סליחה, דוקטור?

לעיסה של חפצים או קירות אינה מחסור בתזונה כפי שאולי יש שסוברים. המשמעות היא פשוט הפגת שיעמום או תעסוקה ולמידה של העולם דרך הפה והפעלה של השיניים והלסת הנמצאים בתהליך של צמיחה. מניעת לעיסה של חפצים אסורים אפשר ללמד על ידי אילוף או בצורה הפשוטה ביותר - לא להשאיר את הכלב ללא השגחה או להכניסו לכלוב טיסה. צריך ללמד את הכלב בהדרגה שהכלוב אינו מקום להילחץ ממנו: לזרוק פנימה פרסי אוכל, להשאירו עם דלת פתוחה בהתחלה, להשאירו בלילה עם חטיף דנטלי שיקח לכלב זמן לפרק. במשך היום כשלא נמצאים בבית אפשר להשאיר את הכלב בכלוב ולהוציאו בצהרים לטיול. עם הזמן הכלב ילמד לא להתעסק עם חפצים. מקומות בהן הוא כבר התחיל "עבודת" כרסום אפשר לרסס עם דאודורנט חזק של שירותים. הריח דוחה כלבים כשהוא במינון חזק.

הכלב שלכם היה מלך ופתאום יש לו תחרות על תשומת הלב ואולי מבחינתו גם על המשחקים והאוכל. אך אל דאגה , כלב היא חיית להקה ומהר יתרגל לרעיון אם רק תפעלו נכון איתו. תנו לו חיזוקים כשהוא ליד הגורה. צאו איתם יחד לטיולים, שחקו יחד. מהר מאד הכלב יאהב אותה ויזהה את הפוטנציאל של להיות מנהיג להקה קטן.

גזע הצ'יוואוואה ידוע ככלב קטן ודעתן. יתכן והכלב רוצה בעלות עליך ומזהה אותך כבת זוג ללהקה שלו. כל גבר שיגיע ל"טריטוריה שלו" יזכה ליחס של דחיה. אפשר לעבוד עם מאלף על נושא זה. רצוי שבן הזוג יהיה זה שיעבוד איתו עם רצועה וכך הכלב יקבל ממנו משמעת ו"ירד" לדרגה מספר 2 בלהקה. חשוב ביותר! לא צריך לתת לכלב חיזוקים כמו ליטופים או מילות הרגעה כשהוא מתנהג בתוקפנות ונובח כי אז למעשה מחזקים את ההתנהגות הלא רצויה ! יש להרימו, לחבקו ולא לדבר עד שיעצור את פרץ הזעם.
לגבי נביחות לא רצויות יש קולר נגד נביחות המבוסס על מיכל תרסיס בריח לימון ציטרונלה. כל פעם שהכלב ינבח חזק הוא יזכה לשפריץ קטן של ריח לימון- לכלבים מספיק שיעור אחד או שנים כדי להבין.

לפי התיאור נשמע כי הכלבה סובלת מבעית עור אלרגית. הבליטות הקטנות והנוזלים באוזן הם לרוב עדות לבטוי אלרגי. יש לטפל כמובן באלרגיה למשל בעזרת הזריקות שניתנו על ידי הוטרינר. אפשר לשלב דרכים נוספות כמו מזון לכלבים רגישים , תוסף של חומצות שומן חיוניות אומגה 3 , בדיקת הגוש הגדול במעבדה לבירור אפשרות של גידול.