נושאים חמים

עיתונאית מואשמת בהדלפת מסמכים סודיים

ענת קם מואשמת כי העבירה לעיתונאי "הארץ" אורי בלאו מסמכים מסווגים שאליהם נחשפה במהלך שירותה הצבאי ומהם עולה שצה"ל פעל בניגוד להנחיות בג"ץ. אחד מסעיפי האישום המיוחסים לה: מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה. בלאו שוהה בחו"ל ונדרש לחקירה בידי השב"כ

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

(צילום:עוז מרון; עריכה:רן צימט; קריינות:רועי כ"ץ)

הותר לפרסום כי העיתונאית ענת קם נאשמת בעבירות של מסירת ידיעה סודית ללא סמכות בכוונה לפגוע בביטחון המדינה ובהחזקת מידע סודי. לפי כתב האישום שהוגש נגד קם, בת 23, ששירתה בצה"ל בתור פקידה בלשכת אלוף פיקוד המרכז דאז יאיר נוה, היא העבירה לאחר שחרורה מסמכים צבאיים סודיים לעיתונאי. בחיפוש בביתה נמצאו מאות מסמכים סודיים שנשמרו במחשבה האישי. בין השאר הם כללו, כך נטען, פקודות מבצע מטכ"ליות, פקודות מבצע של פיקוד מרכז ופרטים על פעילות מודיעינית, סדרי כוחות ותרגילי מלחמה. "מדינות אויב חולמות לשים את היד על מסמכים כאלה", אמר היום ראש השב"כ, יובל דיסקין, בתדרוך שערך לעיתונאים.

לפי כתב האישום, חלק מהמסמכים הועברו לכתב "הארץ" אורי בלאו, שפרסם בנובמבר 2008 כתבה שעסקה בחיסולים של פלסטינים בגדה. בין השאר נחשפו בכתבה, שקיבלה אישור של הצנזורה הצבאית לפני פרסומה, דיונים מבצעיים, שמהם עולה לכאורה, שצה"ל מתעלם מהחלטות בג"ץ בנוגע לחיסולים. עוד נטען בכתבה, שבפיקוד המרכז הורו על חיסולים גם במקרים שבהם ניתן היה לעצור את המבוקשים, וכי הדרגים הבכירים ביותר בצבא, בהם הרמטכ"ל, אישרו פגיעה בחפים מפשע במהלך החיסולים.

קם נעצרה על ידי השב"כ בדצמבר 2009, מעל לשנה לאחר פרסום הכתבה. מאז היא נמצאת במעצר בית, ולפני כחודש נפתח משפטה, שמתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב תחת מעטה של חשאיות ובדלתיים סגורות. עד תחילת משפטה היא שימשה ככתבת בערוץ הברנז'ה של וואלה!. העבירות בהן נאשמת קם מופיעות בחוק העונשין תחת הכותרת "ריגול חמור", והעבירה של מסירת ידיעה סודית ללא סמכות בכוונה לפגוע בביטחון המדינה נושאת עמה עונש מירבי של מאסר עולם.

בעבירות דומות הואשמו גם מרגל האטום מרדכי ואנונו, שהורשע גם בעבירה חמורה יותר של סיוע לאויב בזמן מלחמה, ותא"ל יצחק יעקב ("יצה") שזוכה מהאישומים נגדו, לאחר שהשופטים קבעו שלא התכוון לפגוע בביטחון המדינה כאשר תכנן לחשוף בספר שכתב סודות ביטחוניים רבים.

משרד המשפטים פרסם היום הודעה מיוחדת לאחר הסרת איסור הפרסום על פרטי הפרשה. בהודעה נאמר, כי מדובר בביצוע עבירות פליליות חמורות שפוגעות בביטחון המדינה ומסכנות חיים וכי המשמעות האסטרטגית של המידע שנמסר היא "בעלת חומרה יוצאת דופן".

"אורי בלאו הפר ההסכם עם השב"כ"

עיתונאי "הארץ" אורי בלאו שוהה בחו"ל מאז תחילת דצמבר 2009. לטענת שירות הביטחון הכללי, הוא הגיע להסדר עם העיתונאי, לפיו בלאו מתחייב להפקיד מיידית בידי השב"כ את המסמכים המסווגים המצויים ברשותו. עם זאת, טוענים בשירות, בלאו לא עמד בתנאי ההסדר.

