השבוע התחדש סוף כל סוף התהליך המדיני. כמי שניהל שנים של משא ומתן ישיר אני כמובן חסיד של שיטה זו, אך עלי לומר כי בקונסטלציה הנוכחית שיחות קירבה באמצעות תיווך של הממשל האמריקאי אינו רק הרע במיעוטו אלא גם האופציה הטובה ביותר.
היות ולמען משא ומתן יש צורך באמון הדדי בין הצדדים, דבר שלא קיים עתה. ובכל מקום, אם יש סיכוי כלשהוא להגיע להסדר קבע עם הפלסטינים זה רק במשולש הישראלי-פלסטיני-אמריקאי. אני גם מאמין כי עמדות הפתיחה של הצדדים יהיו מציאותיות יותר מאשר במשא ומתן ישיר כי הן מובאות בפני האמריקאים ואף צד לא ירצה להיות מואשם בכישלון השיחות.
.
המתכונת הנכונה להתחיל את שיחות הקרבה הוא לדעתי לגשת ראשית כל לנושא סידורי הביטחון בגבולות הקבע. רק לאחר שיושג הסכם עקרוני בנושאים אלה יש לגשת לנושאים הקשים ביותר, ירושלים והפליטים. אין לי ספק כי הבסיס לגבולות הקבע חייבים להיות קווי 67 עם תיקוני גבול למען גושי ההתיישבות וחילופי שטחים, כל נוסחא אחרת נידונה לכישלון וגם לא תאפשר את נוסחת שתי המדינות לשני עמים.
באשר לסידורי הביטחון על ישראל לעמוד כי המדינה הפלסטינית אכן תהיה מפורזת מלבד כוח משטרה, למען הסדר הציבורי ומניעת הטרור. בנושאים רבים אחרים יש לחתור לשיתוף פעולה בין ישראל למדינה הפלסטינית העתידית בעיקר בנושא המעברים, חשוב שמערכת הביטחון תעמוד על האינטרסים החיוניים של ישראל אך מבלי לפגוע בעצם קיומה של מדינה פלסטינית ריבונית. גם בנושא זה האמריקאים יכולים לשחק תפקיד חשוב, כולל בנוכחות של הכוחות האמריקאים במעברים והדרכה אמריקאית לכוחות השיטור הפלסטינים במאבק כנגד הטרור. בנושא זה, יש להעמיק את שיתוף הפעולה בין ישראל למדינה הפלסטינית למניעת הטרור.
בו זמנית, רצוי כי הצדדים יעסקו כבר בתחילת השיחות בחזון השלום המשותף שלהם, השלום הישראלי פלסטיני. רצוי כי יהיה מודל לשלום מלא ושיתוף פעולה בין שתי המדינות, זה נכון לנושאי מים, חברה, כלכלה, תרבות, קיום יחסים דיפלומטיים וקונסולריים, איזור סחר חופשי ושת"פ עם ירדן.
לא יהיה זה קשה עבור שני הצדדים לשחק משחק טקטי בו יוכשלו השיחות וניתן יהיה להאשים את הצד השני, אם זו הכוונה אזי תהא זו בכייה לדורות ומתכון לאסון אלים, המבחן העיקרי הוא איפה מבחן של מנהיגות, לקבל החלטות אמיצות בעיתוי חשוב זה בו המזרח התיכון נחלק בין פרגמטים לפונדמנטליסטים, על ממשלת ישראל לחשוב על בטחונה הלאומי במונחים אסטרטגיים.
אינני נמנע כידוע עם תומכי נתניהו אך לדעתי יש עם פתיחת שיחות הקרבה לאחל לו הצלחה ולקוות כי יאזור אומץ ויחשוב יותר על קואליציה אזורית מאשר על קואליציה פוליטית. אם נתקדם להסדר, יהיה לו את הרוב הדרוש.
* הכותב הוא נשיא מרכז פרס לשלום