היהודים: בין ישראל לתפוצות

  • עוזי ברעם
עוזי ברעם

שנים על גבי שנים אנו חיים בשניות בלתי מתקבלת על הדעת. בישראל הזרם האורתודוקסי הוא הזרם המרכזי, ואילו בארה"ב, ריכוז היהודים השני בגודלו בעולם, משקלה של האורתודוקסיה הולך וקטן, ומרבית היהודים שם משייכים את עצמם לזרם הרפורמי או הקונסרבטיבי.

עוד בימי שהותי בארה"ב בשנות ה?70 הבחנתי שגם שלושת הזרמים ביהדות לא מכסים את הרקמה היהודית העבותה שם. זאת משום שרבים לא משתייכים לשום זרם. מספרם הולך וגדל, ופעם הם נקראו בפינו "מתבוללים".

בשנות ה?70 הגעתי לבית כנסת רפורמי במנהטן, והרב שניהל את הטקס היה הרב יואל טייטלבוים, שם המוכר דווקא מחסידות סאטמר. אני זוכר את הקהל ואת הרכבו: נשים וגברים ישבו יחדיו וקראו ספרי תפילה מעודכנים מעט. שאלתי את אחד הגבאים שם "מיהו הקהל העצום הזה?". והוא השיב: "אלה יהודים שהקשר המוסדי היחיד שלהם ליהדות הוא תפילת 'כל נדרי' ותפילת 'נעילה' ביום הכיפורים".

לימים חזרתי לארץ ונכנסתי לעובי החיים הפוליטיים. באותם ימים התיידדתי עם הרב הראשי לירושלים, הרב בנימין ז'ולטי ז"ל. הרב היה פוסק דגול והכשריו התקבלו על כל זרמי היהדות. לא פעם שוחחתי איתו על בעיות רבות. בנושא המדיני היו דעותיו קרובות לשלי. הוא היה מתון, קונקרטי ועדכני.

מיהו יהודי?

אבל כששוחחנו על סוגיית הקונסרבטיבים והרפורמים בערו עיניו מכעס. "הם עושים צחוק וקלס מהמורשת היהודית". חזרתי וציינתי לפניו שמכיוון שהם לא יאמצו את האורתודוקסיה, האלטרנטיבה היחידה היא שבעתיד לא יהיה בהם שום סימן היכר למורשת היהודית. הוא לא השתכנע, ואני נותרתי בדעתי.

בשנות ה?80 סוגיית "מי הוא יהודי" הסעירה את הכנסת. מחד גיסא עמדו אלו שביקשו לתת גוון אורתודוקסי למושג יהודי המופיע בחוק השבות, והלחצים מצד החרדים היו עצומים; חצרו של הרבי מליובאוויטש הפעילה כל דרך כדי לשכנע.

מאידך גיסא, ראשי היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית טענו שההצעה תגרום לגט כריתות בין מרבית יהודי ארה"ב לבין ישראל, והיחסים ההדוקים יתפוגגו. במאמץ משולב הצלחנו להביס את המחנה הדתי, אשר זכה לתמיכה לא מבוטלת ממפלגות הימין.

והנה המשבר שוב עומד על הפרק, כשאביגדור ליברמן ואלי ישי מנסים להעביר את אישור ברית הזוגיות תוך העברת הבלעדיות על הגיור להכרעת ש"ס והרבנות החרדית. אנו, הישראלים שחרדים לגורל יחסינו עם ארה"ב, חייבים ברגישות יתר לכל מיתר שנקרע ביחסים בין יהודי ישראל לדור הצעיר והחילוני של יהדות ארה"ב.

אלא שיש כאלו שלא רואים את התמונה הכוללת. נוח לנו לחיות עם ההרגל של שלטון האורתודוקסיה. אך אנו שוכחים שגם הרבנות האורתודוקסית אינה מה שהיתה. כרגע אין לנו רבנים כמו הרב הרצוג, הרב אונטרמן או עוזיאל. הרבנות העכשווית קיצונית, מעורבת בפוליטיקה ומשפיעה על הרכב הממשלות. ראוי שהציבור יפנים את העובדה שישראל וחוק השבות הקשור בה מחייבים אותנו לזהירות. עלינו לראות את העניין היהודי הכולל ולא רק את החצר האחורית שלנו, חצר שיש בה מאה שערים...

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully