חשופים בעורף

בדרום מתמגנים לקראת סיבוב הלחימה הבא

מחסור במקלטים ואמצעי מיגון שלחו את ראשי הרשויות בדרום להיערך לסיבוב המלחמה הבאה. מלבד מיגון, מתכוננים שם גם לספק לתושבים את כל השירותים מתחת לאדמה

  • רקטת גראד
רמי שני

רקטת הגראד שהתפוצצה בקניון חוצות באשקלון במאי 2008, שבעה חודשים לפני מבצע "עופרת יצוקה", סימלה את מעמדה החדש של העיר כמקום מאוים ופגיע. שבעים בני אדם נפגעו מהרקטה, רובם הוגדרו כנפגעי חרדה. משרדים רבים בקניון ניזוקו, ובהם המרפאה ששוכנת שם.

בעיריית אשקלון הבינו את גודל האיום, משהו שבשדרות הבינו כבר שנים קודם לכן. במהלך עופרת יצוקה ההכרה חלחלה גם לשאר ערי הדרום: אשדוד, באר שבע, נתיבות והקריות. ראשי הערים בחנו את המצב וגילו, שתושבים שמתגוררים בבתים שנבנו לפני מלחמת המפרץ הראשונה חשופים במידה מסוכנת לפגיעת רקטות, והגנה סבירה יש רק לתושבים שהקימו לעצמם חדרי ביטחון או מקלטים. "האיום לא כולל רק רקטות קסאם, קסאם משופר או גראד" הסביר השבוע גורם ביטחוני, "מדובר באפשרות של פגיעת טילים ארוכי טווח מכל כיוון אפשרי כמעט. נוצר לכן צורך מידי, להקמת מענה לכלל התושבים, בראש ובראשונה לאנשים שאין ברשותם חדר ביטחון ולאוכלוסיות ותיקות וחלשות שגרות בבתים ישנים".

עוד בוואלה! NEWS

השפים המובילים בישראל ילמדו אתכם לבשל - אצלכם בבית

בשיתוף Foody
לכתבה המלאה

החניון בטוח יותר

חדר ביטחון יכול לתת מיגון סביר מפני רקטת קסאם או גראד, אבל כשמדובר באיום משמעותי יותר, כמו סקאד או טיל קרקע–קרקע מדגם אחר, חש חשש שהחדר לא יעמוד במבחן. "אני ממליץ לאנשים לרדת לקומה תחתונה בשעה שיש התראה, אפילו אם יש להם מיגון בדירתם, אם הם מתגוררים בקומות גבוהות" אומר אריה איטח, מנהל אגף חירום וביטחון בעיריית אשדוד.

איטח מוביל בעיריית אשדוד מהלכים לביצוע תכנית מיגון מקיפה, שעיקרה העברת גופי אוכלוסייה בסיכון או חסרת אמצעי הגנה למרחבים מוגנים תת קרקעיים. "הכוונה היא לאפשר לתושבים האלה לשהות בחניונים תת קרקעיים מוסדרים", הוא מסביר. ערכנו מיפוי של החניונים האלה ועכשיו אנחנו מבצעים את תכנון פיזור האוכלוסייה בהם, כדי להעביר הודעות לכל תושב או משפחה, בהן נודיע להיכן הם יוכל לגשת לשהות בשעת חירום".

פעולות דומות נעשות גם באשקלון, בבאר שבע ובערים אחרות. גורמי צבא העוסקים בכך אומרים שהם פועלים בתוך פרק זמן בלתי ידוע, כדי לסיים את ההכנות הראשוניות לקליטת תושבים במקרה הצורך. אחת ההנחיות שהתקבלו היא לאפשר לעד 500 איש להיכנס לתוך מגרש חניה תת קרקעי על מנת ליצור מצב, שאם יפגע הבית שתחתיו נמצא החניון והוא יקרוס, הפגיעה האנושית תהיה קטנה יחסית והבית ההרוס לא יקבור תחתיו אלפי אנשים. "יש לנו באשדוד לפחות 220 חניונים כאלה" סיפר איטח, "על פי המיפוי שערכנו, יש כ-20 אלף בני אדם בעיר, שנצטרך לשכן בהם".

