"חשבתי שהצנזורה לא תאפשר פרסום של חומרים שיש בהם סכנה לביטחון המדינה". כך אמרה העיתונאית ענת קם, הנאשמת במסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה ובהחזקת מסמכים סודיים, במהלך חקירתה על ידי שירות הביטחון הכללי. דבריה מופיעים בהחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לשלוח את קם למעצר בית. ההחלטה הותרה היום (שני) לפרסום.
בהחלטה שהתקבלה בחודש פברואר דחה השופט זאב המר את בקשת הפרקליטות לשלוח את קם למעצר, למרות המעשים המיוחסים לה - הדלפת מסמכים סודיים לכתב "הארץ" אורי בלאו. השופט הסביר, כי קם לא היתה עצורה עד כה וכי מעצרה לא התבקש קודם לכן. הוא הוסיף שהדבר מראה שגורמי החקירה לא חשבו שכעת היא מסכנת את ביטחון המדינה. זאת בין השאר לאור שיתוף הפעולה המלא שלה עם גורמי החקירה. לכן הורה השופט לשלוח אותה למעצר בית מלא. עוד ציין השופט בהחלטתו: "נדהמתי מהמחדל הבלתי נתפס בסדרי אבטחת המידע הלקויים והרשלניים".
מהחלטת השופט עולה, כי קם הסבירה בחקירותיה שהעתיקה את המסמכים, מכיוון שחשבה שיש להביא לידיעת הציבור היבטים בפעילות צה"ל בשטחים. "כשצרבתי את החומרים, חשבתי שבמבחן ההיסטוריה האנשים שהתריעו על פשעי מלחמה, סולחים להם", אמרה.
קם הוסיפה בחקירה, כי "אני לא הצלחתי לשנות מספיק מהדברים שהיה חשוב לי לשנות בעת שירותי בצבא וחשבתי שלחשוף אותם יביא לשינוי. לכן היה חשוב לי להביא לידיעת הציבור את מדיניות צה"ל בשטחים".
קם גם אמרה בחקירתה שהיא לא חשבה שהיא מסכנת את המדינה, משום שהניחה שהעיתונאי אליו תדליף את החומר לא יתמקד בדקויות של הפעילות המבצעית, אלא בעקרונות ובמדיניות שעמדו מאחורי החלטות אלוף פיקוד המרכז וקציני המשנה.
"לשכה ביזיונית מבחינת ביטחון המידע"
מחומרי החקירה עולה, כי לפני שחרורה ביקשה קם מאחת הפקידות בלשכת אלוף פיקוד המרכז יאיר נוה לצרוב לה על גבי דיסקים את כל החומר שאספה. איש לא שאל אותה מדוע היא צריכה את כל החומר. קם אמרה בחקירתה כי מדובר ב"לשכה ביזיונית מבחינת ביטחון המידע... הפקרות כל מה שהיה שם מבחינת מסמכים ביטחוניים".
בהחלטת בית המשפט המחוזי נכתב, כי אחד משני הדיסקים שקם נאשמת שהעתיקה והכיל מצגות של נושאים צבאיים, אבד ולא אותר עד היום. לדבריה, היא אינה זוכרת מה היא עשתה עם הדיסק ואם הוא נשאר בצבא, נלקח לביתה, או שמא היא זרקה אותו.
לדברי השופט צבי המר, קם לא היתה צריכה להתאמץ כלל להשיג את המסמכים. אך הוא הוסיף שעצם העובדה שהיה כל כך קל להעתיק את המסמכים אינה משליכה על חומרת המעשה:
"נכון שהיא לא נאלצה לחדור בפעולת קומנדו נועזת למחלקה סודית בצבא", כתב השופט, "לגזור חוטי תיל ולזחול למרכז הפיקוד, כפי שתואר בשפתו הציורית של הסניגור. היא כבר היתה שם, שירתה ב'מחלקה הסודית' ולא היתה זקוקה למספרי תיל. היא הפרה את אמון הצבא ואמון מפקדיה".