צונאמי קטלני ביפן

25 שנה אחרי: נזכרים באסון הגרעיני בצ'רנוביל

באפריל 1986 התפוצץ הכור הגרעיני בצ'רנוביל שבאוקראינה. על רקע האסון ביפן, אלי פינברג חוזר לילדותו בברית המועצות, לשקרי הממשלה ולתוצאות האסון ששינה את פני ההיסטוריה

אלי פינברג

ב-26 באפריל 1986 בשעות אחר הצהריים, כמעט אף אחד מבין תושבי בירת בלארוס מינסק עדיין לא ידע שלקראת הבוקר בעיר צ'רנוביל שבאוקראינה הסמוכה, אירע אירוע שעתיד לשנות את ההיסטוריה.

בשעות בהן העסקנים של המפלגה הקומוניסטית כבר החלו להוציא את ילדיהם מבלארוס המזוהמת כתוצאה מפיצוץ הכור הגרעיני האוקראיני, אני ושאר בני כיתתי בבית ספר מספר 24 וכן בני כיתות אחרות, עסקנו בתרגילי צעדה לקראת ההפגנה הממלכתית של 1 במאי.

רוב ילדי מינסק, עיר בת שני מיליון תושבים באותה שנה, צעדו אף הם ברחבות המסדרים של בתי הספר שלהם. אחד הילדים שהגיע באיחור לחזרה סיפר לנו את מה ששמע מהוריו: "קרה אסון באוקראינה. כולנו הולכים למות! בצ'רנוביל התפוצץ הכור הגרעיני". למרות שהשמועות כבר נפוצו, החזרה לא בוטלה. אנחנו צעדנו ב-27, ב-28 וב-29 באפריל.

האבסורד הזה נמשך עד הראשון במאי, בו כולנו נטלנו חלק בהפגנה ממלכתית ענקית בכיכר לנין המרכזית. עברנו על פני הבמה של מנהיגי המפלגה שנופפו לעברנו לשלום. וזאת במינסק, עיר בה רמת הקרינה זינקה לרמה של פי עשרה מהמותר!

רבים מתו בייסורים

אז עדיין לא ידענו שאירע אסון בסדר גודל עולמי, שאלפי אנשים מפונים מבתיהם ורבים מהם עתידים למות בייסורים קשים. לא ידענו מה מסתירים מאיתנו הקומוניסטים השפלים שבינתיים, בחסות הערפול התקשורתי פינו את המשפחות שלהם לאזורים בטוחים. העם הושאר ללא מידע וללא הגנה במשך 18 יום.

גשמים רדיואקטיביים ירדו במינסק בתחילת מאי. עצוב, אבל בזמן שילדי בלארוס המסכנים צעדו, במדינות רבות באירופה המליצו לתושבים לא לצאת לרחובות ובכמה מקומות חילקו כדורי יוד. רק חודש מאוחר יותר הופיע בביתי ובבתים רבים אחרים מכשיר המודד קרינה. הפסקנו לאכול פטריות והשתדלנו לא לצרוך מוצרי חלב.

אחרי האסון בצ'רנוביל, הזוועות והמחדלים שהתגלו, ברית המועצות לא יכלה להישאר כפי שהיתה. אחרוני המאמינים בצדקת הדרך הפסיקו להאמין. האימפריה החלה לשקוע. וכמובן אחת התוצאות הישירות של האסון ההיסטורי הזה היתה עזיבתם ההמונית של יהודי ברית המועצות שאנחנו מכירים אותה כעלייה הגדולה.

בתחילה, היהודים היגרו לארצות הברית וקנדה, ולאחר מכן הזרם האנושי הזה הופנה לכיוון ישראל. בערים קטנות בדרום בלארוס בהן היו ריכוזי יהודים משמעותיים (זכר לתחום המושב), סכנת הקרינה היתה המוטיב הראשוני וכמעט המרכזי בהחלטת העזיבה עוד לפני השאיפה לחופש ולחיים יהודיים נוחים.

מימדי האסון מדהימים אותי עד היום. צ'רנוביל פגע קשות במרקם החיים בברית המועצות של אז ושינה אותה ללא היכר. האסון השפיע על גורלות של מיליוני אנשים. ולא נשכח את הפגיעה האקולוגית הדרמטית בבלארוס ובאוקראינה, שתי המדינות בהן עד היום מתמודדים עם קיומם של שטחי הפקר ענקיים שאסור להתיישב בהם והדבר לא יתאפשר כנראה לעולם. 26 באפריל הוא תאריך קשה עבור ישראלים רבים, ואסור שיישכח.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully