פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אובמה - לוחם צדק דמיקולו

      מאז תחילת שלטון אובמה, אנו עדים ליחס הפייסני של ממשלו כלפי משטרים דיקטטוריים - במיוחד בנוגע לאירן וקירגיסטן. רואי בר שדה תוהה על כוונותיו של נשיא ארה"ב

      בעוד שבאמצעי התקשורת הבינלאומיים נשמעים דיווחים סותרים על ניסיון ההפיכה בקירגיסטן, ניתן לומר 2 דברים בוודאות: הראשון: הכתובת הייתה רשומה על הקיר והשני: נכשלה מדיניותו הקירגזית של הנשיא ברק אובמה, ששמה בראש סדר עדיפויותיה את קידומם של אינטרסים צבאיים צרים, על פני קידום הדמוקרטיה ברפובליקה המרכז אסיאתית הצעירה, שקיבלה את עצמאותה בשנת 1991.

      המיעוטים בעד, השחיתות חוגגת

      במסגרת ביקורי במדינה בקיץ 2009 בתקופת הבחירות המתוחה, שוחחתי עם קירגיזים רבים על החיים תחת שלטון הברזל של הנשיא קורמנבק בקייב, שעלה לשלטון בזמן "מהפכת הצבעוני" בשנת 2005. מהפכה שהדיחה את נשיאה הקודם של המדינה אסקר אקייב. עפ"י המתרחש כרגע, נראה שגורלו של בקייב יהיה זהה לזה של קודמו בתפקיד. בקייב, אשר נשבע בתחילת כהונתו לבער את נגע השחיתות, כנראה יסיים את דרכו כשליט מדכא ומושחת אף יותר מקודמו.

      בקייב דרדר את מצבה הכלכלי של המדינה הענייה וחסרת הנפט והגז לבכי רע, וזאת כאשר השחיתות פושה בכל, הפשע בעלייה, ויותר ויותר זכויות דמוקרטיות נשללות מן האזרחים.

      אך בעוד שהרוב הקירגיזי מתנגד לשלטונו, באזור עמק פרגנה ובשאר שטחי דרום המדינה, מקום הולדתו של הנשיא ומעוז האיסלם הקיצוני, שחלק מתושביו משתייכים למיעוט האוזבקי, ניתן היה לחוש בתמיכה רחבה בבקייב. אזור העמק ידע מאז שנת 1991 מספר לא מועט של מהומות אתניות בין קירגיזים לאוזבקים ומספר של התנגשויות אלימות בין כוחות הביטחון המקומיים לקנאים דתיים מן "התנועה האסלמית האוזבקית".

      האזור ידע מאז שנת 2005 שקט יחסי לעומת שנות שלטונו של אקייב, וזאת עקב הרחבת הפיתוח באזורי הדרום וכמו כן, השמת דגש על שיפור היחסים העדינים בין הקהילות האתניות השונות.

      כמו כן, נהנה בקייב מתמיכת מרבית המיעוט הרוסי, המונה ככמה עשרות אלפים ושמרביתו מתגורר בסביבות הבירה בישקק, עקב שמירה על זכויותיו, וזאת בשונה מחלק ממדינות ברית המועצות לשעבר שבהן הוא מופלה לרעה ואף נרדף. דבר זה התבטא בקבלתם של בני המיעוט הרוסי למשרות במגזר העסקי והפוליטי בקירגיסטן.

      גם השוחד התייקר

      אך בעוד שבקייב שמר על יחסים תקינים עם המיעוטים האתניים במדינה, מרבית הקירגיזים מאסו בשלטונו וזאת מסיבה עיקרית אחת, השחיתות. דוגמא לכך התקבלה במהלך ביקורי. כמעט בכל כביש נראו מספר רב של שוטרי תנועה שעצרו מכוניות מזדמנות. כל פעם מחדש נראו נהגי מכוניות יוצאים מרכביהם עם דמי שוחד לשוטר המזדמן. תופעה זו התרחשה באופן נרחב בכל מקום שבו ביקרתי. במדינה שבה המשכורת החודשית עומדת על כמה עשרות דולרים בלבד, זהו אינו דבר של מה בכך. מרבית הנהגים הביעו ערגה לשוטריו המושחתים של הנשיא לשעבר אסקר אקייב, "לפחות הם ביקשו פחות" אמר לי אחד הנהגים.

      גם העלאת המיסוי עקב המשבר הכלכלי העולמי, מינויי מקורביו של הנשיא לתפקידי מפתח בממשלה ומעצר פעילי אופוזיציה לא תרמו לשיפור תדמיתו של בקייב בעיני דעת הקהל המקומית.
      ההפיכה אשר מתרחשת ברגעים אלו בקירגיסטן, מהווה תמרור אזהרה לנשיא האמריקאי ולמדיניות החוץ של ממשלו. ארה"ב עשתה בשנים האחרונות מאמצים אדירים לשמר תחת שליטה את בסיס "מנאס", ששימש את ארה"ב ואת כוחות נאט"ו כבסיס מבצעי לשימוש כוחותיהם הפועלים באפגניסטן. הן ממשל בוש והן ממשל אובמה הנוכחי הזרימו כספים רבים לממשלו של בקייב ע"מ שכוחותיהם ימשיכו לשהות בשטחה של המדינה. אך האמריקאים לא בדקו למי מאות מיליוני הדולרים ששילמו הגיעו. מה שבטוח, העם הקירגיזי לא נהנה מהרווחים.

      דמוקרטיה שמקדמת משטרים חשוכים

      ממשל אובמה התעלם בחודשים האחרונים בהפגנתיות מהמתרחש ואף מהכעס הרב שהצטבר כלפי שלטונו של בקייב מצד מרבית אזרחי המדינה. ישנו כעס רב במדינה כלפי האמריקאים ועל שהייתם בה. התעלמותו של הממשל מקריאות האופוזיציה הקירגיזית להפעלת לחץ על שלטונו של בקייב להקלה בהגבלת החירויות שבה נקט שלטונו רק החריפו את היחסים בין העם הקירגיזי לממשל האמריקאי. לכן, אל לנו להיות מופתעים מההצהרות אשר התקבלו בימים האחרונים מבישקק הקוראות לסגירת הבסיס.

      מאז תחילת שלטון אובמה, אנו עדים ליחס הפייסני של ממשלו כלפי משטרים דיקטטוריים, שקוראים באופן מופגן לרצח אזרחים חפים מפשע ואף מפרים את זכויות האדם בארצם. כל זה מתרחש, בעודו מתעלם מקריאותיהם של שוחרי החופש בארצות העולם השונות. דוגמא לכך התבטאה באי התערבותו בהפגנות אשר נערכו בקיץ באירן ובהתעלמותו המוחלטת מהמתרחש בקירגיסטן בחודשים האחרונים.

      התנהלות זו של ממשל אובמה מעוררת תהיות על כוונותיו ואף על היסודות שעליהן ארה"ב בנויה. האם היא שואפת לקדם את הדמוקרטיה והחופש בעולם? או האם היא משלימה עם התנהלות משטרים חשוכים ומתעלמת מקריאותיהם של התושבים המקומיים להחלת דמוקרטיה בארצם? נקווה שארה"ב תלמד מהמתרחש בקירגיסטן ולהבא לא תביט על הנעשה בראייה אסטרטגית צרה אלא על התמונה במלואה.