אולמרט והולילנד: איך הוא עוד מעז?

  • יעקב אחימאיר
יעקב אחימאיר

פרשת הולילנד והחשדות כביכול נגד אהוד אולמרט עוד יעסיקו אותנו זמן רב אבל אני מבקש לחזור לרגע לנאומו של אולמרט אשר שודר בכל ערוצי הטלוויזיה בשבוע שעבר נאום שבו הכחיש קבלת שוחד בפרשת הולילנד. זה היה אירוע תקשורתי ייחודי שראוי לדון בו.

סביר כי חוקרי המשטרה צפו בנאום ובנושאו בשבע עיניים ואוזניים וניתחו לעצמם את התוכן ושפת הגוף של ראש הממשלה לשעבר משהו נגרע מביטחונו העצמי. נאום זה היווה ציון דרך תקדים ונקווה שהמשך לא יהיה לו - לא על ידי הבאים אחרי אולמרט בשערי לשכת ראש הממשלה ולא על ידי קברניטי התקשורת בערוצי הטלוויזיה.

כי תוך כניעה מוחלטת לדרישתו של אולמרט לא נכחו עיתונאים במשרדו בתל אביב בעת הקלטת הנאום ולקראת שידורו. ערוצי הטלוויזיה קיבלו לידיהם מאפה חם שלם ומוכן היישר מן המצלמה. קלטת ערוכה לשידור. זה היה נאום לאומה אך לא של ראש ממשלה מכהן. זו היתה הכחשה גורפת של אזרח - אמנם ראש ממשלה לשעבר אך אזרח - כלפי הטענה על מעורבותו המרכזית בפרשת הולילנד. ההכחשה הזו באה מפי מי שהוגדר אף בלא שהוגש נגדו כתב אישום "החשוד המרכזי" בפרשה.

האם כל אזרח ששמו יוזכר בהקשר לפרשייה פלילית והוא מבקש להכחיש את מעורבותו בה עוד לפני שהוגש נגדו כתב אישום יוכל לאמץ את התקדים שהציב אולמרט לפנינו? והרי היה זה שידור מוקלט ערוך ומוכן בלא שניתנה לכתבים כל אפשרות להציג שאלות.

אלה הם תנאי פינוק למי שנמצא כנראה במרכזה של פרשת השוחד הגדולה ביותר שתידון בבתי המשפט בשנת העצמאות ה.63-

איך אפשר להגדיר כזו מתכונת שידור לאומה ועוד בנושא הנגוע בפלילים? זה היה ה"סופר קלאסיקו" שלך אולמרט בתקשורת! אכן אולמרט אינו אזרח מן השורה אבל לאותה קלטת הנאום כפי ששודרה נודעת משמעות מזיקה לעולם הערכים שלא נטמעו אל תוך ההוויה התקשורתית והמשפטית בישראל: והערכים הם השוויון בפני החוק - דין שווה לבוזגלו ולאולמרט.

יש להדגיש כי אין שום ספק כי חובת ההגינות היתה לאפשר לאולמרט לומר את דברו ולהגיב על הכותרות המפלילות שהוא מככב בהן. ובכלל מב חינה משפטית אין הוא "נאשם" בעת כתיבת שורות אלה. אבל היכן היו העיתונאים שאמורים לשאול שאלות בעת ההקלטה? ומדוע אולמרט נהנה מחסינות ומאשראי תקשורתי כה נדיב כדי להגיב בדרך נוחה זו ולהשמיע את גרסתו? אולי בשם ההגינות יש לאפשר עתה גם לאורי לופוליאנסקי יורשו של אולמרט בראשות עיריית ירושלים לשאת נאום תגובה לאומה? ולמה ייגרע חלקו של עו"ד אורי מסר אם יחפץ בכך?

אבל הם ואחרים הקשורים בפרשת הולילנד עצורים. הנה לפיכך נושא לעתירת בג"ץ. עתירה בשם השוויון בשם ההגינות. למה לא? ובכלל אנו עדים באחרונה למין התנהלות מוזרה בלשון המעטה ביחסי התקשורת ושלטון החוק: למשל עם איזה אזרח שאינו עיתונאי היו רשויות מוסמכות מנהלות מו"מ ממושך על החובה להחזיר לבעליו חומר סודי שידוע שנגנב בשיטתיות ולאורך שנים?

האם כל אזרח היה נידון רק למעצר בית לאחר שגנב מסמכי מדינה בעלי סיווג ביטחוני גבוה? הרי מסמכים סודיים אלה לא נתגלו באקראי בצד הדרך.

במילים אחרות: ערך השוויון ככל שהוא נוגע ליחסי אזרח-רשות כמו בפרשות אולמרט וקם-בלאו יורד אצלנו לטמיון. כי יש אזרחים ויש אזרחים שווים יותר.

מותר להציע השוואה: לפני 33 שנים עמד היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את ראש הממשלה יצחק רבין ואת רעייתו לאה על החזקת חשבון מטבע חוץ בחו"ל בניגוד לחוק אז. רבין חש לאולפן הטלוויזיה והודיע לאומה בשידור ישיר על התפטרותו. ללא כל תירוץ. לאחר מכן איפשר לי מראיינו (אז הייתי כתב ערוץ הטלוויזיה היחיד בישראל) להציג לו כמה שאלות. ללא תנאים ללא "אבל" בלי כל נסיבות מפנקות. רבין הציב אז תמרור ותקדים ערכי חשוב. בימים אלה התמרור והערכים נדרסים גם בסיוע התקשורת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully