חשיפה לצפון

אלף הקטיושות שנחתו בימי מלחמת לבנון השנייה באזורי העיר קריית שמונה ובתחומה, גרמו לארגונים רבים ולמשרד הביטחון להבין שהעורף הוא חלק בלתי נפרד מהמלחמה הבאה.

שלושים ושלושה ימים נדרשו תושבי העיר לשהות במקלטים, למעט הפוגות קצרות, אלא שמרביתם העדיפו לוותר על התענוג ונטשו את העיר הצפונית לטובת מרכז הארץ. מאז, 187 מקלטים ברחבי העיר שופצו, אבל קצין הביטחון של עיריית קריית שמונה, ידידיה פרוידנברג, מסביר שלמרות השיפוצים, גם הפעם השהות במקלטים לא תהיה חוויה נעימה. "אמנם במאה מקלטים יש מיזוג ואפשר לשהות יותר, אבל שום מקלט בעיר לא בנוי לשהות של מעל שבוע. זה כור היתוך לא נורמלי".

גם בקיבוצי הגליל העליון נדרשו לשהות ימים ארוכים במקלטים. קצין הביטחון של המועצה האזורית גליל עליון יורם רותם מחזיק בדעה דומה לחברו, "מי שחושב שאוכלוסיות שלמות ייכנסו למקלטים לתקופה ארוכה, טועה. הם לא בנויים לזה. אין אפשרות לחיות מתחת לאדמה. בתרגילים הכל נחמד, אבל העורף לא מסוגל לספוג תקופה כל כך ארוכה".

מלחמת לבנון השנייה היתה הראשונה במלחמות ישראל שעורף המדינה הפך לחזית לתקופה ארוכה כל כך. חלק מן הרשויות המקומיות לא עמדו בדרישה הפשוטה לספק לתושביהן את הצרכים המינימלים. כך הסתבר, שבחלק גדול מן הרשויות אין מספיק מקלטים, ואלו הקיימים לא תוחזקו במהלך השנים או הפכו למועדונים ומקומות בילוי. עובדי הרשויות עצמם העדיפו לעזוב את העיר ביחד עם בני משפחותיהם ולא לסייע למי שלא היה באפשרותו לעזוב את העיר.

כך זכור למשל מנכ"ל אחת הרשויות שנטש את העיר ופוטר לאחר מכן מתפקידו. הפעם, מקווים ברשויות, המלחמה תיראה אחרת. "זה מאוד תלוי ברשות המקומית, כבר במלחמה היה ניתן להבחין שרשות חזקה כלכלית הצליחה לתפקד ורשויות חלשות כלכלית וחברתית קרסו", אמר בעבר גורם בפיקוד העורף, "אנחנו מלמדים את הרשויות כיצד לנהוג בשעת חירום".

רותם פרש לפני שבועיים מתפקידו כקצין הביטחון של המועצה האזורית גליל עליון. מאז מלחמת לבנון השנייה עסק בשיפור המוכנות למלחמה הבאה, "תירגלנו את צוותי החירום וכיתות הכוננות. השלמנו פערים כדי שישמעו את האזעקות מכל מקום. במלחמת לבנון השנייה פרט לילדים מרבית האוכלוסייה נשארה, זו תהיה אמירה סתמית אם נגיד שכולם נשארו במקלט. בעיקר שחלק מהמקלטים מתקופת מלחמת ששת הימים והם מתחת לאדמה. גם האחזקה שלהם יקרה - השקענו מאז המלחמה 12.5 מיליון שקלים בשיפוץ המקלטים".

אחת הרשויות בעלות הניסיון הרב ביותר בישראל בתחום זה, היא קריית שמונה, שבמשך 32 שנים ספגה למעלה מ-4000 קטיושות ועברה מבצעים ארוכים של צה"ל בהם נורו מטחים כבדים על העיר.