כל אחד דואג לעצמו

העיריות מתכננות לספק לתושבים צרכים בסיסיים בלבד, אבל התכנית לוקחת בחשבון גם את הצורך במתן תעסוקה לתושבים, בצד הניסיון לשמר ככל האפשר שגרת חיים. "הכוונה שלנו היא שהתושבים יכינו לעצמם את הצרכים שלהם, דבר שיעסיק אותם פרקי זמן משמעותיים", מבהיר ראש אגף ביטחון באחת הערים, "אם יהיה צורך, נדאג לדחוף אספקת מזון. מחסני החירום מלאים בכל טוב. את השהיה עצמה, יצטרכו התושבים למלא בעצמם בתוכן".

"תכנית המיגון", הסביר איטח, "כוללת גם הורדה של שירותים כמו בנקים, דואר וכדומה. את התנאים הבסיסיים של כל תושב, כמו מזרון, ציוד אישי וחיוני, הוא יצטרך להביא בעצמו. אנחנו דואגים לשירותים במקומות שאין בנמצא ואם צריך גם לספק מים ואמצעי קיום ראשוניים בלבד".

בערים הקטנות המצב שונה לחלוטין. "אין לנו אפשרות להכניס את כל האוכלוסיה למקום מוגן לזמן העולה על שעתיים או שלוש שעות ברציפות" אומר אריה יוסף, מנהל אגף הביטחון של קריית מלאכי. "יש בעיר 420 מקלטים ציבוריים בשיכונים. במהלך מבצע עופרת יצוקה ערכנו מבצע לפתוח את כולם. באחרונה,התחלנו להכין תכנית מיגון עם פיקוד העורף אבל נכון לעכשיו אין לנו חניונים או מקומות תת קרקעיים גדולים, שיכולים לתת מענה. מבחינת מקלטים, קיים פער גדול מאוד בין הרצוי לבין המצוי", ומזהיר ש"אנחנו לא מוכנים לאפשרות שלעיר יגיעו טילים כבדים". עיריית קריית מלאכי העבירה באחרונה מכתב למשרד הביטחון, עם בקשה לסיוע בהבאת חדרי ביטחון יבילים. "ביקשנו שילכו לקראתנו בעניין הזה" הסביר יוסף.

מתכוננים למלחמה הבאה

ברשויות גם עורכים תרגילי התגוננות כדי להעמיד מבחן תרחישים שונים. השבוע התקיימו שניים כאלה במועצה האזורית שדות נגב ובבית החולים סורוקה בבאר שבע, בשיתוף פיקוד העורף. בפיקוד בנו תרחישים שונים על רקע אירועים בעבר ובמקביל נבחנות תגובות למצבים שטרם התרחשו. כך למשל, התרגיל בסורוקה כלל נפילה של טיל נושא ראש נפץ כימי באזור בית החולים ובחן את הדרך שבה בית החולים יתמודד עם ביצוע פעולות טיפול והצלה בתנאים קשים ובלתי שגרתיים.

העורף האנושי בדרום מחולק לשניים: חלק אחד כולל את ישובי עוטף עזה. החלק השני מכיל את שאר הישובים והערים בשטח שבין אשדוד לאילת. התושבים באזור עוטף עזה, מורגלים כבר במצבי חירום ומחקרים שנעשו בקרבם, הוכיחו יכולת עמידה גבוהה. לגבי שאר הישובים: המערכות לפעילות בשעת חירום קיימות ומוכנות. האם התושבים יגלו את אותה יכולת עמידה? על סמך תוצאות המחקרים שנעשו בישובים בקו החזית – נראה שכן. המבחן האמיתי יהיה בשעת חירום ממשית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully