונים מלאים ואין מקום להכניס סיכה. אחרי 20 דקות הגענו לחניון ספסופה, שהוכשר לקליטת אלפי מכוניות, ומצאנו בו עשר סובארו, שש מאזדה וחמש מכוניות נוספות שייצורן הופסק במאה הי"ט. וזהו. סידרתי את המטפחת וחשבתי על חוכמת המשטרה.
ולא רק היא, מסורת בדוקה היא להזהיר את חבריך שלא להגיע למירון בל"ג בעומר. אחד שמע שצריך ללכת קילומטרים ברגל, אחר מספר על ילדים שנדרסו בדוחק, שלישי דוחף לך בלוני חמצן. מהחניון עלינו על אוטובוס נקי וריק, שפלט אותנו אחרי חמש דקות נסיעה ברחבת הקבר.
הגענו בשמונה בבוקר ומצאנו ערימות של אשפה, אלפי יהודים שמחים ואווירה מחשמלת. הילדים התהלכו פעורי פה ועין: ברסלבים מקפצים ואחריהם חסידים, נעים במעגלים. בכל כמה צעדים התחלפה המוסיקה. רבי נחמן התחרה ברבי שמעון, שהתחרה באייל גולן. ברחבת עפר אחת התנחשלו פאות ארוכות לצלילי מוסיקה מזרחית, ובפינה אחרת מעגל מתופפים אקסטטי. בומבלה לחרדים.
צדם האחר של החרדים
לכולנו - מגבי גזית ועד אחרונת הכותבות הפובליציסטיות (אתם מסתכלים עליה) - נוח וקל להכריז שבשחור אין גוונים. למען האמת, קשת צבעונית למדי מתחבאת בתוך השחור. הטיול למירון בל"ג בעומר היה גם חוויה רוחנית קסומה, וגם שיעור מרתק בהלכות חרדים. הקלים לזיהוי הם החוזרים בתשובה, ובעיקר החוזרות: אחת התהלכה במטפחת נוסח עדת המתנחלות ותחתיה רסטות; אחרות, בפאה ובלבוש חרדי מושלם, החזיקו סיגריה. הבליל הצבעוני כלל ליטאים וחסידים, ספרדים ואמירקן?מודרן?אורתודוקס, נערי שבאב ואברכי משי.
אותו טיול אפשר לערוך ליצהר, ולגלות על המקום המושמץ הזה דברים שלא הייתם מנחשים. למשל, ששליש מבני המקום הם נהגי אמבולנס ומגישי עזרה ראשונה; שהם עוסקים בחקלאות עברית, כרמי יין אורגניים ושדות חיטה; שאחוז ניכר מהגברים קצינים ביחידות קרביות; שהיקב המקומי זכה השנה בשלוש מדליות יוקרתיות; שביצהר פועלים שני תיאטרונים מצליחים בנושאים חברתיים, וגם בית מלאכה לצורפות וקורסים לרצפים וטייחים עבריים.
בסיבוב אחד ביצהר אפשר ללמוד משהו על דימויים תקשורתיים נבובים ועוצמתם של סטריאוטיפים. מאחורי המסך הדק של הטלוויזיה מתחבא עולם רחב ומגוון: יש בו שלושה ממדים אמיתיים, ויותר מגה?פיקסל מאשר בחדש של אפל. נסו לבדוק מה קורה לעמדות שלכם כשהן יוצאות לטיול באוויר העולם.