פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אפיקומן: המנהלים עם הצ'ק השמן ביותר

      רק לפני שנה עוד היינו עמוק בתוך המשבר, מתפללים לנס, מקווים לטוב ומספידים את חגיגות השכר בבועת שוק ההון. ההספדים היו, מסתבר, מוקדמים: קבלו את 10 המובילים בחגיגות השכר של 2009

      1. חיים כצמן - 145 מיליון שקל בעשור

      תפקיד: יו"ר ובעל השליטה בגזית גלוב
      רווח ב-2009: 700 מיליון שקל
      גיל: 60
      מגורים: מיאמי
      שכר ב-2008: 12 מיליון שקל

      שכר ב-2009: 18.8 מיליון שקל

      חיים כצמן, שחגג בנובמבר האחרון במסיבה מפוארת בתל אביב את יום הולדתו ה-60, עבר כברת דרך ארוכה שלוותה בלא מעט מזל של להיות בזמן הנכון ובמקום הנכון עד שהגיע למעמדו הנוכחי.

      לאחר שהשתחרר מהצבא למד כצמן משפטים באוניברסיטת תל אביב. בגיל 32 הוא ניסה, ללא הצלחה, להיבחר לראשות עיריית תל אביב מטעם מפלגת עבודה, ובמקביל המשיך לעסוק בתחום המשפטי, עם התמחות בעסקות מקרקעין. בשנות ה-80 הוא עזב את ישראל לארה"ב כדי להצטרף לאשתו, ד"ר שולמית כצמן, שהתקבלה להתמחות ברפואת ילדים במיאמי, וכיום משמשת מנהלת מחלקת מיון ילדים בבית חולים בפלורידה.

      המצב בשוק הנדל"ן בארה"ב אז היה לא פחות גרוע מזה ששרר בארה"ב במשבר האחרון, וההתחלה של כצמן לא היתה פשוטה. אלא שההזדמנות הגיעה דווקא מישראל, כשבאמצע 90' הוא רכש שלד בורסאי - גזית. העסקה הראשונה שביצעה גזית גלוב היתה בדרום מיאמי, שם קנתה החברה מרכז מסחרי מעוגן סופרמרקטים תמורת כ-4 מיליון דולר מבנק בפשיטת רגל.

      כעבור יותר מ-20 שנה משקיף כצמן על העולם מביתו שבמיאמי, כשהונו האישי נאמד ביותר מ-250 מיליון דולר, בזכות האחזקה בשרשור ברבע ממניות גזית. 2009 הגדילה עוד יותר את היקף הונו: עלות שכרו אשתקד הגיעה ל-18.8 מיליון שקל, והיא כללה מענק של 6.2 מיליון שקל. במבט על פני עשר שנים, עלות שכרו בגזית גלוב ובחברות הבנות שלה הסתכמה ב-145 מיליון שקל.

      במהלך העשור האחרון נהנו המשקיעים בגזית גלוב מתשואת מניה ממוצעת של יותר מ-20% בשנה ומתשואת דיווידנד ממוצעת של 13% בשנה. מדובר אמנם במספרים מרשימים, אך חברות הפועלות בנדל"ן מניב בשווקים הדומים לאלה של גזית, כמו אלוני חץ שבשליטת נתן חץ ומשפחת ורטהיים ואלרוב נדל"ן של אלפרד אקירוב, הניבו למשקיעיהן תשואות לא פחות טובות. ואולם בחברות אלה משכו הבכירים שכר נמוך באופן משמעותי מכצמן ושותפו דורי סגל.

      במסיבת העיתונאים השנתית של גזית גלוב, לפני כשבועיים, ניסה כצמן להציג עצמו כמי שפעל כראוי, ואמר: "ויתרתי על 75% מהבונוס (47.4 מיליון שקל) מתוך התחשבות באירועים בשווקים בעולם, ואני מרגיש מאוד בנוח עם השכר הזה".

