פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הכחשת שואה - לא, הכחשת רצח עם - למה לא?

      אתמול ציינו הארמנים את יום השנה ה-95 לטבח עמם. מזה 21 שנה יאיר צבן נמצא במאבק מתמשך כדי שכנסת ישראל, המדינה שזכרון השואה לא מרפה ממנה, תכיר גם בסבלם של עמים אחרים

      אתמול, ביום שבת, 24 באפריל, ציינו הארמנים ברחבי העולם את יום השנה ה-95 לרצח-העם הארמני, שהתרחש בעיקרו ב-1915, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. לפי דעתם של מרבית החוקרים בין מיליון למיליון וחצי ארמנים – גברים ונשים, ילדים וזקנים - חוסלו על-ידי הטורקים.

      מזה 21 שנים אני מעורב במאבק המתמשך נגד הכחשת רצח-העם הארמני. במהלך השנים הצטרפו למערכה הזאת אנשים נוספים. כאדם, כיהודי וכישראלי אני בוש ונכלם וזועם על יחסה של ישראל לפרשה זאת. "יש דברים שהם מעבר לפוליטיקה, ויש דברים שהם מעבר לדיפלומטיה. שואות של עמים הם מקרה מובהק של קטגוריה כזאת".

      את הדברים האלה אמר לא אחר מאשר בנימין נתניהו בהתייחסו לרצח-העם הארמני; היה זה בעת שכיהן כסגן שר-החוץ, ב-8 בנובמבר 1989. באותה עת נדונה בקונגרס האמריקאי הצעה לכלול את יום הזכרון לרצח-העם הארמני בלוח האמריקני. והנה התפרסמה ידיעה שגורמים יהודים-אמריקאים מסוימים בשיתוף עם גורמים ישראלים רשמיים, פעלו להכשלת היוזמה. הצגתי שאילתא בכנסת. סגן-השר נתניהו הכחיש. בחילופי-הדברים הקשים שהיו בכנסת אמר נתניהו את הדברים שלמעלה, שלא היה להם ואין להם שום כיסוי בהתנהלותן של ממשלות ישראל בפרשה זאת עד היום.

      חודשים ספורים לאחר מכן, בראשית אפריל 1990, עמדה הטלוויזיה הישראלית לשדר את סרטו התיעודי של תיאודור באגושיאן "מסע לארמניה". בלחץ משרד החוץ בוטלה ההקרנה. הביטול עורר סערת מחאות. שר החינוך דאז, זבולון המר, הביא את הנושא לדיון במועצת רשות השידור. לקראת הדיון ארגנתי פטיציה, עליה חתמו 61 אישי ציבור, ביניהם 25 ח"כים מ- 8 סיעות, 6 משפטנים, 11 סופרים, 11 מרצים, 2 רבנים - מכל גוני הקשת: מיוסי שריד ועד בני בגין; משולמית אלוני ועד גאולה כהן; מעמוס עוז ועד משה שמיר. הפטיציה עשתה את שלה: מועצת הרשות החליטה להקרין. אולם, בתכסיסי ערעור מתמשכים נמנעה ההקרנה. הלחץ הטורקי עשה את שלו. הכנסת – למרות שרוב חבריה תמכו בהקרנה - כשלה במבחן של מימוש רצונה.

      המשכתי לתבוע מהממשלה שתשנה את עמדתה. חזרתי על התביעה, כאשר ב- 24 באפריל 1995, במלאת 80 שנה לרצח העם הארמני, השתתפתי (בהיותי שר בממשלת רבין) בטקס הזיכרון לרצח-העם הארמני בעיר העתיקה. 5 שנים לאחר מכן עשה זאת גם יוסי שריד בכהנו כשר החינוך. שריד הגדיל לעשות וניסה לשלב בתוכנית הלימודים תכנים המזכירים את הטרגדיה הארמנית, אך ניסיון זה לא יצא לפועל.

      מזה ארבע שנים מעלה ח"כ חיים (ג'ומס) אורון כל שנה את הנושא לדיון במליאת הכנסת, במסגרת הצעה לסדר היום. בשנתיים האחרונות אף זכה לכך כי רוב הנוכחים תמכו בהצעתו; אלא שהכנסת, בלחצה של הממשלה, קברה את הנושא בוועדת החוץ והביטחון.

