אילו נבנתה מצפון לרצועת עזה, מצידו הישראלי של הקו הירוק, ימית היתה היום עיר משגשגת בתחומי ישראל, וייתכן שאוכלוסייתה היתה מונה כיום רבע מיליון נפש, כפי שחזו מתכנניה. אבל מתכנני ימית לא רצו עיר חדשה בתחומי ישראל. הם רצו עיר שתסמן גבול חדש למדינה. והשאר הוא היסטוריה.
ממשלות ישראל ביזבזו הון תועפות על תעתועי ההתיישבות מחוץ לגבולות המדינה בדרום, וגם התישו את נפש העם בהפרחת תקוות שווא שהפכו לאכזבות מרות וכואבות. עכשיו חוזר התעתוע בגבולה המזרחי של המדינה. כמו בדרמה של ימית ושל גוש קטיף, דרמה שסופה היה כתוב מראש, גם ממזרח לקו הירוק ישראל מתעקשת לשחק את הטרגדיה עד המערכה האחרונה, טרגדיה שסופה נכתב מזמן.
הסכסוך הישראלי?ערבי שירת בעבר את האינטרסים של העולם. תעשיות הנשק של בריה"מ וארה"ב, וגם של ארצות אירופה בתורן, שיגשגו על חשבון הסכסוך, ומדיניות החוץ שלהן באזור צמחה ממנו. גם המשטרים הערביים גזרו קופונים מהסכסוך, כי אין דבר מועיל יותר לדיקטטורות - וגם לדמוקרטיות - מדחליל האויב החיצוני.
וגם ישראל הרוויחה. הניצחונות במלחמות חיזקו את תחושת העוצמה, וסיפקו שפע של כוח עבודה זול שבא מהשטחים הכבושים. בוני ההתנחלויות בשטחים נהנו מתקציבי עתק שהזרימו ממון רב ליזמים, והעניקו דיור איכותי וזול לאוכלוסייה בעלת אמצעים צנועים.
אבל בעשור האחרון התברר שהסכסוך הישראלי?ערבי משרת רק את האיסלאם הפונדמנטליסטי, שמסכן את המשטרים המתונים יחסית בארצות ערב.
מנסים לגרור את ישראל למלחמה
קיומם של משטרים אלה הפך לאינטרס חיוני משותף לארה"ב, למדינות אירופה וגם לרוסיה, שטרור איסלאמי מאיים לעשות בה שמות. לכן ברור מדוע הקוורטט החליט לשים קץ בדחיפות לסכסוך הישראלי?פלשתיני. הוא משרת כיום רק את האינטרסים של איראן.
בעוד אחמדינג'אד פועל להעמקת הסכסוך - שמחזק את השפעתו בעולם הערבי - ממשלה ישראלית שאינה רוצה לשרת את האינטרסים של איראן חייבת לחבור לקוורטט ולנצל את רגע החסד הזה. טוב שכל העולם השפוי רואה בסיום הסכסוך שלנו אינטרס חיוני משל עצמו, וזאת כדי שהעולם יוכל לטפל באיראן המתגרענת ולנטרל אותה לפני שתחולל מפולת איסלאמיסטית במדינות ערב המתונות.
ישראל והרשות יודעות על מה לוותר כדי לסיים את הסכסוך: הפלשתינים ייאלצו לגנוז את חלום השיבה ולהכיר בישראל כמדינה יהודית, וישראל תיאלץ להכיר בקו הירוק כגבול בינה לבין המדינה הפלשתינית, תוך כדי פירוק מרבית ההתנחלויות. בדיוק כשם שישראל פירקה את חבל ימית ואת גוש קטיף.
אך נראה כי לשתי הממשלות, הישראלית והפלשתינית, אין הכוח והתוקף הנדרשים כדי לכפות על עמיהן להתנער מהחלומות שמקיימים את הסכסוך. חוסר האונים הזה מחייב התערבות חיצונית נמרצת. זה קורה עתה, וזה לטובת כל הצדדים, חוץ מאשר לטובת המשטר באיראן, שראשיו מתפללים לכישלון השלום. לכן הם יעשו הכל על מנת לגרור את ישראל למלחמה שתשרת את האינטרסים והאסטרטגיה שלהם בלבד.