בית משפט השלום לתעבורה בחיפה הורה היום (רביעי) לבטל כתב אישום נגד נהג שהועמד לדין על נהיגה בשכרות, מפני שהמדינה מציגה ומפעילה הלכה למעשה עמדות מנוגדות בסוגייה העקרונית של רף השכרות, מבלי שניתן ליישב ביניהן. לדברי השופט שלמה בנג'ו, בעוד בבית המשפט המחוזי בירושלים נטען על ידי המדינה כי יש להעמיד את רף האכיפה על 290 מיקרוגרם, בפועל, כך מסתבר, היא ממשיכה להגיש כתבי אישום ומנהלת תיקים ברף נמוך מזה, וכך גם במקרה הנוכחי. הוא הוסיף, כי בנסיבות המקרה אין ראיות שהנאשם נהג תחת השפעת אלכוהול.
נגד הנהג הוגש כתב אישום לפיו הוא נהג ברכב בהיותו שיכור, לאחר שבדגימת אוויר נשוף שנלקחה ממנו נמצאו 275 מיקרוגרם אלכוהול. נוכח רף אכיפת השכרות עליו הצהירה המדינה בערעור לביהמ"ש המחוזי בירושלים, עתר הנהג לביטול כתב האישום נגדו.
באחרונה פסק הרכב מיוחד של שופטי בית המשפט השלום לענייני תעבורה, כי יש להעלות את רף האכיפה של עבירת הנהיגה בשכרות ל- 400 מיקרוגרם כדי ליצור "שולי ביטחון" שיבטיחו אכיפה צודקת של נהיגה בשכרות, וזאת נוכח רשימה ארוכה של הסתייגויות ביחס למכשיר הינשוף. על פסק דין זה ערערה המדינה. בערעור שהגישה פרקליטות מחוז ירושלים עתרה המדינה לבטל את פסק דינו של בית משפט השלום ולהורות, תחת זאת, כי רף האכיפה בעבירה של נהיגה בשכרות יועמד על 290 מיקרוגרם. רף זה מתיישב עם הרף עליו הצביע המומחה מטעם המדינה אשר העיד בפני בית משפט השלום.
השופט בנג'ו ציין כי, אפילו אם תתקבלנה טענות המדינה בערעור שהגישה על פסק דינו של הרכב בית משפט השלום, הרי שגם לשיטתה של המדינה רף האכיפה ראוי שיעמוד על 290 מיקרוגרם ולא פחות מכך. אלא שאין אחידות בעמדתה זו של המדינה, ולבית משפט זה, כמו לבתי משפט לתעבורה אחרים במדינה, מוגשים וממשיכים להתנהל כתבי אישום ברף הנמוך מזה לו גורסת המדינה. כך הוא כתב האישום הנדון, המייחס לנאשם הנוכחי כמות של 275 מיקרוגרם אלכוהול.
"לא ניכרו סימני שכרות"
השופט בנג'ו קבע כי לשיטתו המדינה נתפסת ב"השתק שיפוטי", מכוחו היא מושתקת בהליך הנוכחי מלטעון טענות הסותרות את טענותיה בערעור , שהיא הגישה בימים אלה לבית המשפט המחוזי בירושלים ותוצאתו של השתק זה שהוא מקים לנאשם הגנה מן הצדק, ועל כן דינו של כתב האישום להתבטל. העיקרון המנחה שנקבע בהחלתו של ההשתק הפלילי הוא עשיית צדק עם הנאשם, על ידי בחינת הגינותו וצדקתו של ההליך הפלילי כנגד הנאשם, תוך בחינת מהלכיה של התביעה.
השופט הבהיר, כי משמעות הסתירה בין עמדותיה הסותרות של התביעה הינה העמדה לדין של אזרחים רבים, כמו הנאשם הנוכחי, והכתמתם בהרשעה הפוגעת קשות בזכויות יסוד שלהם. יש לזכור, כי בשלב המנהלי, היינו עם רישום הדו"ח לנהג ובטרם משפט, נשלל רישיונו של אותם נהג ולרוב ניתן איסור שימוש ברכב בו נהג, והכל למשך 30 יום. לדברי השופט, התנהלות זו של המדינה פוגעת פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, ונופלת לדלת אמותיה של ההגנה מן הצדק באופן שאינו מאפשר יישום אמצעי מתקן כלשהו, מלבד ביטול כתב האישום.
השופט בנג'ו הוסיף כי התביעה, כגוף ציבורי, אינה יכולה לדבר בשתי לשונות, ולטעון בפני בית המשפט המחוזי בירושלים כי יש לקבוע כי יש להעמיד את רף אכיפת הנהיגה בשכרות על 290 מיקרוגרם, אך בה בעת, להגיש או לנהל כתבי אישום, הנופלים מרף זה.
כמו כן הבהיר השופט, כי מחומר הראיות שהוגש עולה, כי הנאשם עבר את מבחני המאפיינים בהצלחה, ולא ניכרו עליו תסמיני שכרות או שהוא מצוי תחת השפעת אלכוהול. הוא היה יציב, הליכתו על הקו הייתה תקינה, הנאשם צלח את מבחני הבאת האצבע לאף, והתנהגותו הכללית הוגדרה ע"י השוטר הבודק "רגילה" . מכאן, קבע השופט, אין ראיות כי הנאשם נהג כשהוא נתון תחת השפעת אלכוהול. לפיכך, התוצאה הבלתי נמנעת והמתחייבת ממכלול השיקולים שפורטו, היא ביטולו של כתב האישום כנגד הנאשם.