      ישראל מתריעה בכל כוחה, ובצדק, נגד כל ניסיון להכחיש את השואה, ובה בעת נותנת יד להכחשת רצח-העם הארמני. אני קורא את דבריו של השר ארדן כאשר השיב לח"כ אורון ואני מתפלץ:
      "התשובה שלי בשם הממשלה: כיהודים וכישראלים יש לנו רגישות מיוחדת ואף חובה מוסרית להזכיר טרגדיות אנושיות, ובהן את מעשה ההרג באוכלוסייה הארמנית, שאירע במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשנים 1915–1916, שנותיה האחרונות של האימפריה העות'מאנית. מדינת ישראל מעולם לא התכחשה לאירועים נוראיים אלה. אדרבה, אנו מבינים את עוצמת הרגשות הקשורים בנושא, בהתחשב במספר הקורבנות הגבוה ובסבל הקשה שעבר העם הארמני. עם זאת, במהלך השנים הפך הנושא, שלא בטובתו, לנושא פוליטי טעון בין הארמנים לטורקים, וכל צד מנסה להוכיח את צדקת טיעוניו באשר לאירועים ההיסטוריים שהתרחשו באותה העת."

      לא ייאמן: יש "מישהו" שמנסה להפוך נושא שהוא במהותו נושא לא-פוליטי כביכול, למשהו דוחה, נחות, פסול, לנושא פוליטי, במקום לכלוא אותו במגדל-שן אקדמאי-מחקרי שאין לו סוף. ומי אומר זאת? נציג של ממשלה, הטורחת, בעזרת ארגונים יהודיים רבים, להגיע, ובצדק, לכל גורם פוליטי אפשרי בעולם במאבקה נגד הכחשת השואה!

      האינטרסים יותר חשובים

      יודעי-דבר לוחשים על אוזנינו: אתם צודקים, אבל לישראל יש אינטרסים חיוניים שאינה יכולה להקריב אותם על מזבח הסולידריות עם הארמנים. וכי שכחנו כיצד התפלצנו וזעמנו בימי מצוקתו של עמנו, כאשר הסבירו לנו שאי-אפשר להיענות לתביעותינו הצודקות בגלל "אינטרסים חיוניים". כך כתב אז נתן אלתרמן בטורו הבלתי-נשכח – "אינטרסים":

      כ??י ט?פ??ח?ה י?ד ב?ו?ר?ים ו?ז?ד?ים ת??מו?נ?ת-ק?ס?ם
      ש??ל ת??ב?ל ד??מ?יו¬נ?ית, ב??ה? כ??ל ע?ם, ל?מ?ש??ל,
      מ?צ?ו??ה ל?ה?ג?ן ע?ל ק?בו?צ?ת א?ינ?ט?ר?ס?ים,
      ו?ל?כ?ב??ד?ם ב??ת?פ?ל??ה
      ו?מ?ש??ק?ה
      ו?מ?ב?ש??ל.

      ל?אות?ם א?ינ?ט?ר?ס?ים נ?ב?נו?, ב??נ?י?ן-ק?ב?ע,
      מ?ז?ב??חות- ע?נ?ק?ים (עו?ד נ?תו?ר ב??ש??ר?יד?ים).
      ל?אות?ם א?ינ?ט?ר?ס?ים, ל?ר?ג?ל ה?ז?ב?ח,
      ה?ק?ר?בו? ב??מ??א?ה-ה?ע?ש??ר?ים י?ל?ד?ים.

      ל?אות?ם א?ינ?ט?ר?ס?ים (פ??ס?יל?ים ש??ל ה?ב?ל!)
      ק?יס?ר?י?ו?ת ה?ש??ת??ח?וו? ב??ש?בו?ע?ה ו?א?ל?ה.
      א?מ?ת?ו?ת-נ?צ?ח?ים, ע?קו?דו?ת ב??ח?ב?ל,
      ל?או?ת?ם א?ינ?ט?ר?ס?ים ה?יו? ל?עו?ל?ה.


      האם דברים אלה תקפים רק כאשר מדובר באינטרסים "גויים" ולא באינטרסים יהודיים-ישראלים?