פרלסקה - המושיע

באחד מימי החורף הסגריריים של 1944 נשרך טור ארוך של אנשים בסמוך לרציף תחנת הרכבת של בודפשט. גברים, נשים וילדים, עטופים במעילים, ומטלטלים בידיהם. חיילים גרמנים בשיתוף עם שוטרים מקומיים הלכו ביניהם, בדקו, רשמו ושמרו על הסדר. הכל התנהל כמתוכנן, המשלוח הבא אל היעד הלא נודע שבמזרח עמד לצאת בקרוב.

לפתע, מתוך מכונית אמריקאית מבהיקה, שדגל ספרד התנוסס בחזיתה, יצא גבר תמיר, מסורק בקפידה, בחליפה כהה ומחויטת. הגבר התקרב בצעדים בוטחים אל הטור, ולנגד עיניים משתאות שלף מתוכו שני נערים, גרר אותם במהירות אל המכונית, והכניסם אל המושב האחורי. אחד החיילים דרך את נשקו ורץ אל עבר הגבר שעמד לצד המכונית. "החזר אותם אל השורה", ציווה החייל תוך איום בנשקו. "הרכב הוא דיפלומטי. שני הנערים הללו הם תחת חסות ספרדית עתה, ופעולותיך עלולות לעמוד בניגוד לחוק הבינלאומי", הצהיר. השניים החלו להתעמת, ואז התקרב אליהם קצין אס.אס. "עזוב את שני הנערים", פקד הקצין. "זמנם עוד יגיע", הוסיף ועזב. שמו היה אדולף אייכמן.

שמו של הגבר שנכנס אל המכונית ובה שני הנערים היהודים שהציל זה עתה ממוות היה ג'ורג'יו פרלסקה, פשיסט אדוק שלחם עבור מוסוליני באתיופיה ולפני כן עבור פרנקו בספרד. במהלך שנות המלחמה הראשונות, ולאחר שהתאכזב מהצעדים האנטישמיים של הממשל הפשיסטי, עבר לבלקן, שם עבד ברכישת אספקה לצבא האיטלקי. לאחר כיבוש איטליה על ידי הנאצים, הגיע להונגריה, ומשם כאות הוקרה למען פעילותו בזמן מלחמת האזרחים זיכה אותו הממשל הספרדי באזרחות ובאישור עבודה בשגרירות בבודפשט. בנובמבר 1944 נמלט השגריר הספרדי לשווייץ, ופרלסקה, שהיה עד למדיניות הגרמנית האנטישמית, החליט לעשות מעשה שלא ייאמן: הוא התחזה למחליפו של השגריר וניצל את סמכות החוק הספרדי להעניק אזרחות ספרדית ליהודים שהוגדרו כבעלי מוצא ספרדי.

כך, כשדגל ספרד בידו האחת וחותמת בידו האחרת, החל פרלסקה ללקט יהודים נרדפים ולשכנם בבתי חסות של השגרירות הספרדית שהיו פרושים ברחבי בודפשט העיר. בסך הכל הצליח פרלסקה להציל קרוב ל?5,000 יהודים. על פועלו זה זכה לעיטורים רבים ובהם גם הכרה כחסיד אומות עולם.

שנים רבות מאוחר יותר, בערוב ימיו, רואיין פרלסקה לסרט "פרלסקה, גיבור איטלקי". כשביקשו ממנו לתאר את מעשיו למען היהודים, השיב בקצרה: "מצאתי את עצמי במצב מסוים, והגבתי בהתאם. לא יכולתי להתעלם מן המצב, ועשיתי את שהייתי חייב לעשות".

פרלסקה נפטר בקיץ 1992. ליבו הרחב חדל לפעום לפתע. יש המכנים זאת "מות נשיקה". הוא אולי לא מספיק מוכר במדינת ישראל, אבל ראוי שדמותו תהדהד בלב כולנו ביום השואה. ניתן רק לשער כמה מהמהלכים כיום על פני האדמה חייבים את חייהם לאותו אדם שלא שתק לנוכח זעקתם האילמת של היהודים שעמדו בשורות שהובילו אל המוות. הוא בחר לעשות מעשה ובכך גם להדגיש עד כמה שתיקתם של האחרים אפשרה את השואה.