      2) מיקי בר חיים - הוחלף, וזינק למקום השני

      תפקיד: לשעבר מנכ"ל גזית גלוב
      רווח ב-2009: 700 מיליון שקל
      גיל: 55
      מגורים: י-ם ות"א
      שכר ב-2008: 9.3 מיליון שקל

      שכר ב-2009: 18.6 מיליון שקל

      ביוני 2009 החליטו בעלי השליטה בגזית גלוב, חיים כצמן ודורי סגל, להיפרד ממנכ"ל החברה, מיקי בר-חיים, לאחר שנה וחצי בלבד בתפקיד. הטענה שנשמעה אז היתה חוסר התאמה והבדלים בראייה העסקית. אבל בר-חיים, בנקאי בעברו, ידע לתמחר היטב את הסיכונים הכרוכים בעבודה אצל מעסיקים תובעניים, ודאג לעצמו לתנאי פרישה נדיבים בשווי עשרות מיליוני שקלים.

      ב-2008 נהנה בר-חיים מעלות שכר של 9.3 מיליון שקל; וב-2009 מ-18.6 מיליון שקל. אם מביאים בחשבון את האופציות שהוא עדיין לא מימש למניות גזית גלוב, בשווי של כ-8 מיליון שקל, עבור שנה וחצי של עבודה הצליח בר-חיים לסדר לעצמו חבילת שכר והטבות כוללת של יותר מ-35 מיליון שקל - אחת הגבוהות שנראו במשק ב עבור תקופה כה קצרה.

      ב-2007, לאחר 33 שנה בלאומי, נענה בר-חיים להצעה של כצמן וסגל - שכללה שכר בסיס של 140 אלף שקל בחודש, מניות ואופציות - להתמנות למנכ"ל גזית גלוב.

      בראיון שהעניק לתקשורת לאחר הצטרפותו לגזית גלוב התייחס בר-חיים לשכר הבכירים ואמר: "יש בזה קצת פופוליזם, כי בסופו של דבר מדובר בשווקים משוכללים, וכוחות השוק הם אלה שמשפיעים לטווח הארוך. באופן פרופורציונלי לשאר העולם, השכר בישראל אינו יוצא דופן. מה שיותר מדאיג אותי הוא התופעה של מדידת תגמול לטווח קצר, המעודדת עשייה לא נכונה".

      3) אלי יונס - מדלג מתכנית אופציות אחת לשנייה

      תפקיד: מנכ"ל בנק מזרחי טפחות
      רווח ב-2009: 532 מיליון שקל
      גיל: 58
      מגורים: הר אדר
      שכר ב-2008: 9.8 מיליון שקל

      שכר ב-2009: 18.5 מיליון שקל

      שיאן השכר של מערכת הבנקאות, שמשאיר את יתר הבנקאים מאחור, הוא מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלי יונס. עלות שכרו ב-2009 היתה 18.5 מיליון שקל.

      מתוך עלות שכרו של יונס, 15.5 מיליון שקל היו אופציות. יונס יוכל להמשיך לחייך גם בשנה הבאה, מכיוון שהוא צפוי לקבל מנה נוספת של אופציות בהיקף של 10.4 מיליון שקל.

      בכך לא תסתיים מנת האופציות של יונס. למעשה, על פי תוכנית האופציות שלו, הוקצו לו 5,571,381 אופציות שכל אחת מהן ניתנת להמרה למניה. מחיר המימוש של האופציות נקבע על 21.18 שקל.

      האופציות של יונס נמצאות עמוק מאוד בתוך הכסף, מכיוון שכיום מחיר מניית מזרחי טפחות הוא 34.94 שקל. כלומר, כיום השווי של האופציות של יונס הוא 76 מיליון שקל.

      האופציות שקיבל יונס השנה כללו עוד "שאריות" של אופציות שקיבל מתוכנית התגמול הקודמת שלו, בעלות של 1.2 מיליון שקל לבנק. מתוכנית זו קיבל יונס 1,092,890 אופציות שכל אופציה ניתנת להמרה למניה.

      מחיר המימוש של מנת האופציות הזאת היה 14.39 שקל, צמוד למדד. האופציות הנדיבות של יונס הן תוספת לחוזה העסקה נאה עם שכר בעלות של כ-220 אלף שקל בחודש והטבות נוספות.

