פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ דרש הסברים מדוע לא מפנים את עמונה

      בעקבות עתירה שהוגשה בעניין, דורש בג"ץ מהמדינה הסברים מדוע לא נהרסו בתים שנבנו על קרקע פרטית של פלסטינים במאחז. "ביהמ"ש אותת היום למדינה שאין להשלים עם הפקרות"

      בית המשפט העליון הוציא הבוקר (רביעי) צו על תנאי המורה למדינה לנמק בתוך 90 יום מדוע אינה פועלת לממש צווי הריסה נגד המבנים במאחז עמונה שנבנו על קרקע פרטית של פלסטינים. משמעות הצו היא שעל המדינה להגיש תצהיר שבו תסביר מדוע לדעתה על בג"ץ להימנע מלהוציא צו סופי שיחייב את ביצוע צווי ההריסה למאחז.

      עורך הדין שלומי זכריה מהצוות המשפטי של ארגון זכויות האדם "יש דין" באמצעותו הוגשה העתירה, אמר לוואלה! חדשות בתום הדיון כי "בית המשפט אותת היום למדינה כי אין להשלים עם מצב ההפקרות השורר בגדה המערבית והפקרת אדמותיהם הפרטיות של תושבים פלסטינים. אנו מקווים שהרשויות יתעשתו ויבצעו את המוטל עליהן".

      בתשובתה לעתירה, טענה המדינה כי למרות שמדובר במאחז בלתי חוקי שהמבנים בו הוקמו בניגוד לחוק ועל קרקע פרטית פלסטינית, יש לדחות את העתירה, מאחר שאכיפת הקפאת הבנייה בשטחים אינה מאפשרת בתקופה זו לאכוף צווים הריסה קודמים. כן צוין בהודעה כי שר הביטחון, המנהל האזרחי והמשטרה רואים בחומרה את התנהגותה הפסולה של המועצה המקומית מטה בנימין שאפשרה "בנייה מדעת על קרקעות פרטיות של פלסטינים".

      בשנת 2006 התרחש בעמונה הליך חד פעמי של מימוש צווי הריסה, שהוצאו כנגד תשעה מבני קבע שנבנו במאחז, אולם תושבי המאחז המשיכו להתגורר בו ואף להציב במקום מבנים חדשים. בחודש נובמבר 2008 הגישו שמונה פלסטינים תושבי הכפרים עין יברוד וסילוואד עתירה לבית המשפט העליון בדרישה לפנות את המאחז הבלתי חוקי, אשר בנוי לטענתם על קרקעותיהם הפרטיות. בעתירה, שהוגשה בין היתר נגד שר הביטחון ואלוף פיקוד המרכז, דרשו העותרים לפנות את המאחז ולהסיר את הגידור המקיף חלקים ממנו המונע מפלסטינים גישה לאדמותיהם.

      בנוסף לעתירה, ב-31 בדצמבר 2008, הגישו שבעה פלסטינים תושבי הגדה המערבית באמצעות "יש דין" תביעת נזיקין נגד מדינת ישראל לבית המשפט השלום בירושלים, בשל סיועה להקמת המאחז "עמונה" היושב על קרקעותיהם הפרטיות ובשל הימנעותה מפינויו.