פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חרדים מהומואים

      הרב רון יוסף, מנהל ארגון ההומואים הדתיים, שמע את חילופי הדברים בין ח"כ כצל'ה לח"כ הורוביץ. במכתב ששיגר בעקבות הארוע, הוא מבקש להזכיר לדתי מביניהם שמצוות "ואהבת לרעך כמוך" היא כלל חשוב בתורה. לפניכם המכתב המלא

      השלום והברכה,

      במכתבך ליו"ר הכנסת בדבר קיום אירוע שמארגן ח"כ ניצן הורוביץ כתבת "כי אירוע מתריס שכזה הפוגע בקודשי ישראל יתקיים דווקא במשכן מחוקקי ישראל....תורתנו הקדושה, תורת חיים, רואה כערך עליון את קיום העולם והמשכיות החיים בצורתם הנורמלית והבריאה. את מה שכנס זה אמור לייצג כינתה תורתנו "תועבה"".

      האיסור - רק על המעשה עצמו

      התמודדותו של העולם הדתי עם בעלי הנטייה החד מינית וההכרה החברתית בהומוסקסואליות הקיימת בחברה הכללית היא מורכבת ביותר. מחד, העולם הדתי מנסה לשמר את המערכת הערכית והרוחנית שלו ואת המסורות הארוכות בנות מאות ואלפי השנים מול שינויי הזמן. מאידך, הוא מנסה להתמודד ולהכיר בתופעות אישיות וציבוריות שונות מאשר אי פעם בעבר.

      חוסר הבנה של ההומוסקסואליות, בייחוד בעולם הדתי, יוצר רושם שגוי על פיו מדובר בתופעה חיצונית בלבד הקשורה בהתרת הרסן המיני בלבד ולא בסוג של נטייה מינית וזהות אישית.
      מחד, הציבור האורתודוקסי מחויב לגבולות ההלכה ואינו מוכן לערוך בגבולות הללו שינוי רדיקלי. מאידך, הציבור הדתי הולך ונעשה מודע, בין השאר, לעוול הגדול שנעשה לציבור ההו"ד שנמצא בתוכו. הדבר מעמיד בפני הקהילה הדתית אתגר לא פשוט כלל, אך זוהי המציאות ועלינו להתמודד עימה.

      סוגית בעלי הנטייה ההומוסקסואלית היא מהסוגיות המורכבות בעולמם של החיים ובעולמה של היהדות. הדרך האמונית, ההלכתית, והרגישה להתמודדות עם הנושא חייבת להיות מתוך הכרה כי ההלכה היהודית עוסקת בפעילויות מיניות, אך לא בזהויות מיניות. בהלכה אין איסור על זהות הומוסקסואלית, והיא עוסקת ביצרים מיניים שעלינו לשלוט בהם.

      קיים בלבול בין "נטייה מינית" (תופעה ביולוגית- פסיכולוגית) לבין "זהות מינית" (בעל משמעויות פוליטיות – חברתיות בעיקר). לכל אנוש יש נטייה מינית כלשהי. המנעד של הנטייה המינית הוא רחב ומורכב – אך כולו בתחום הביולוגי – פסיכולוגי.

      מדרש ידוע מספר שמשה רבנו עליו השלום שואל את הקב"ה
      (בעת ששמע שיסרקו את בשרו של ר' עקיבא לפני מותו): זו תורה וזו שכרה? עונה לו הקב"ה: שתוק, כך עלה במחשבה לפני!
      זוהי המציאות בעולמנו. לא תמיד דברים ברורים לנו. ההיסטוריה היהודית רצופה במצבים בלתי אפשריים ובלתי מובנים לשכל האנושי. יותר מכל אנו צריכים להיזהר מהענקת פרשנויות מופשטות למצבים מורכבים.

      בית הנבחרים של מדינת ישראל הדמוקרטית מכיל בתוכו אנשים שונים שלכל אחד דרך חיים ועמדות משלו והוא מייצג את העם כולו על כל רבדיו. גם אם לדעתך אורח החיים של האחר אינו נכון, אין זה מוצדק לדרוש את אי השמעת קולו במשכן הדמוקרטיה של מדינתנו.