      4) אייל לפידות - מנכ"ל אחד, שתי משכורות

      תפקיד: מנכ"ל הפניקס
      רווח ב-2009: 227 מיליון שקל
      גיל: 44
      מגורים: מבשרת ציון

      שכר ב-2008: 6.4 מיליון שקל

      שכר ב-2009: 17.8 מיליון שקל

      קשה לומר שחברת הביטוח המדשדשת הפניקס הרשימה בביצועיה ב-2009. למעשה, מבין כל חברות הביטוח, דווקא הפניקס רשמה בשנה זו את התוצאות הכי פחות טובות.

      החברה אמנם רשמה רווח נקי של 227 מיליון שקל ורווח כולל של 414 מיליון שקל, אך בסכום זה לא היה כדי לכסות על הפסדי החברה ב-2008. הפניקס היא היחידה מבין החברות הגדולות בענף הביטוח שבצירוף התוצאות הכספיות של שנת המשבר ושנת היציאה מהמשבר רשמה הפסד כולל של 146 מיליון שקל.

      ולמרות זאת, מנכ"ל החברה, אייל לפידות, שמונה ב-2009, הצליח להתברג לעשירייה הפותחת של טבלת שכר המנהלים - נציג יחיד של ענף הביטוח.

      לפידות הגיע לעשירייה עם עלות שכר כוללת (מהפניקס בלבד) של 9.5 מיליון שקל - וזאת בתוך שבעה חודשי עבודה בלבד. עם כניסתו לתפקיד, אף קיבל לפידות אופציות בהיקף של 2.5% מהפניקס בשווי של 30 מיליון שקל.

      משכורתו של לפידות ב-2009 לא הגיעה רק מהפניקס. למעשה, כבר כשמונה לתפקידו הקודם, כמנכ"ל דלק ישראל, הוא קיבל אופציות בהיקף של 5% מהחברה, ועד היום הן מניבות לו רווחים של עשרות מיליוני שקלים. עלות שכרו ב-2009 הסתכמה בכ-18 מיליון שקל - כאשר 9.5 מיליון הם על חשבון הפניקס ו-8.3 מיליון הם על חשבון דלק ישראל.

      5) רונן ויסרברגר - הברוקר שמרוויח פי שניים ממנכ"ל בנק לאומי

      תפקיד: מנכ"ל חברת הברוקראז' של כלל פיננסים
      רווח ב-2009: 80 מיליון שקל (הערכה)
      גיל: 41
      שכר ב-2008: 6 מיליון שקל

      שכר ב-2009: 15.7 מיליון שקל

      מי שעוקב אחרי טבלאות השכר של המנהלים בישראל יודע שבנוסף לשועלים הוותיקים - אותם מנהלים בכירים וידועים שצפויים לככב בפסגת טבלת עלויות השכר בכל שנה - יש תמיד גם "שם מפתיע" אחד. זהו אותו אלמוני, צעיר או מבוגר, שמהמם את השוק עם עלות שכר מופלאה.

      השנה היה זה מנכ"ל חברת הברוקראז' של כלל פיננסים - רונן ויסרברג שעשה זאת. ויסרברג סיכם את 2009 עם עלות שכר של 15.7 מיליון שקל, מתוכם דמי ניהול בהיקף של 15 מיליון שקל ועלות שכר בהיקף של 720 אלף שקל.

      בכך עקף וייסרברג בקלות את הבוסים שלו בכלל פיננסים. עלות שכרו היתה כמעט פי שניים מעלות השכר של מנכ"לית בנק לאומי גליה מאור וגבוהה מעלות השכר של חמשת המשתכרים הגבוהים של הבנק הבינלאומי, כולל עלות שכר המנכ"לית סמדר ברבר-צדיק. כל זאת עשה הברוקר כשהשכיל לחתום על הסכמי העסקה נדיבים בעבר.

      6) דוד אבנר - מנכ"לי סלקום ופלאפון ירוקים מקנאה

      תפקיד: מנכ"ל פרטנר
      רווח ב-2009: 1.1 מיליארד שקל
      גיל: 58

      שכר ב-2009: 14.7 מיליון שקל

      עד לשנה האחרונה היתה חברת הסלולר פרטנר פטורה מהחובה לפרסם את שכר מנהליה הבכירים מכיוון שהיתה חברה דואלית - הנסחרת במקביל בנאסד"ק ובתל אביב. ואולם רכישת השליטה על ידי חברת סאני של אילן בן-דב שינתה את המצב.

