מחקר: הנוער בדרום התמודד היטב עם הקסאמים

מחקר חדש שמפרסמת הבוקר (ראשון) אוניברסיטת בן גוריון, מפריך את הדעה הרווחת וקובע כי ההתמודדות של רוב בני הנוער עם ירי הטילים בשדרות וביישובי עוטף עזה היתה טובה, על אף מצב הלחץ המתמשך במהלך שלוש השנים בהן היו בני הנוער חשופים לנפילות טילי קסאם בלתי פוסקות בשדרות וביישובי עוטף עזה (2006-2009). עוד העלה המחקר כי "האלימות הפוליטית" שאותה חוו בני הנוער גרמה להיחלשות הערכים הכרוכים במושגים חברתיים ומוסריים. אף שבני הנוער גילו יכולת התמודדות תקינה לאורך שנים אלו, האיום המתמשך הביא, בכל זאת, לירידה במשאבים האנושיים.

את המחקר ערכו פרופ' שפרה שגיא וד"ר ארנה בראון-לבינסון מהתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לדברי פרופ' שגיא, "המחקר בחן משאבים להתמודדות כמו תחושת קוהרנטיות, תקווה ומערכת הערכים בקרב בני הנוער. גורמים אלו עשויים ללמד על התפתחות בריאה של בני נוער ועל המשאבים שלהם להתמודדות במצב הקשה שהיה באזור זה. בני הנוער המתגוררים באזור זה נחשפו במהלך שנים אלו לירי קסאמים בדרך כלל מספר פעמים בשבוע, מבלי יכולת לצפות מתי ואיפה ייפול הטיל הבא. מצב כאוטי כזה עלול לעורר סימני שאלה רבים בנוגע להתפתחות התקינה של בני הנוער".

"הדעה הרווחת, כפי שהוצגה בתקשורת, היתה של התמוטטות, לא התמודדות", אמרה פרופ' שגיא לוואלה! חדשות, "בדרך כלל הוצגו ממצאים, ההולכים בכיוון של להדגיש את אלו שלא התמודדו, שלא הצליחו לעבור טוב את התקופה. זה עלה במחקרים שניסו להציג את הפתולוגי. אם שואלים שאלות המתייחסות לתסמינים הפוסט-טראומטיים ומה קורה לאנשים שמתמודדים עם לחץ כזה, מוצאים גם תשובות בכיוון זה. אבל כשבודקים בצורה יסודית, רואים שאלו שיש להם תסמינים פוסט-טראומטיים, הם מעטים, ואם שואלים איך היתה ההתמודדות עם המצב מתברר, שרוב האוכלוסיה התמודדה היטב".

החוקרות מדגישות כי ממצאי המחקר הללו ניתנים להבנה גם על ידי העובדה שבמהלך שנים אלו, משפחות רבות שהיה ביכולתן לעזוב את האזור בחרו לעבור למקום רגוע יותר. בכך השאירו את האוכלוסייה החלשה יותר להתמודד לבדה עם המצב הקשה. נראה שבקרב האוכלוסייה החלשה יותר מבחינה כלכלית, המצב הפוליטי האלים משפיע באופן קשה יותר וגורם לירידה הדרגתית במשאבים האנושיים של תקווה, של ערכים ושל משמעות החיים.

"ממצאים אלו", מדגישה פרופ' שגיא, "חייבים לעורר עניין ודאגה בקרב קובעי המדיניות, מחנכים ואנשי בריאות הנפש בכל הנוגע להתפתחותם התקינה של ילדים ובני נוער המתגוררים באזורים החשופים לקונפליקט אלים מתמשך. יש להציע תוכניות התערבות וחיזוק המשאבים האנושיים במשפחות ובקהילות, על מנת לתת מענה למתבגרים אלו".