עוד מעט ל"ג בעומר, אבל טרם חילקו לי בובת אובמה. זאת על אף שבאמצעי התקשורת סיפרו כבר בשבוע שעבר כי אצלנו בהתנחלויות מחלקים, לצורך שריפה במדורות ל"ג בעומר, בובות בדמות הנשיא האמריקאי, או לפחות תמונות שלו. במו אוזניי קראתי ושמעתי על "אנשי הימין" המחלקים את הבובות ואת התמונות. אך בהתנחלות שבה אני גרה לא נצפים בימים אלה, בין הבתים המוקפאים למשעי על פי צו הנשיא המדובר, אלא ילדים שגוררים למדורותיהם קרשים וחומרי בעירה סטנדרטיים. אנשי ימין יש כאן למכביר, אבל אף אחד מהם אינו מתאים לתיאור המתוקשר.
השאלה מי מרוויח מסיפורים כגון סיפור שריפת בובות אובמה במדורות היא שאלה שגילה כגילו של מפעל ההתיישבות ביהודה ובשומרון. מאז ומתמיד היו מי שהשתדלו לתאר את ציבור המתיישבים כהזוי ותימהוני במקרה הטוב, וכאלים ומסוכן במקרה היותר גרוע. כדי לבסס את התיאור הזה, ולשמר אותו בתודעה, מוצגת מדי פעם בתקשורת, מאז ועד היום, התנהגות הזויה עד מסוכנת של קבוצות שוליים לאומניות קטנות, ולעיתים אף פיקטיביות. התגנבות היחידים של איתמר בן?גביר וברוך מרזל לעיר דוד, למשל, זכתה שלשום לכיסוי תקשורתי עצום עוד לפני שיצאה לדרכה המגוחכת. לכיסוי דומה זכה בזמנו גם כל עיטוש של החבורה בראשות אבישי רביב, חבורה שפעלה באזור חברון בתקופה שלפני רצח רבין והתבררה, לאחר מכן, כפיקציה פרובוקטיבית שהתפרעה בחסות השב"כ.
למה? ככה. לא ברור מי מרוויח מכל החשיפה התקשורתית השלילית הזאת, אבל ברור שהמפסידים ממנה הם לא רק מאות אלפי האזרחים היהודים החיים ביו"ש. כאשר ברק אובמה, למשל, שומע שבישראל שורפים את דמותו באש, לא ממש מעניינים אותו זהותם הפוליטית המדויקת של השורפים וסוג הכיפה שהם חובשים. מבחינתו הישראלים הם ששורפים אותו, והסיפור הוא
תוספת שמן למדורת שנאת ישראל, הבוערת אצלו גם ככה.
מהפגנת פעילי הימין בעיר דוד סבלו לא רק המתיישבים היהודים, אשר עמל של שנים היה עלול לרדת להם לטמיון בגללה. מי שדואג להפיץ ברחבי התקשורת תמונות כאלה, גורם לכל העולם לחשוב שהנה שוב מתעללת מדינת ישראל בפלסטינים המסכנים.
להפסיק לתעד את מעללי אנשי "תג מחיר"
וכמה חבל שכשם שהעולם אינו מבחין בין קבוצות שוליים יהודיות ובין כלל החברה הישראלית, כך החברה הישראלית עצמה אינה מבחינה בין הקבוצות הללו לבין כלל ציבור המתנחלים. פה ושם יוצא איזה אברי גלעד נועז לתור את ארץ המתנחלים ולראות, מקרוב, במה ובמי מדובר. "פתאום הבנתי", אמר גלעד בביקורו בשומרון, "שזה מגוחך לדבר כל כך הרבה שנים על האנשים האלה בלי להכיר אותם קצת". אבל רבים מחבריו לעיצוב דעת הקהל הישראלי רואים את כל מה שמעבר לקו הירוק כמקשה אחידה ומסוכנת. ואיך אפשר לבוא אליהם בטענות כאשר אפילו בתוך ציבור המתנחלים יש המכלילים ורואים בכל תושבי קריית ארבע שונאי ערבים או בכל תושבי יצהר תוקפים סדרתיים של חיילי צה"ל?
בניסיון נואש למזער את נזקיהן של קבוצות קיצוניות שפעלו בזמן האחרון במקומות מסוימים ביו"ש ועסקו, בין היתר, בהשחתת גידולים חקלאיים של ערבים ובקריעת צמיגי ג'יפים צבאיים, יצא בסוף השבוע שעבר דני דיין, יו"ר מועצת יש"ע, בהצהרה תקשורתית המגנה את המעשים הללו מכל וכל. אנשי "תג מחיר" ודומיהם, טען דיין, מונים לכל היותר 100 איש - אבל הם "איבדו כל רסן, זנחו כל עכבה מוסרית, ועלולים לגרור את המפעל שלנו לאבדון". מעשיהם, הוסיף, מסכנים את עתיד ההתיישבות ביו"ש פי עשרה מכל הפעילות של שלום עכשיו ושל הקרן החדשה לישראל.
זה הזמן לבודד ולהוקיע את האנשים הפעילים בחבורות האלה, ולהבהיר שהם אינם מייצגים אלא את עמדותיהם האישיות. זה הזמן להפסיק לצלם אותם, להפסיק לתעד את מעלליהם ולהפסיק להפיץ את סיפוריהם ברחבי הארץ והעולם. תחת זאת מוטב להצטרף אל בקשתה של מועצת יש"ע, כי צה"ל ומשטרת ישראל יפעלו לתפיסתם בהקדם של מי שראוי לתופסם ולעוצרם, וימצו עימם את הדין בדרך שראוי למצותו.