      במסגרת דו"חותיה של סאני פורסמו לראשונה תנאי העסקתו של דוד אבנר, מנכ"ל פרטנר, שלפני חודש נודע כי יפרוש מתפקידו. רגע לפני פרישתו עקף שכרו של אבנר את שני מקביליו בסלקום ובפלאפון.

      ב-2009 עלה אבנר לפרטנר כ-11.4 מיליון שקל. השכר החודשי שנקבע לו מסתכם ב-134 אלף שקל, בצמוד למדד המחירים לצרכן. מתוך כך, המענק השנתי שניתן למנכ"ל עבור 2009 היה 4 מיליון שקל. עוד קיבל כ-4.45 מיליון שקל תשלום מבוסס אופציות בחברת הסלולר, ותוספת של כ-200 אלף שקל עבור הוצאות רכב משלימה את תמונת השכר של מנכ"ל פרטנר. במקביל שילמה סאני לאבנר בונוס בסך 4 מיליון שקל וכן מענק בגין תוכנית שימור בסך 630 אלף שקל. סך הכל היתה עלות שכרו ב-2009 14.7 מיליון שקל.

      לשם השוואה, עלות שכרו של מנכ"ל פלאפון, גיל שרון, ב-2009 היתה 8.84 מיליון שקל. עלות השכר של מנכ"ל סלקום, עמוס שפירא, ב-2009 היתה 5.58 מיליון שקל, לאחר שוויתר על 10% מהשכר שלו הוא זכאי - 3.5 מיליון מתוכם שולמו כמענק. שכרו החודשי של שפירא הוא כ-134 אלף שקל, צמוד למדד. גם לפני חישוב הוויתור על חלק מהשכר בסך כ-200 אלף, שפירא יישאר שלישי מתוך שלושה מנכ"לים.

      7) אילן בן דב - ההימור על פרטנר השתלם אישית, לחברה קצת פחות

      תפקיד: בעל השליטה בפרטנר ויו"ר סאני
      רווח של סאני ב-2009: 144 מיליון שקל
      גיל: 53
      מגורים: רמת אביב

      שכר ב-2009: 14 מיליון שקל

      בקיץ 2009 נהפך איש העסקים אילן בן-דב לטייקון. למעמד הרם הוא טיפס אחרי שהצליח להשלים את הרכישה של חברת פרטנר מידי תאגיד האצ'יסון ההונג קונגי, בעסקה ממונפת של 5.3 מיליארד שקל.

      ארבעה חודשים מאוחר יותר החליט בן-דב לצ'פר את עצמו על העסקה וחילק לעצמו בונוס של 11.6 מיליון שקל. דו"חות סאני, החברה שבבעלות בן-דב, חושפים כי עלות שכרו השנתי של בן-דב (כולל המענק) הסתכמה ב-14 מיליון שקל.

      בן-דב נכנס לפרטנר בנקודת מפנה בהיסטוריה שלה. בשוק הישראלי נחשבה פרטנר במשך שנים למעין חברת פלא - טכנולוגית, חדשנית, בעלת מגע זהב. סמוך למועד הרכישה כבר היה ברור מדו"חות החברה כי ב-2009 לקחה פרטנר כמה הימורים מסוכנים שעלו לה ביוקר. על פעילות אינטרנט וטלפון שהקימה היא הפסידה כ-145 מיליון שקל, מבלי לראות החזר השקעה בתקופה הקרובה. לא פחות חמור, החברה איבדה את תדמית הפלא שלה והאנליסטים בשוק ההון, לראשונה זה שנים, הורידו את המלצות הרכישה למנייתה. מכה אחרונה הגיעה מלונדון: חברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס הורידה את האג"ח של פרטנר לדירוג אג"ח זבל.

      בן-דב הוא יו"ר פעיל מאוד בפרטנר. בתקופתו הקצרה בראשה הוא הכריז על חילופי מנכ"לים (שיתרחשו באוקטובר), על סגירת חטיבת התקשורת הקווית, על חילופים בתפקיד סמנכ"ל השיווק ועל פיטוריהם של 120 עובדים. פרטנר של בן-דב גם הכריזה על דיווידנד חריג של 1.4 מיליארד שקל מקופתה, כדי לממן את הרכישה הממונפת.

