אמנם זו תהיה טעות לחשוב שנעלמו כל המחלוקות בין ישראל לארה"ב, או שהנשיא אובמה וצוותו חזרו בהם ממגמת ההתקרבות לעולם האיסלמי, אך בכל זאת יש התפתחויות חיוביות. ברגע שהממשל הודיע על שובו של מיטשל לאזורנו היה ברור שחל מפנה לטובה - שהרי המסר הקודם מוושינגטון היה "עד שלא נגיע להבנות, מיטשל נשאר בבית". בין היתר, תרמה לכך העובדה שנתניהו הוביל קו מדיני ודיפלומטי עקבי שכלל הבהרות לגבי העמדות שישראל לא תיסוג מהן, כולל הבנייה בירושלים (אולי בדגשים שונים לגבי חלקים שונים של העיר). כמו כן, נתניהו הסכים ל"הליכה לקראת" בנושאים מסוימים.
כך הוסכם, כנראה, שנושאי הליבה של הסדר הקבע יוכלו לעלות במסגרת שיחות הקירבה על בסיס של החלפת דעות כלליות - אך שסיכומים יוכלו להתקבל רק בשיחות ישירות בין הצדדים. בימים האחרונים הביעו בכירים בממשל האמריקני שביעות רצון ממה ששמעו בירושלים. הבעיה העיקרית של האמריקנים כרגע היא עם אבו מאזן, ולכן הזמינו אותו ל"שיחת מוטיבציה" בשבוע הבא בוושינגטון. מצבו של ראש הרשות אינו פשוט. לא אחר מהממשל האמריקני עצמו, דרך הצהרותיו ורמיזותיו הבוטות כלפי ישראל בהקשר לבנייה בירושלים ובעניינים אחרים, העלה אותו על עץ גבוה מאוד. כעת אומרים לו לקפוץ למטה, ללא רשת ביטחון של תנאים מוקדמים. אבו מאזן קיווה שהאמריקנים יכפו תוכנית על ישראל. אבל אם לזה הוא עדיין מצפה, הוא יתאכזב. ולא מפני שאין בסביבתו של הנשיא אנשים שחושבים בכיוונים דומים או שרעיונות מסוג זה לא יוכלו לעלות מחדש בהמשך הדרך. אך לא כרגע. ייתכן שכדי לסבר את אוזנו יאמרו לו שאם יסכים להשתתף בשיחות, תעמוד אמריקה לצידו בסוגיות כאלה ואחרות. אך אבו מאזן לא ישמע ממארחיו יותר מהצהרות ומהבטחות כלליות למדי.
המחלוקות לא נעלמו
אמנם זו תהיה טעות לחשוב שנעלמו כל המחלוקות בין ישראל לארה"ב, או שהנשיא אובמה וצוותו חזרו בהם ממגמת ההתקרבות לעולם האיסלמי, אך בכל זאת יש התפתחויות חיוביות. ברגע שהממשל הודיע על שובו של מיטשל לאזורנו היה ברור שחל מפנה לטובה - שהרי המסר הקודם מוושינגטון היה "עד שלא נגיע להבנות, מיטשל נשאר בבית". בין היתר, תרמה לכך העובדה שנתניהו הוביל קו מדיני ודיפלומטי עקבי שכלל הבהרות לגבי העמדות שישראל לא תיסוג מהן, כולל הבנייה בירושלים (אולי בדגשים שונים לגבי חלקים שונים של העיר). כמו כן, נתניהו הסכים ל"הליכה לקראת" בנושאים מסוימים.
כך הוסכם, כנראה, שנושאי הליבה של הסדר הקבע יוכלו לעלות במסגרת שיחות הקירבה על בסיס של החלפת דעות כלליות - אך שסיכומים יוכלו להתקבל רק בשיחות ישירות בין הצדדים. בימים האחרונים הביעו בכירים בממשל האמריקני שביעות רצון ממה ששמעו בירושלים. הבעיה העיקרית של האמריקנים כרגע היא עם אבו מאזן, ולכן הזמינו אותו ל"שיחת מוטיבציה" בשבוע הבא בוושינגטון. מצבו של ראש הרשות אינו פשוט. לא אחר מהממשל האמריקני עצמו, דרך הצהרותיו ורמיזותיו הבוטות כלפי ישראל בהקשר לבנייה בירושלים ובעניינים אחרים, העלה אותו על עץ גבוה מאוד. כעת אומרים לו לקפוץ למטה, ללא רשת ביטחון של תנאים מוקדמים. אבו מאזן קיווה שהאמריקנים יכפו תוכנית על ישראל. אבל אם לזה הוא עדיין מצפה, הוא יתאכזב. ולא מפני שאין בסביבתו של הנשיא אנשים שחושבים בכיוונים דומים או שרעיונות מסוג זה לא יוכלו לעלות מחדש בהמשך הדרך. אך לא כרגע. ייתכן שכדי לסבר את אוזנו יאמרו לו שאם יסכים להשתתף בשיחות, תעמוד אמריקה לצידו בסוגיות כאלה ואחרות. אך אבו מאזן לא ישמע ממארחיו יותר מהצהרות ומהבטחות כלליות למדי.