בנק ישראל רשם עד כה על הנייר רווח של כ-850 מיליון שקל, או תשואה שנתית ממוצעת של כ-5% על איגרות החוב הממשלתיות שרכש בעת ימי המשבר הפיננסי של 2009 - כך עולה מחישוב שביצע TheMarker.
בפברואר 2009 הפתיע בנק ישראל את שוק ההון הישראלי כשהודיע שיתחיל לרכוש איגרות חוב ממשלתיות בבורסה, במאמץ לעצור או להאט את העלייה של הריבית הארוכה במשק. בכך שאף בנק ישראל לסייע למאמצי ההתאוששות של המשק ולמיחזור החובות של החברות העסקיות הגדולות - שתשואות האג"חים שלהן נגזרו, בין השאר, משער הריבית הממשלתית.
חודש לאחר מכן, במארס 2009, הודיע בנק ישראל כי יגביר את היקף הרכישות, ובמשך כמה חודשים רכש הבנק המרכזי אג"חים בהיקף של מאות מיליוני שקלים מדי יום במסחר בורסה. עם התאוששות המשק והתייצבות שוק איגרות החוב, הודיע בנק ישראל בסוף אוגוסט 2009 על סיום הרכישות. בכל המהלך בן שבעת החודשים רכש הבנק המרכזי 18 מיליארד שקל בשוק, אותם הוא עדיין מחזיק בחשבון ניירות הערך שלו. עד היום לא מכר בנק ישראל את האחזקה הזו.
עתה, מעט יותר משנה מתחילת המהלך וכחצי שנה לאחר סיומו, ניתן לבצע מאזן ביניים. מחישוב שערך TheMarker על בסיס נתוני הדו"חות הכספיים החודשיים של בנק ישראל עולה כי הנגיד סטנלי פישר הרוויח כסף מהמהלך, אך בשיעור מתון. הרווח של הבנק המרכזי מהרכישות מסתכם עתה במעט פחות מיליארד שקל, תשואה שנתית ממוצעת של כ-5%. זהו כמובן רווח על הנייר, שכן בנק ישראל עדיין לא מימש את הרווחים, אך כבר עתה הוא רושם אותם בספריו, כמקובל בכללי החשבונאות.
גם בוושינגטון מפזרים חיוכים
בנק ישראל הוא לא הגוף הציבורי היחיד שרושם בימים אלה רווחים מפעולות שביצע בעת ימי המשבר. בימים האחרונים פורסמו בחו"ל כתבות המראות כי הממשל האמריקאי הרוויח כספים מההשקעות בבנקים, כמו גולדמן סאקס ואחרים, שאת חלקם הוא כבר מימש, לאחר שבנקים אלו החזירו לממשל הלוואות ורכשו ממנו אופציות שקיבל לרכישת ניירות ערך.
על פי החישובים, הרווח הממומש של הממשל האמריקאי עתה הוא כ-10 מיליארד דולר, תשואה של כ-9%. פרשנים בארה"ב העירו שעצם הרווח הוא חדשות טובות, אך מדובר ברווח נמוך בהרבה מזה שגרפו משקיעים אחרים שרכשו מניות בנקים בשיא המשבר, ובהם המשקיע וורן באפט.
גם הרווח של בנק ישראל מרכישת האג"חים הממשלתיות אינו מרשים במיוחד. בנק ישראל אמנם הרוויח קצת יותר מ-5% בשנה על ה-18 מיליארד שקל ש"השקיע" באיגרות חוב ממשלתיות, אך קרנות נאמנות המתמחות באג"ח מדינה הציגו בדרך כלל תשואות גבוהות יותר. כך, למשל, קרן פסגות ללא מניות, הגדולה מבין קרנות הנאמנות המשקיעות רק באג"ח מדינה עם כספים מנוהלים של יותר ממיליארד שקל, השיגה מתחילת 2009 ועד היום תשואה של כ-10%.
עם זאת, לא מדובר בהשוואה הוגנת: המנדט של קרן הנאמנות הוא להשיג תשואה מרבית במסגרת כללי ההשקעות שלה (במקרה הזה, התמקדות אך רק באג"חים של מדינת ישראל), בעוד מטרת בנק ישראל מעולם לא היתה להרוויח, אלא לתרום לייצור של שוק איגרות החוב בישראל בימי המשבר הקשים של המחצית הראשונה של 2009.
ומי היו המפסידים מול הרווחים שרשם פישר? המשקיעים שנבהלו מהירידות בשווקים במחצית הראשונה של 2009 ומכרו את קרנות הנאמנות וקופות הגמל שלהם.