כך תשרדו את הגרעין האירני

כבר תקופה ארוכה שאירן פועלת להשגת יכולת גרעינית צבאית, מאמץ שמדינות המערב לא הצליחו עד כה למנוע או לבלום. המשך פיתוח טכנולוגיית הביקוע הגרעיני והגדלת טווחי הטילים הבליסטיים שלה, מעמידות את אירן בעמדת האיום המוחשי ביותר לפתוח במתקפה גרעינית על ישראל. במקרה והנורא מכל יתרחש ישנה דרך להתגונן מפני הסכנה והיא בניית מקלט אטומי פרטי.

ענף המיגון בישראל פורח ומשגשג מאז ומתמיד וביתר שאת מאז מלחמת לבנון השנייה, בה נראתה המצוקה של תושבי הצפון כשהם ספונים במשך ימים ארוכים בצפיפות במקלטים בחוסר ידיעה לנעשה בחוץ. חברת "מרקטינג פלוס" לדוגמא, המשווקת תעשיות של אוורור אב"כ למגזר הפרטי הוקמה בשנת 2006 כלקח מהמלחמה.

מקלט אטומי נועד לתת מיגון בהיבט של פיצוץ המייצר הדף וחום, ומיגון מפני קרינה גרעינית. לעומתו, מקלט רגיל נועד למגן בפני פיצוץ המייצר הדף, אולם לא מפני קרינה וחום. בנוסף, מקלט אטומי אמור לאפשר שהות של כשבוע ימים במינימום, ללא צורך לחיבור לעולם החיצון, במחשבה שבתוך שבוע יוכלו כוחות ההצלה ליצור קשר עם השוכנים במקלט.

• כל מקלט רגיל ניתן באופן תיאורטי להסב להגן מפני מתקפה אטומית, ובתנאי שהוא שוכן מתחת לפני הקרקע. זאת בשל העובדה שהבדלי הבנייה העיקריים בין מקלט רגיל למקלט אטומי מתבטאים בעובי קירות הבטון ובהכנסת דלתות כפולות, מסנני אוורור ושינוי בפתחי המילוט (כלפי מעלה במקרה האטומי).

• ניתן לבנות מקלט אטומי מחוץ לבית פרטי, אולם המומחים ממליצים לתכנן את המקלט כבר עם בניית הבית, כך שניתן יהיה להתחשב בו בשלב התכנון ולהימנע מהצורך במעברים תת-קרקעיים בין בניין המגורים למקלט.

• תשתיות המקלט קשורות לבית המגורים ולכן רצוי להתחשב בכך כבר בשלבי תכנון הבית. כמו כן, המקלט בנוי מחלל אחד למגורים (אותו ניתן לחלק לחדרים) ו"חדר מכונות" צמוד בו ממוקם הגנרטור וכן מסנני האוויר והמים.

• המקלט האטומי צריך להיות מצויד באספקה שתוכל להחזיק את בני המשפחה למשך שבוע – כולל בהיבטים של אספקת מזון, טיהור חומרים, אספקת מים, פינוי זבל ומסנני אוויר.

• קירות הבטון של המקלט יהיו בעובי של 50 עד 60 סנטימטרים. שטח המקלט יחושב לפי מינימום של 2.5 מטרים מרובעים לאדם.

• עלות בניית מקלט נאמדת בין 80 ל-150 אלף שקלים.

"בתכנון מקלט אטומי אין הגדרות תקן ברורות והתכנון נעשה על פי ידע נצבר של אנשי מקצוע", אומר אורן סקורניק, מנכ"ל חברת מרקטינג פלוס. "בהגדרות מתייחסים לרמת הפיצוץ שאירעה בהירושימה ונגסאקי, הם הבסיס לחישובים".

רן נאור, מנכ"ל חברת "אורטק – מערכות מיגון" העוסקת בתכנון ובניית מקלטים אטומיים, סבור שבניית מקלט כזה תיעשה בדרך הנכונה ביותר אם מתכנני הבית יתנו על כך את הדעת כבר בשלב התכנון. לדבריו, ניתן לשדרג מקלט קיים להגנה מפני פצצה אטומית, אלא שניסיונו מוכיח שמכשולים טכניים בדרך כלל מונעים את הסבת המקלט. "עם תכנון הבית מגדירים את שטח המקלט על פי מספר האנשים ולפי קריטריונים ספציפיים שהלקוח מבקש – חלוקה לחדרים, מטבח וכדומה. מקלט של 20 מטרים מרובעים הוא מקלט שאפשר לעשות בו חלוקה הגיונית לחדרים", אומר סקורניק.

בישראל שוק המקלטים האטומיים פונה בעיקר למאיון העליון, אולי לאלפיון העליון. לפי הערכות, מספר המקלטים האטומיים הפרטיים הקיימים בארץ עומד כיום על כמה מאות של "אנשים שהפרוטה מצויה בכיסם", לדברי נאור, שפסק כי "שכבת מעמד הביניים בדרך כלל תוותר על המקלט האטומי".

גם סקורניק מודה שהלקוחות, שזהותם נשמרת בקפדנות, מגיעים בעיקר מהמעמד הגבוה, "באופן קטגורי, אנשים שפונים אלינו לא רוצים שיפורסם שהם בנו מקלט אטומי", הוא אומר.

הן נאור והן סקורניק מדווחים כי בשנה-שנתיים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר ההזמנות למקלטים אטומיים ואמצעי מיגון אחרים. "יש מגמה של עלייה החל מחודש ינואר השנה", אומר סקורניק, "היו שיאים בביקוש שהם בעיקר תוצר של נושאים הקשורים לביטחון באקטואליה. בכל פעם שיש התייחסות בחדשות לאיומים, זה גורר גלים של פניות מעבר לשוטף".

לדבריו, עם ישראל איננו נותר אדיש נוכח ההתפתחויות באירן ואפשר לזהות מגמה של עלייה של מאות אחוזים בהזמנות והתקנות בארבעה החודשים האחרונים, "אנשים מבינים שחייבים לעשות", הוא מוסיף.

לאיזה עולם ייצאו אותם מתי מעט המחזיקים במקלטים האטומיים הקיימים בארץ לאחר הפצצה גרעינית? – זו שאלה לגמרי אחרת.