      בן-דב לא גדל במשפחה עשירה, ואת הונו צבר בעבודה קשה. מתחילת שנות ה-90 הוא היבואן והזכיין הבלעדי של שיווק מכשירי הטלפון הסלולריים של סמסונג בישראל, באמצעות חברת סאני. האחרונה היא התרנגולת שמטילה עבור בן-דב ביצי זהב: ב-2008 היה מחזור החברה ממכירות מכשירי סלולר 591 מיליון שקל וב-2009 עלה מחזור פעילות זו ל-692 מיליון שקל.

      בן-דב הוא פילנתרופ, והיקף התרומות שלו בשנה החולפת מוערך במאות אלפי דולרים. עיקר מאמציו הם לפרויקט דרך הלוטוס שהוקם ב-2006, שבו הוא מפעיל רשת ארצית של מרפאות שיניים לנזקקים. לפני כחודשיים ערכה פרטנר אירוע חגיגי לציון העברת הבעלות בחברה ופרידה מהאצ'יסון. בן-דב לא רק נשא דברים באירוע אלא גם עלה לשיר בליווי פסנתר.

      באותו מעמד הוא גם הכריז על כך שפרטנר "תהיה החברה החברתית ביותר בישראל". באחרונה הכריזה פרטנר על מיזם חברתי לגיוס נערים למשימות התנדבות שבו השקיעה 20 מיליון שקל.

      8) עקיבא מוזס - שכיר ששווה רבע מיליארד שקל

      תפקיד: מנכ"ל כי"ל
      רווח ב-2009: 770 מיליון דולר
      גיל: 63
      מגורים: ראשון לציון

      שכר ב-2008: 3.8 מיליון דולר

      שכר ב-2009: 12.6 מיליון שקל

      עקיבא מוזס הוא שכיר, מה שלא מונע ממנו להיות עשיר - ששווה יותר מרבע מיליארד שקל. את התודה הגדולה חייב מוזס לכימיקלים לישראל (כי"ל), שבה הוא עובד יותר מ-30 שנה ומאז 1999 הוא מכהן כמנכ"לה.

      בכל תקופת כהונתו כמנכ"ל קיבל מוזס חבילות אופציות שונות שהניבו לו רווחים של מאות מיליוני שקלים, ואת חלקם הגדול הוא כבר הספיק לממש. כך היה, למשל, ב-2008, אז מימש חבילת אופציות בהיקף של 4.8 מיליון שקל. לאחר שמכר את המניות זכה מוזס לרשום רווח עצום של יותר מ-70 מיליון שקל.

      היו פעמים שמוזס קיבל מניות של ממש. ב-2006 הוא קיבל 258 אלף מניות בשווי 3 מיליון שקל, אז נסחרה המניה ב-11.8 שקל. מאז עלתה המניה ביותר מ-300%, והמניות הללו שוות כיום כ-13 מיליון שקל.בינואר היה מוזס שוב חלק מתוכנית אופציות גדולה של כי"ל בהיקף של 203 מיליון שקל. למוזס הוענקו 1.1 מיליון אופציות בשווי 20.3 מיליון שקל במחיר מימוש של 53.1 שקל לאופציה, בדומה למחיר המניה אז בשוק. מאז ירדה מניית כי"ל בכ-6% וכיום היא נסחרת סביב 50 שקל, והאופציות של מוזס נמצאות מחוץ לכסף.

      בסך הכל מחזיק כיום מוזס 2.2 מיליון אופציות, בנוסף ל-433 אלף מניות, שהן 0.03% מההון של כי"ל. לפי מחיר המניה כיום, המניות שמחזיק מוזס שוות כ-22 מיליון שקל. עלות שכרו של מוזס בכי"ל ב-2009 הסתכמה בכ-3.4 מיליון דולר. הסכום מורכב מתשלום מבוסס מניות בהיקף של 1.1 מיליון דולר, מענק של 1.6 מיליון דולר ושכר של 1.1 מיליון דולר.

