כמו משקיף אובייקטיבי, שכל קשר בינו לבין הסכסוך הישראלי?פלסטיני אינו אלא מקרי, נוהג עבדאללה מלך ירדן להפציע מעלינו מפעם לפעם ולהשמיע באוזנינו שלל התרעות ועצות.
כשהוא לוחץ על ישראל להחיש את נסיגתה מן האדמות הערביות הכבושות הוא נשמע כמו שכן טוב שפשוט דואג לשלום השכונה שבה הוא מתגורר. כאילו הבית שלו הוא אמנם ארמון מפואר ושמור היטב, אבל סמוך מאוד אליו עומד בית הדירות המשותף לישראל ולפלסטינים. וכאילו סכסוכי הדיירים בבית הדירות הבעייתי הזה מטרידים את המלך הנאור, בעיקר כי קשה לו לראות אחרים סובלים, וגם משום שהוא פשוט שואף, ברוב נדיבותו, שהשכונה תהיה נקייה ושלווה.
כדאי לזכור, בכל פעם שעבדאללה מתריע, שהוא אינו משקיף אובייקטיבי - אלא צד משמעותי, ואף דומיננטי, בסכסוך הזה. לא משיא עצות טובות אלא בעל אינטרס, המפעיל לחץ כדי לממש את האינטרס שלו.
בניגוד לרוב המנהיגים הישראלים, המקבלים את עצם נוכחותו של המלך הירדני באזורנו כעובדה קבועה וניצחת, עבדאללה עצמו אינו שוכח כנראה - ולו לרגע - שהוא לא באמת שייך לכאן. הוא מתנהג ומדבר כאילו הוא הישות המדינית האיתנה במזרח התיכון. אבל הוא יודע היטב מי היה הסבא רבא שלו, שעל שמו הוא נקרא ואת כתרו הוא ירש. ישראלים נוטים לפעמים לספור את ימי הסכסוך רק מ?1967, אבל עבדאללה בן חוסיין הנוכחי יודע כי בשנת 1921, רק ארבע שנים אחרי הצהרת בלפור שבה התירו הבריטים ליהודים להקים מדינה בכל השטח שנקרא אז "פלשתינה?ארץ ישראל", קרעו אותם בריטים עצמם את רוב השטח הזה, והעניקו אותו במתנה לעבדאללה בן חוסיין הראשון.
ירדן - המדינה הפלסטינית
הם עשו זאת, הוא יודע, כאות הוקרה על העזרה שהושיט להם חוסיין, מלך חיג'אז שבערב הסעודית, במאבקם נגד האימפריה העות'מנית במלחמת העולם הראשונה. ורק המחווה הג'נטלמנית הזאת הביאה את המשפחה ההאשמית אל המזרח התיכון. אבל מי ערב שההצעה תחזיק מעמד לנצח? מניין הביטחון כי "הממלכה ההאשמית" מסוגלת לשרוד גם בעידן שבו רוב המונרכיות הפכו לדמוקרטיות, ואף שמבחינת רוב האוכלוסייה שלה ירדן היא בעצם מדינה פלסטינית?
עבדאללה השני הוא איש מרשים. אך בכל פעם שהוא דוחק בנו להקים מדינה פלסטינית, כדאי לזכור כי שטחה של פלשתינה?ארץ ישראל המנדטורית כבר חו?לק, למעשה, לפי עקרון "שתי מדינות לשני עמים". בחלק הפלסטיני שולט עבדאללה בכבודו ובעצמו.
ובכל פעם שהוא גוער בנו על פגיעה בזכויות העם הפלסטיני, כדאי לזכור מה עשה אביו, המלך חוסיין העדין והחייכן, כשהעם הפלסטיני ניסה, ב?1970, לשחרר את אדמות פלסטין הכבושות בידיו.
רבבות הפליטים הפלסטינים, שנטבחו בידי טנקים של הממלכה ההאשמית ב"ספטמבר השחור", הם הסיבה שבגללה אש"פ החליט להניח לעת עתה לאדמותיו שבעבר הירדן המזרחי ולהפנות את מאבקיו לשחרור אדמותיו שבידי ישראל תחילה. יותר קל ובטוח להיאבק נגד ישראל, מאשר נגד משפחת הממלכה ההאשמית. במיוחד כשהמלך ההאשמי עצמו לוחץ על ישראל בעניין, בניסיון להגן על עצמו ובתקווה שבסופו של דבר הפלסטינים יסתפקו בעבר הירדן המערבי, ויניחו לו.
ובמיוחד כשהמלך מעוניין כמה שיותר מהר במדינה פלסטינית אבו?מאזנית בחסות אמריקנית, מחשש שאם ישראל לא תזדרז להסכים לכך כי אז תקום כאן, ממש מעבר לארמונו, מדינת חמאס אשר תילחם גם בו.