נציגים בכירים ממשרד האוצר וממשרד הביטחון חתמו באחרונה על הסכם סודי שלפיו תקציב הביטחון ל-2011 יגדל ב-700 מיליון שקל ויסתכם ב-51.5 מיליארד שקל, כפי שנקבע במתווה דו"ח ברודט - כך נודע ל-TheMarker.
ההסכם הושג על דעת שר האוצר, אהוד ברק, ושר האוצר, יובל שטייניץ. במערכת הביטחון מעריכים כי גם תקציב הביטחון ב-2012 ייקבע לפי מתווה ברודט, בהתאם להחלטות ממשלה ולסיכומים מוקדמים עם האוצר, ויהיה 52.15 מיליארד שקל. בשנים האחרונות דרשו נציגי האוצר לקצץ את תקציב הביטחון בניגוד למתווה ברודט. בעקבות הוויכוח בעניין זה התפטר בשנה שעברה ראש אגף תקציבים באוצר, רמי בלניקוב.
בשבועות האחרונים מכין אגף התקציבים במשרד האוצר את תקציב המדינה ל-2011-2012. אנשי האגף ערכו פגישות עם כל מנכ"לי משרדי הממשלה, כדי לשמוע את דרישותיהם. התקציב יוצג לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולמנכ"ל משרדו, איל גבאי, בעוד כחודש.
"קיצוץ בתקציב הביטחון - לא בכללי המשחק"
תקציב הביטחון הוא התקציב הגדול ביותר בתקציב המדינה. במערכת הביטחון אמרו בסוף השבוע שעבר ל-TheMarker: "קשה לנו להאמין שמישהו יקצץ בתקציב הביטחון. זה לא בכללי המשחק. גם למערכת הממשלתית חשוב מאוד לשמור על מתווה ברודט. מה גם שהמצב הכלכלי בחודשים האחרונים טוב והצפי הוא שישתפר בשנתיים הבאות".
במסגרת התקציב יקבל גם תקציב החינוך תוספת של מיליארדי שקלים לכל מסגרות הלימוד - בתי הספר יסודיים ועל יסודיים וכן המוסדות להשכלה גבוהה. עדיין לא נקבעו סכומים מדויקים. בעניין זה מתקיימים דיונים בין הגופים המעורבים.
באוצר מעונינים לקדם את נושא השכר בבתי הספר העל יסודיים, בדומה לרפורמת אופק בבתי הספר היסודיים, ואף מייעדים לרפורמה כזו סכום של קרוב ל-2 מיליארד שקל.
אגף התקציבים ואגף כלכלה ומחקר באוצר, בראשות ד"ר אלדד שידלובסקי, שוקדים על קביעת יעדי תקציב המדינה בשנתיים הבאות. לפי הערכות, האוצר יקבע יעד צמיחה לכל אחת מהשנתיים הקרובות בשיעור של 3.5%-4.0%. זאת לאחר צמיחה של 0.7% ב-2009 וצמיחה המתקרבת ל-4% השנה.
במקביל מגבשים גם ברשות המסים את תחזיות גביית המסים לשנתיים הקרובות. מה שברור כבר עתה הוא כי תקציב ההוצאות של הממשלה ב-2011 יהיה גבוה ב-2.6%, כ-7 מיליארד שקל, מתקציב ההוצאות ב-2010 על פי החלטת ממשלה שהתקבלה באחרונה, וכי תקציב ההוצאות ב-2012 יהיה גבוה ב-2.6% מתקציב ההוצאות ב-2011. כמו כן ברור שגם גביית המסים בשנים הקרובות תגדל באופן משמעותי. ב-2009 העריך האוצר כי רשות המסים תגבה מסים בהיקף של 172.9 מיליארד שקל. בפועל גבתה הרשות 177.7 מיליארד.
תחזית הגבייה ל-2010 היא 183.1 מיליארד. ההערכה המעודכנת כיום היא שאם המצב הכלכלי ימשיך להשתפר, התעסוקה תגדל והאבטלה תמשיך לרדת, רשות המסים תגבה השנה מסים בהיקף של 193-195 מיליארד שקל. כל עלייה של 1% בצמיחה משמעותה תוספת גבייה של כ-5 מיליארד שקל. שיא הגבייה נרשם ב-2007 - 190.9 מיליארד שקל. הערכה הנוכחית, שלפיה יבנה התקציב הדו שנתי החדש, היא כי רשות המסים תגבה ב-2011 מסים (כולל הכנסת מאגרות ממשלה) בהיקף של 205 מיליארד שקל. ב-2012 יגדלו הכנסות המדינה ל-220 מיליארד שקל.
נושא נוסף שנסגר למעשה הוא יעד הגירעון בתקציב השנתיים הקרובות. בתקציב הדו שנתי הקיים נקבע כי הגירעון בתקציב 2009 יהיה 6.5% מהתוצר וב-2010 יהיה 5.5% מהתוצר. בפועל הגירעון ב-2009 היה 5.15% וב-2010 הוא צפוי להיות 4.5% ואולי פחות. גג הגירעון ב-2011 יהיה 3% תוצר וב-2012 יגיע ל-2% תוצר.