האם לישראל יש מדיניות גרעין?

רובנו נוטים לחשוב שלישראל, כמו לכל מדינה מתוקנת, יש מדיניות ברורה וארוכת טווח המביאה בחשבון את ההשלכות והאפשרויות השונות בנושא גרעין. קשה להגזים בחשיבותן של החלטות בנושאי הגרעין על חייינו במישור הצבאי-בטחוני, כמו גם במישור הכלכלי ומעמדנו הבין לאומי. למרות זאת, בוודאי תופתעו לגלות שבארץ מעולם לא נערך דיון ציבורי בשאלה כה מרכזית זו, והציבור לא משתתף ולא מתעניין בהכרעות בנושא. המסך ביטחוני עוטף את הנושא ושאלות בסיסיות נשארות מעורפלות ללא תשובה.

בישראל קיימים שני כורים גרעיניים פועלים. האחד הוא כור בשורק שהוקם בסיוע אמריקאי בשנת 1960 ונמצא בפיקוח בין לאומי מלא, ומשמש למחקר ולרפואה גרעינית בעיקר. הספק הכור הוא רק כ 5 מגה ווט ורמת הקרינה בו נמוכה.

הכור השני הוקם בדימונה בסיוע צרפתי באמצע שנות השישים. הספקו גבוה (מוצהר 24 מגה ווט ולפי מקורות זרים הספק זה שולש באמצעות שיפורים שהוכנסו במערכות הקרור שלו). כור זה אינו נמצא בפיקוח בינלאומי ומעט פורסם על המתרחש בו, למעט מה שטען מרדכי וענונו, וכמה פליטות פה של ראש הממשלה בן גוריון ונשיא המדינה קציר על פעילות ביטחונית שם.

רמות הקרינה הגבוהות בכור בדימונה גורמות לבלאי מואץ של מערכות הכור, ולכן הוא עבר מזמן את המועד שבו בעולם נסגרו כורים דומים וזאת בשל שיקולי בטיחות. הכור מהווה גורם מרכזי בהערכה הנפוצה בעולם, לפיה לישראל יש כושר גרעיני. אם להתייחס לפרסומים הזרים, הכור עבד בהספקו המוגבר במשך 45 השנה האחרונות, אפשר היה לייצר בו פלוטוניום המספיק לכ 130 פצצות גרעין.

הכור בדימונה הוא שיצר את הרתעה גרעינית של ישראל לטוב ולרע. הוא היה גורם עיקרי בהחלטה של סאדאת, כך על פי דבריו, להסכים עם קיומה של ישראל. הכור הביא להכרה איזורית בכך שאי אפשר לחסל את ישראל ללא גביית מחיר כבד מאוייבנו, וביסס את קיומנו כאן לאורך השנים. מעולם לא הודתה ישראל הרשמית בקיומה של יכולת כזו, אם כי אין כיום גורם מודיעיני בעולם שמטיל ספק בכך.

במשך שנות פעולתו הרבות של הכור השתנו כמה גורמי יסוד אצלנו, כך שקיים ספק באשר להמשך הכדאיות של מדיניות העמימות הגרעינית שהביאה עד עכשיו לתוצאות טובות. הזדקנות הכור היא הראשונה. כאמור, כורים מסוג זה נסגרו במלאת להם 40 שנה בשל שיקולי בטיחות והנזק העצום של תאונה גרעינית אפשרית. מיותר להזכיר, שלישראל אין מרחבים שאפשר לפנותם במקרה של תאונה חמורה. טענות אנשי הוועדה לאנרגיה גרעינית שתפעול הכור הוא בטוח הן נכונות בחלקן. טענותיהם שאפשר להמשיך ולהפעיל את הכור "גם לעוד מאה שנה" הן חסרות אחריות, ומעידות על שיקולים אינטרסנטיים ולא על ראיה ארוכת טווח ואחראית.

לא ניתן להמשיך ו להתעלם מכך שהמשך הפעלת הכור ללא פיקוח מלחיץ את שכנינו ומזרז אותם למצוא תשובה הולמת לכוח הגרעיני הישראלי. כך החימוש הסורי והעיראקי בנשק כימי מבצעי וכך התוכנית האיראנית ליצירת יכולת גרעינית, ויתכן שבקרוב גם בסעודיה ובמצרים.

הפעלת הכור בדימונה ללא פיקוח שוללת מישראל אפשרות להקמת כורי כוח לייצור חשמל, ומונעת טכנולוגיות חיוניות אחרות הנושקות לגרעין. כך נגרם פיגור טכנולוגי בנושא זה אצלנו. הכשרת כוח אדם (מהנדסים, טכנאים ומדענים) נמצאת בנסיגה מזה כמה עשורים (למשל, הפקולטה להנדסה גרעינית נסגרה מזמן בטכניון). דברי הרהב של דוברי חברת החשמל ופוליטיקאים בישראל על יכולות ישראליות בתחום הוכחו מדי פעם כנבובות. לא ימכרו לישראל כורים גרעיניים עד שיועמד הכור בדימונה תחת פיקוח.

הנסיון ממדינות אחרות מראה שכמויות הנשק הגרעיני שנצבר תחת לחץ של גורמים אינטרסנטיים מגיע למספרים אבסורדיים. כך נצברו בארה"ב ובברית המועצות יותר משלושים אלף ראשים גרעיניים במלאי (!). זהוא מספר מפלצתי שמאז מנסים שני הצדדים להפחיתו כנגד לחץ כבד לשמרו. חשאיות וביטחוניזם מוגזם הביאו את העולם למצב מסוכן זה.

צירוף של הטיעונים האלה מעלה את השאלה האם כדאי לישראל להמשיך ולהתעקש על קיומו של הסדר הנוכחי? האם הנזק שתיארתי בקצרה למעלה לא עולה על התועלת שיש מהמשך פעילותו של הכור במסגרת החשאית הנוכחית? האם לא הגיע הזמן לשנות כוון ולדון על על אפשרויות אחרות? האם אין אנחנו יכולים לתרום במשהוא כדי לאפשר לאירנים לרדת מהעץ עליו טיפסו ולהקטין את הסכנה ארוכת הטווח ליציבות באזורנו? הביטחון שלנו כאמור לא יגרע ויתרונות ברורים יצמחו לנו מדיון ציבורי מחודש בסוגיה זו. זמן רב מדי הפקדנו את הטיפול בסוגייה זו בידי אחרים.

על ישראל להודיע שפעילותו העתידית של הכור בדימונה תעמוד לפיקוח בין לאומי, ולא נוסיף לפתח פוטנציאל גרעיני. זה יסיר מעלינו את ההגבלות הקיימות הנוכחיות. לדעתי על הכור הנוכחי להסגר מפאת גילו בעתיד הקרוב בין כה וכה.

על ישראל לשתף פעולה עם ירדן במימון, בסיוע, בהפעלה ובהקמת כור כח גדול לייצור חשמל והתפלת מים בשיטחה של ירדן, ולאחד את רשתות החשמל של שתי המדינות. השטחים הנרחבים והלא מיושבים בירדן יקלו גם את בעיות הבטיחות של כור ענק שכזה. על ישראל להודיע שאנו מוכנים להגבלת פיתוח פוטנציאל הגרעין באזורינו עם חתימת הסכם שלום מלא באיזור.

הביטחון שלנו לא יגרע ויתרונות ברורים יצמחו לנו מדיון ציבורי מחודש בסוגיה זו. זמן רב מדי הפקדנו את הטיפול בסוגייה זו בידי אחרים.