דו"ח: צריך "טיפול שורש" לסחבת בביהמ"ש

יש צורך ב"טיפול שורש" לבעיית ה"סחבת" בבתי המשפט - כך קובע דו"ח נציב תלונות הציבור על השופטים לשנת 2009, שהוגש היום (שלישי) לשר המשפטים יעקב נאמן ולנשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש.

בשנה שעברה התקבלו בנציבות כאלף תלונות, 200 פחות מב-2008, וניתנו 1,050 (כולל החלטות בתלונות שנותרו לטיפול מ-2008). 131 תלונות נמצאו מוצדקות, שהן כ-17% מהתלונות שבוררו ב-2009. עליה של 4% לעומת השנה שלפני כן.

הנציב, שופט העליון ומבקר המדינה לשעבר, אליעזר גולדברג, מציין בדו"ח כי כמחצית התלונות המוצדקות נגד שופטים עסקו ב"סחבת" במשפטים ועיכובים במתן החלטות "העומס על השופטים רב ואף בלתי נסבל, ואף על פי כן אין בו להצדיק תמיד את הסחבת", כתב. "יש להדגיש, כי הבעיה הקשה של עומס התיקים ועינוי הדין עקב כך, לא תמצא את פתרונה בבירור תלונות פרטניות. קצרה ידו של הנציב מלתת מענה כולל לבעיה מעיקה זו. 'טיפולי שורש' הם שמתחייבים. השעה להפעלת אמצעים כאלה דוחקת ואין לדחותה. מחובת המערכת השיפוטית לתת לציבור שירות יעיל, ובכך גם לשקם את אמון הציבור בה. שכן, לא ניתן לנתק בין הסחף באמון הציבור בבתי המשפט לבין האכזבה של הציבור מהשירות שהמערכת נותנת לו".

אחת הדוגמאות לסחבת בדו"ח היא של שופטת, שב-25 תיקים שבהם טיפלה לא ניתן פסק דין שנה וחצי לאחר ששלב ההוכחות כבר הסתיים. אצל אותה שופטת הצטברו פיגורים כך ש-85 החלטות ופסקי דין המתינו לכתיבה. "אין הדעת סובלת עיכובים כה ארוכים בכתיבת פסקי דין והחלטות, הגורמים עינוי דין ופוגעים באמון הציבור במערכת השיפוט", נכתב בדו"ח. במקרה אחר התלונן קורבן עבירה בתיק פלילי על כך שמשפט שאליו זומנו שישה עדי תביעה, מחציתם שוטרים, לא הסתיים לאחר ארבע שנים. גם התלונה היחידה נגד בית המשפט העליון שנמצאה מוצדקת עסקה בסחבת, כאשר במקרה אחד לא ניתנה החלטה בבקשת רשות ערעור במשך שלוש שנים.

השופט גולדברג מציין מספר מקרים של התנהגות בלתי הולמת של שופטים במהלך משפטים. כך לדוגמא, בדו"ח מוזכר מקרה שבו שופטת קראה לאחד מעורכי הדין שהופיעו מולה "מותק". הנציב לא קיבל את טענתה שלא היה מדובר ב"התבטאות מעליבה או פוגענית, אלא התבטאות "לבבית". במקרה אחר מתח הנציב ביקורת על שופט שהורה לעד להמתין שש שעות מחוץ לאולם עד שהגיע תורו להעיד, ולא אפשר לו לשוב בזמן הזה לעבודתו.

במקרה נוסף הוטחה ביקורת על דיין בבית דין רבני, שאמר לאדם שניצב בפניו כי אי אפשר לסמוך על רב שהכיר במוסד שגייר את המתלונן בחו"ל, ואמר למתלונן כי הוא "אינו יהודי ואינו שייך לעם היהודי". "מדובר בהתבטאויות פוגעניות ובוטות, אשר אינן הולמות מעמדו של דיין בישראל ומקומן לא יכירן בבית דין ממלכתי בישראל", כתב גולדברג. הוא נמנע מהגשת תלונה נגד הדיין מכיוון שהיה על סף פרישה.

התנהגות ראויה של שופטים אמורה להתקיים גם מחוץ לכותלי בית המשפט. בנציבות התקבלה תלונה על שופטת שאמרה אמירה פוגעת על שופטים אחרים בפומבי. "באמירה שנאמרה פגעה השופטת במעמדה וביוקרתה של המערכת השיפוטית ובאמון הציבור ברשות השופטת, אשר עליהם מצווה כל שופט לשמור כעל בבת עינו", כתב הנציב, שהצדיק את התלונה.

השופט גולדברג גם מצא לנכון להתייחס להתנהגות עורכי הדין בבתי המשפט. "לא אחת חצה עורך הדין את הגבול שהיה קיים זה דורות בכל הנוגע להתנהגות עורך דין באולם המשפט ולכיבוד בית המשפט. זילות כלפי בית המשפט אינה עוד מעשה חריג ויוצא דופן", קבע. "אין לקבל מצב בו עומד שופט או דיין חסר אונים מול עורך דין שאינו חדל מלהפריע על אף שהוא מוזהר, וכשגם התראה כי תוגש נגדו תלונה ללשכת עורכי הדין אינה עושה עליו רושם רב".