"הכנתי ספר כיצד לנהוג", מסביר פרוידנברג, "היו רשויות שהשתמשו בו וראו את זה במהלך המלחמה והיו שלא תירגלו את זה וחבל". כמו בעבר, מבטיחים בקריית שמונה שלא יהיה פינוי מסודר, והעיר לא תפונה מיושביה, "יפונו רק המקרים הרפואיים, המבוגרים ומי שהעובדים הסוציאליים יקבעו", מסביר פרוידנברג.

בעיה נוספת שהעיבה במהלך מלחמת לבנון השנייה, היא התרומות שניתנו לרשויות, מוצרים רבים וכסף רב חולקו. בציבור נשמעו טענות כאילו המוצרים ניתנו למקורבים, והם גם אלו שזכו לאירוח בבתי מלון. בשל כך, הוקמה בעיר ועדה הכוללת את היועץ המשפטי, מבקר העירייה, גזבר העיר ובעלי תפקידים נוספים, שבשעת חירום תהיה אחראית על חלקות התרומות.

בין הבעיות הרבות שיטרידו את הרשויות בצפון, היא בעיית חלוקת המזון. במהלך המלחמה חולק מזון על ידי צה"ל לנזקקים בעיר. כיום, בצבא עובדים עם חברות קייטרינג, ויהיה קשה להעביר אוכל לנזקקים. "אי אפשר להפיל על הרשויות את נושא המזון", מסביר פרוידנברג ומעלה בעיה נוספת - במהלך מלחמת לבנון השנייה התרוקנו הכספומטים, וגם חנויות המזון לא נפתחו בהתחלה. העירייה לא יכולה להכריח את הבנקים והעסקים הפרטיים להמשיך ולפעול, "אנחנו פועלים בשיתוף פעולה כדי שזה לא יקרה שוב. הרשות תהיה הרבה יותר מסודרת, כדי שלא יישארו מעט אנשים לדאוג להרבה אנשים".

"לא תהיה קריסת יישוב בחירום. אנחנו עושים הכל כדי שזה לא יקרה אבל הכל תלוי במנהיגות המקומית", טוען אל"מ אנואר סעב, מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף.

בפיקוד העורף השקיעו בשנים האחרונות מאמצים רבים בהכנות למלחמה הבאה. הפעם, הם יודעים, העורף יהיה חזית, וברשויות המקומיות נערכים תרגילים רבים. "אין ספק שרשות שהיא חזקה כלכלית יכולה להכין את עצמה טוב יותר. עניין המשאבים זה בונוס, כי אנחנו מדברים על מענה לאזרח, ומזעור פגיעה בנפש וברכוש דרך אימונים. כל עובדי הרשויות חתומים כבר היום על צווי ריתוק".

בחלק מהרשויות אף נערכים למענה לעובדים בשעת מלחמה, כך בחלק מהרשויות ייפתחו גנים לילדי העובדים. רשויות אחרות הקימו יחידות כיבוי אש שיעזרו לכוחות הביטחון. מאז מלחמת לבנון הוכפל מספר הצופרים ביישובי הצפון ובכולם נערכו ניסויים. "צפרנו בכל מקום אפשרי", מאשר אל"מ סעב, "רכשנו המון ציוד, שדרגנו את כח האדם. ושיפרנו את יכולת ההתרעה לאזרח".

המקלטים, שהיו עקב אכילס במלחמה האחרונה, שופצו. אל"מ סעב חושב שבפעם הבאה לא נצטרך להשתמש בהם לאורך זמן, "היכולת לתת התרעה יוצרת מצב שלא נצטרך להחזיק את האזרח בשהייה ארוכה". כחלק מהעניין, הוקמה שוב בפיקוד העורף יחידת קישור לרשויות המקומיות, יקל"ר - קצינים הנמצאים בקשר ישיר עם הרשות ופותרים בעיות. "פעם אנשים היו באים וראש הרשות היה נותן הנחיות. כיום, בנינו את הרשות כמכלול שעובד. ראש הרשות הוא מפקד העיר בחירום ואנחנו מתרגלים אותם".