בסך הכל, נדמה שסגן שר הביטחון רגוע. האיש שלקח על עצמו את כל נושא מוכנות העורף לשעת חירום יודע היטב כמה טילים מכוונים ברגעים אלה לכל נקודה בישראל מאירן, סוריה, חיזבאללה וחמאס, אבל הוא עצמו מוכן להתחייב שמצבו של העורף מעולם לא היה טוב יותר, אבל ממהר לסייג: "מצד שני, האיום גם גדול כפי שלא היה מעולם".
סגן שר הביטחון כל כך בטוח במוכנות של כל כוחות ההצלה, ובהם פיקוד העורף, המשטרה, מד"א והרשויות המקומיות, שהוא עצמו לא הזמין ערכת מגן, לא לעצמו ולא למשפחתו. "האמת היא שזה לא מטריד אותי וזה לא נראה לי דחוף", הוא אומר, "כשיגיע הזמן נדאג להביא ערכה, ואני אשקול בכובד ראש מתי לקחת את המסכה", הוא מוסיף, בנימה צינית.
מאז כישלון מערך העורף במלחמת לבנון השנייה, אין מושב במדינה שלא ביצע כבר מספר תרגילים. בחודש הבא ייערך תרגיל עורף ארצי, רביעי במספר, והכוחות מתורגלים ופועלים ביחד עם רשות החירום הלאומית (רח"ל). הגופים, לפחות על הנייר, יודעים את גזרות הפעולה שלהם, וראשי הערים כבר יודעים שביום פקודה יהפכו מפוליטיקאים למפקדי הערים בעל כורחם.
לא עוזב את העיר
"התרחיש שאנחנו מדברים עליו, הוא של נחיתת מאות טילים על עורף המדינה", אומר וילנאי, "חיזבאללה יודע לירות היום על באר שבע. מבלי להתייחס לשאלה אם הועברו לרשותו טילי סקאד, אני אומר לך שהם מצויידים כהוגן. לחמאס יש יכולת להגיע עד תל אביב והטילים שברשותו מכסים חלק ניכר מגוש דן. לסורים יש יכולת, אבל השאלה היא מה כוונתם. לאירנים יש טילים ארוכי טווח וגם כוונות ברורות, כך שלמעשה אולי יש איזה נחל עזוב איפשהו בארץ שאין טיל שיכול להגיע אליו".
למרות התרחיש המאיים, וילנאי נשמע בטוח. "בניגוד לתקופה שחשבנו שהטילים האלה יחלידו", הוא אומר בעקיצה לכיוונו של הרמטכ"ל לשעבר משה יעלון (י.ב), "היום אנחנו יודעים שהמצב לא כך. בכל עימות עתידי, עורף המדינה יהיה מותקף במאות טילים ואנחנו ערוכים לכך. ישנה חלוקת אחריות ברורה בין כל הגופים, אנחנו יודעים לפרוס רשת של סיוע וטיפול בכל נקודה שתפגע ומתרגלים כל תרחיש. אם כל אחד יודע איפה הוא צריך להיות בזמן חירום - זה כבר חמישים אחוז מהעבודה. היום לא תמצא ראש כפר במקום הכי נידח במגזר הערבי שלא יודע מה הוא עושה ולמה הוא אחראי בשעת חירום".
אבל אולי כאן בעצם טמונה הבעייתיות בהעברת האחריות אל ראשי הרשויות המקומיות. על פי התכנון, לכל ראש רשות יוצמד קצין של פיקוד העורף שיסייע לו להתמודד עם המשבר במחשבה כי ראש העיר יידע בצורה הטובה ביותר היכן יש להקצות את משאבי העירייה, אולם רבים מהם קובלים על התפיסה של מערכת הביטחון. למרות צווי הריתוק שיוצאו לעובדי העיריות בשעת חירום, איש מהם אינו יכול להבטיח שהעובדים אכן יישארו בעיר ולא יימלטו, הציוד לשעת חירום איננו ובחלק מהרשויות מתקשים להתמודד עם צרות היום יום, אז כיצד יתמודדו עם נפילות של טילים.