      9) שלמה רודב - התיישב על תוכנית של 50 מיליון שקל

      תפקיד: יו"ר בזק
      רווח ב-2009: 3.6 מיליארד שקל
      גיל: 62
      מגורים: סביון
      שכר ב-2008: 15.1 מיליון שקל

      שכר ב-2009: 11.7 מיליון שקל

      ב-2006 חשפה רשות ני"ע כי בזק חילקה אופציות בשווי 111 מיליון שקל שלא על פי כללי המינהל התקין - מהם 58 מיליון שקל ניתנו למנכ"ל דאז יעקב גלברד. בעקבות הפרשה עזבו את החברה גלברד, היו"ר דב וייסגלס וכן שורה של בכירים.

      שלמה רודב, יו"ר חברת הלוויינים גילת ב-2003-2005, מונה בספטמבר 2006 למחליפו של וייסגלס. בתחילת 2008 חתם רודב על חוזה אישי שלפיו הוא זכאי לשכר חודשי של 175 אלף שקל, צמוד למדד, לצד תוכנית אופציות שכוללת 9 מיליון מניות של החברה. בניגוד לתוכניות של מנהלי בזק, שמבשילה פעם בשנה, תוכנית האופציות של רודב מבשילה מדי שלושה חודשים. בנוסף, ברשותו אופציות של כ-47 מיליון שקל.

      העלות השנתית של שכר הבסיס של רודב היא 3 מיליון שקל, הוא קיבל מענק על ביצועי החברה בסך 3.4 מיליון שקל והאופציות שלו ל-2009 שוות 5.2 מיליון שקל. לפיכך הסתכמה עלות העסקתו השנתית ב-11.7 מיליון שקל.

      הזמן מוכיח כי מינוי רודב היה בחירה מצוינת. הוא מעורב בניהול החברה והצליח להעביר אותה תהליך התייעלות שבעקבותיו אנליסטים מכנים את בזק "נס תפעולי". בנימוקי התגמול לרודב כותבת בזק: "היו"ר המשיך לפעול ב-2009 באופן מקצועי תוך הנהגת הקבוצה להישגים מרשימים בתקופה שבה סבל המשק ממשברים כלכליים קשים". את 2009 סיימה בזק עם עלייה של 4% בהכנסות, שהסתכמו ב-11.5 מיליארד שקל.

      10) ציון קינן - הבונוסים עוד בדרך

      תפקיד: מנכ"ל בנק הפועלים
      רווח ב-2009: 1.3 מיליארד שקל
      גיל: 55
      מגורים: כפר סבא

      שכר ב-2009: 11.7 מיליון שקל

      מנכ"ל בנק הפועלים החדש, ציון קינן, לא כל כך אוהב לדבר על השכר שלו. אפשר להבין מדוע - את 2009 סיים קינן כבנקאי שעלות שכרו היא השנייה בגובהה במערכת הבנקאות בישראל, כאשר הוא מכהן בתפקידו הנוכחי מאוגוסט בלבד.

      דרך ארוכה עשה קינן מהתקופה שבה עבד כטלר, דרך עמידה בראש החטיבה המסחרית ועד לחוזה השכר שלו כמנכ"ל הבנק - כאשר עלות שכרו ב-2009 הגיעה ל-11.7 מיליון שקל.

      שכרו הבסיסי של קינן הוא 160 אלף שקל בחודש צמוד למדד, כאשר ב-2009 קוצץ שכרו ב-10% כמו יתר בכירי בנק הפועלים, עקב המצב בבנק . מתוך עלות שכרו של קינן, 5 מיליון שקל היו השלמה לפיצויים ותנאים סוציאליים. על פי תנאי העסקתו של קינן, בעת סיום כהונתו, אם יעזוב בטרם מלאו לו 62, הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים בהיקף של 12.6 מליון שקל. בנוסף, קינן זכאי לתקופת הודעה מוקדמת על סיום תפקידו של לכל הפחות 6 חודשים, וכן הוא זכאי לאחר מכן לתקופת הסתגלות בת שישה חודשים נוספים בשכר. שנה זו אף תצטרף לוותק הקובע לשם מתן הפיצויים.

      חשוב לזכור כי עלות השכר של קינן היא ללא בונוסים שייקבעו בעתיד במסגרת תוכנית תגמול ארוכת טווח שהבנק עמל על הכנתה. עם זאת, למרות שלא ניתן לקינן בונוסבגין 2009, הוא קיבל תשלום מבוסס מניות - שעלותו 3 מליון שקל מתוך שכרו.