בשבוע שעבר השלימו החברות הציבוריות את חובת הדיווח שלהן לתוצאות הכספיות של 2009. ממאות הדפים והדו"חות התחוורה תמונה מבהילה. צמרת ההנהלות של החברות הציבוריות בישראל מקבלת משכורות בהיקף של מיליוני שקלים בשנה.
כן, אחרי שהם דיקלמו תחת כל עץ רענן ש"המשבר הכלכלי עדיין כאן" ועל כן יש להיזהר עדיין, לפתע התברר שכשזה מגיע לכיס שלהם - המנכ"לים דווקא לא כל כך נזהרים. הם היו מוכנים להוצאה כספית של החברה הציבורית, כלומר כל עוד מדובר בהוצאה למען תגמול אישי מעולה. למעשה, המנכ"לים הישראלים הרוויחו שכר של קרוב ל?20 מיליוני שקלים בשנה אחת.
כל כמה שזה עצוב, הפערים החריגים והבלתי נתפסים האלה מבטאים את מציאות חיינו. הטרנד הבולט במסיבות העיתונאים שהתקיימו לרגל הקראת הדו"חות הכספיים היה לראות את המנכ"ל שותק ברגע שהוא נשאל על המשכורת שלו, ואת היו"ר - מי שאמון על הדירקטוריון שאישר לו את השכר וההטבות - מבהיר מיד: מה אתם רוצים? הוא לא צריך להתבייש. זה מגיע לו. זה שכר ראוי שקשור לביצועים של החברה.
וכך, שוב ושוב ניסו ההנהלות ונציגי הדירקטוריון לייצר את התחושה כי אנחנו הקטנוניים. החברה שלנו הרוויחה מיליונים, הם אומרים, אז זרקנו עצם למנכ"ל. ובכלל, העבירו מסר לעיתונאים, מי אתם שתטרידו אותנו עם העניין הפעוט הזה.
אבל זה מטריד, מטריד מאוד. שכר שנתי שנושק ל?19 מיליון שקלים בשנה, פי 300 ויותר משכר עובד ממוצע שמרוויח 5,000 שקלים בחודש, יוצר פער דרקוני בחברה. זהו פער שחורג מכל מידה טובה של היגיון.
איש לא מנסה לפעול
גם אם המנכ"ל מוצלח, הוא לא אחראי לכל עבודת הארגון. הוא עדיין מנהל כללי, יש עוד עובדים בארגון, וגם להם חלק לא מבוטל בהצלחה וברווחיו.
איך אפשר לתפור את העניין הזה? זה תלוי בנו, הצרכנים. במקום להסתפק בתלונות ובצקצוקי לשון, היינו צריכים להצביע ברגליים ובכיס. לא לתגמל גופים ציבוריים שהשכר של ההנהלות שלהם חריג וכוחני במידה לא הגיונית.
בכל פעם שאני מעלה הצעה כזו אומרים לי בתגובה "אז מה, אתה מציע לא לפתוח חשבון בנק? הרי כל הבנקים משלמים הון תועפות למנכ"לים". ובכן, תתפלאו, אבל יש בנקים שבהם ההנהלות הרוויחו שכר נאה אבל לא מפלצתי. תבדקו ותשוו. אני מניח שלא תתפלאו שדווקא את ההצעות התחרותיות ביותר תקבלו מהגופים שמתגמלים את המנהלים בשכר יותר נמוך. כן, אם זה חשוב לכם, אתם יכולים להשפיע.
דרך אגב, גם עובדים יכולים להשפיע. זו לא בושה לעזוב ארגון שההנהלה שלו מנותקת ומושכת משכורות מופרזות.
בישראל 2010 כולם מתלוננים ומסתפקים בכך. חוץ מהתקשורת וכמה חברי כנסת "נודניקים", איש לא מנסה לפעול. כל עוד הציבור לא יזיז אצבע, החתולים יאכלו שמנת, ישתו מילקשייק ויקנחו בקצפת.