"אני לא שמעתי ולו תלונה אחת בעניין מראשי הערים", מדגיש וילנאי, "מי שאומר שהוא לא יכול להיות אחראי על העיר שלו בשעת מתקפה, שייתפטר. מי שלא ייתפקד בשעת חירום, יש לנו את הכלים להחליף אותו ותאמין לי שיש אנשים שעומדים בתור כדי להיות ראש רשות. חלק מהאחריות של ראש העיר זה להיות אחראי גם בשעת חירום על עירו, בדיוק כמו שמג"ד במילואים מוקפץ לתפקידו בשעת חירום. לא אני אומר את זה, החוק אומר זאת. אם ראש העיר מוריד ממנו את האחריות, אז מה יהיה עם אנשי המילואים שייקבלו צווי 8? שזה לא מוצא חן בעיניהם? שהם לא יכולים להתמודד? זה אותו היגיון".
"חוץ מזה, אם אירוע שבו ראש עיר בורח מעירו במהלך מלחמה, הוא לא יהיה ראש עיר. או שאנחנו נבצע זאת, ותאמין לי שיש אנשים שמחכים לפקודה שלנו לבוא ולהיות ראש עיר, או שהתושבים פשוט יחליפו אותו", ממשיך וילנאי, "וחוץ מזה, לאן הם ייברחו? כל הארץ תהיה מכוסה בטילים. צריך להבין שהעורף יהיה החזית החדשה, וכמו שלא עולה על הדעת שמפקד החזית ייברח, ככה לא ייתכן שראש עיר יוריד מעצמו אחריות".
מותר לפחד
ראשי הערים טוענים שלא יוכלו להתמודד עם הגירה אל עריהם.
"אז שיתרגלו. ברור לנו שבמלחמה הבאה תהיה תנועה של מאות אלפים מעיר לעיר, וכשזה יקרה, אנחנו נהיה מוכנים גם לכך. אנשים ילונו בבתי ספר אם צריך, ובמוסדות אחרים שלא יפעלו. אלו דברים שאנחנו מתרגלים ונתרגל. מה עדיף? שנביא אנשי צבא שינהלו את העיר? ראשי הערים לא יהיו לבד. אם ראש העיר מבין כבר היום שהוא האחראי על העיר, הוא מתנהג בהתאם ומתכונן גם לשעת חירום. שיהיה ברור, יהיו בעיות מורכבות מאוד במלחמה, אבל מי שחושב שאי אפשר לטפל בהם, הוא מסוכן לציבור שלו ואנחנו נעביר אותו מתפקידו".
אתה נשמע בטוח מאוד במוכנות העורף. אתה מתאר מנגד התעצמות של המדינות והארגונים שפועלים באזור. זה לא מדאיג אותך?
"בוודאי שזה מדאיג, אבל אם תכפה עלינו מלחמה, אנחנו ערוכים בצורה הטובה ביותר ב-62 השנים האחרונות. אין לי שיטה שאנשים לא ייהרגו, אבל אנחנו ערוכים לכל ואיפה שיהיו בעיות, כמו בערים חלשות יותר, נמצא פתרונות ונביא תגבור".
אבל מסתבר שגם במערכת הביטחון התבגרו מאז מלחמת המפרץ, וילנאי אפילו מסוגל לקבל בהבנה את מה שכונתה כ'תופעת העריקים', בה נמלטו תושבי גוש דן מבתיהם. "לא נילחם בהם ולא נצא נגדם", הוא מבהיר, "אנשים תמיד ירצו להגיע לאילת במלחמה וזה בסדר. אנחנו לא ננסה לעצור אותם אבל בהחלט ננסה לתת להם מענה. אני יכול לומר היום בביטחון שבנינו מערכת כזו שהאזרחים יחליטו שמספיק בטוח להישאר בערים שלהם מאשר ללכת למקומות אחרים. לי אין ספק בחוסן הלאומי שלנו כעם. כן, יתכנו, וקרוב לוודאי שגם יהיו פגיעות קשות. מותר לפחד, אבל אסור שהמדינה תהיה משותקת. הטילים הללו דומים לפיגועי ההתאבדות שידענו באוטובוסים. המדינה לא שותקה, אנשים המשיכו לעבוד, וזו הכוונה שלנו בהערכות למלחמה הבאה".