      מעדיפים מחללי שבת על הומואים

      לעניות דעתי יש צורך חיוני לקיים בכנסת ישראל דיון יהודי – ישראלי העוסק בסוגיות כגון השתייכות, צדק חברתי, רווחה ומוסר, כפי שהתנהלו במשך שלושת אלפי שנים ומתוך כך לזכות את הפרט והחברה בטיב המשמעות המסורתית של זיקת הברית, הכוללת לא רק חיי מצוות שבין אדם למקום, אלא גם כינונה של חברה צודקת המושתת על אהבת הזולת.

      החברה הדתית מתייחסת לנושא בסלידה שהיא מעבר לנצרך מבחינה הלכתית, לא ראינו סלידה שכזו ממחללי שבת, או אוכלי שיקוצים ושאר עבירות חמורות שהתורה כינתה אותם "תועבה".
      אנשים שוכחים גם שהאיסור הוא המעשה בלבד, ותופסים את האנשים עצמם כמשוקצים ומתועבים ואת ההומופוביה הזו יש למגר.

      מצוות "ואהבת לרעך כמוך" אותה נקרא השבת בבתי הכנסת, חשובה ומהותית ביהדות, ביחס לתרי"ב המצוות האחרות. היא הוגדרה על ידי רבי עקיבא ככלל גדול בתורה. היא ומצוות "ואהבת את ה' אלהיך" הן שני יסודות תורת ישראל. לפי היהדות, כל אדם, ולא משנה אם מעשיו טובים או רעים, אם הוא יהודי או לא, גוי או אפיקורס, הומוסקסואל או הטרוסקסואל, נברא בצלם אלוהים. רק כאשר בני האדם ילמדו לאהוב ולכבד האחד את השני הם יצליחו לראות בזולתם את הנשמה האלוהית.

      הקשבת חינם ודיבור חינם

      הנביא יחזקאל מצביע על חטאה של סדום בחוסר יכולת לקבל אורחים, ברשעות ועיוות הצדק - ולא באקט הומוסקסואלי. הוא מתאר את סדום כמקום שחצני וחסר רגישות לצרכים אנושיים. לאנשי סדום היה שפע לחם, שלום ושלווה ואף על פי כן הם סירבו לתמוך בעניים ובנזקקים.

      בין המפרשים, הקריאה המקובלת של חטא סדום שוכנת באכזריות, יהירות וחוסר אכפתיות לעני. כמו כן חכמי התלמוד הבבלי קשרו את סדום עם חטאי הגאווה, הקנאה, אכזריות כלפי יתומים, גזל, רצח ועיוות הדין. למרות שהאירוע שגזר את דינה של סדום היה דרישתם מלוט להוציא את אורחיו למען 'ידעו' אותם, הוא עדיין לא נתפס בעיקרו כאקט מיני, אלא יותר כמעשה של שנאת זרים וניצול חלשים. המדרש מתאר את סדום והערים השכנות כיהירות ובטוחת בעצמן יתר על מידה, ואת חורבנן כעונש על תאוות בצע וחוסר הענות לחלש ושנאת חינם.

      "אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהייתה בו שנאת חינם. ללמדך, ששקולה שנאת חינם כנגד שלש עבירות: עבודה זרה, גלוי עריות ושפיכות דמים".

      שנאת חינם היא שנאה מיותרת, אטומה, שחצנית. היא השחרת פני האחר במקום לנהל דו שיח אינטליגנטי. שנאת חינם מובילה לחורבן. שנאת חינם היא הרוע הפנימי המחלחל, היא הבוז השקט והארסי, היא ממלכת הדעה הקדומה ושלטון הסטריאוטיפ.
      שנאת חינם צריכה להמיר את מקומה ל"הקשבת חינם" ול"דיבור חינם", שכן רק אלו מאפשרים את יצירתה וחשיפתה של אמת משותפת, פורייה ומקדמת. רק אלה יתקנו את החורבן ויביאו גאולה לעם ישראל וארץ ישראל.

      הרב רון יוסף
      מנהל ארגון הו"ד


      העתק:
      יו"ר הכנסת – ח"כ ראובן (רובי) ריבלין