בלאו טען כי ברשותו כ-50 מסמכים מסווגים, שנשמרו במחשבו האישי. באוגוסט 2009, לאחר פרסום הכתבה ב"הארץ", הוא מסר את המסמכים, מחשבו הושמד בנוכחותו, ונרכש עבורו מחשב חדש. בשלב זה גם סוכם עמו שלא ייעשה שימוש במסמכים שמסר על מנת לאתר את המדליף או במסגרת ההליכים המשפטיים נגדו. זאת אף שהחיפוש אחרי המדליף לא ייפסק.

בדצמבר 2009 נעצרה ענת קם, ובחקירתה התגלה כי בידיה למעלה מ-2,000 מסמכים מסווגים, לרבות בסיווג של "סודי ביותר". לדברי השב"כ, בחקירתה התגלה כי היא מסרה רבים מהמסמכים לבלאו, שבשלב זה כבר היה בחו"ל. מאז הוא לא חזר לישראל. בשב"כ טוענים כי ברשותו של בלאו מסמכים מסווגים נוספים. בשל כך פתח השירות במגעים עם עו"ד מיבי מוזר, המייצג את "הארץ", בדרישה להשבת המסמכים. המגעים "התפוצצו" לפני יומיים.

בצעד חריג כינס היום ראש השב"כ יובל דיסקין את העורכים והכתבים הבכירים בתקשורת הישראלית ותדרך אותם על ההתפתחויות בפרשה. לדברי דיסקין, "נעשה ניסיון להחזיר את המסמכים למדינה כדי למנוע נזק פוטנציאלי. הניסיונות להגיע לזה בדרכי נועם לא צלחו. לאחר ששלשום הודיע לנו עורך הדין של 'הארץ', מיבי מוזר, שלא תהיה פשרה החלטנו לשנות טקטיקה ולפעול להסרת צו איסור הפרסום". דיסקין הוסיף, כי "השב"כ ימשיך לפעול על מנת להשיב לרשות המדינה את כלל המסמכים המסווגים אשר ממשיכים להיות מוחזקים ללא היתר וללא סמכות ברשות אורי בלאו. בלאו לא פעל בעבר בתום לב, ולכן לא נבוא לקראתו".

בתשובה לשאלה מדוע השב"כ לא גילה קודם לכן כי בלאו לא מסר להם את כל המסמכים שברשותו, אמר דיסקין: "לא ניהלנו חקירה, אלא ניהלנו מגעים והגענו להסדר עם אורי בלאו שבו הוא מילא את חלקו ואנחנו את חלקנו. ההסדר היה שלא חוקרים אותו והוא מתחייב להחזיר את החומר, ובתמורה אנחנו נותנים לו מחשב חדש". ראש השב"כ הוסיף: "הלקח העיקרי הוא שהתנהלנו ברכות יתרה ושהיינו צריכים להסיר את הכפפות בשלב יותר מוקדם"

כשנשאל דיסקין האם השב"כ נוהג לפתוח בחקירה בעקבות כל פרסום בנושאים ביטחוניים, רמז כי אלמלא עיתון 'הארץ' היה מפרסם את צילום המסמכים המודלפים, ייתכן שכלל לא היתה נפתחת חקירה. לדבריו,"כשמצולם בעיתון מסמך אותנטי של הצבא, מבחינתי זו נורה אדומה שמלמד שאולי קיימים עוד מסמכים – ומסתבר שבטעות צדקנו והיו עוד מסמכים".

מעיתון "הארץ" נמסר בתגובה לטענות השב"כ, כי "כל הכתבות אשר פורסמו ב'הארץ' נשלחו לצנזורה הצבאית וקיבלו את אישורה המלא. בספטמבר 2009 זומן כתב 'הארץ' אורי בלאו למשרדי השב"כ ונדרש למסור את המסמכים ששימשו אותו בהכנת הכתבות. לאחר שמולאו כל התנאים בהסכם ונמסרו המסמכים, ביקש השב"כ לפנים משורת הדין לקבל לידיו גם את המחשב האישי של אורי בלאו. מערכת הארץ נענתה לבקשה, והמחשב הושמד עם מסירתו מול עיני הכתב".