הממשלה ה-32 סוגרת שנה

    על ההתקפלות

    ח"כ רוני בר-און לא רואה במה יש לממשלה להתגאות. בספירת המלאי שלו הוא לא מוצא אפילו הישג אחד, ואם תשאלו אותו כשר אוצר לשעבר, הוא יספיד שוב את התקציב הדו שנתי, את הכניעה לחרדים ואת הפגיעה בכיס הבוחר. סיכום שנה פסימי

    רוני בר-און

    טרם השבעת ממשלת נתניהו, הצענו לראש הממשלה המיועד, ממשלת אחדות של המרכז במדינת ישראל. סקרנו את האתגרים המרכזיים העומדים בפני מדינת ישראל. אתגרי הכלכלה המתאוששת ממשבר כלכלי עולמי, הפערים החברתיים המכרסמים בחברה הישראלית, עניני הביטחון והמשא ומתן מול הפלסטינאים והאתגר האיראני. אמרנו לנתניהו, "קדימה" תעמוד לצידך אם רק תתווה דרך שתוביל את מדינת ישראל בכיוון הנכון. אנחנו עדיין אומרים זאת.

    עברה שנה. האתגרים שעמדו בפני ממשלת נתניהו לעת השבעתה עדיין ממתינים לטיפול. לאלה נוספו צרכים דחופים חדשים, שהם תוצר ישיר של חוסר החזון וחוסר היכולת של הממשלה לקבל החלטות ולעמוד מאחוריהן.

    במקום הראשון ברשימת ה"הישגים" של ממשלת נתניהו, ההידרדרות הקשה ביחסים עם ארצות הברית, עד לשפל חסר תקדים. שפל שדוחק את מדינת ישראל לפינה מדינית, עזובה ומבודדת. שפל אשר יכפה על מדינת ישראל ויתורים כואבים. ככה זה כאשר לא מבינים את מערכת היחסים הישראלית – אמריקאית ומתנהלים בבוטות אל מול החשובה בידידותיה של ישראל.

    ממשלות שרון ואולמרט כמו אלה שקדמו להן, בנו, ולא רק בירושלים. הממשלות הקודמות ידעו לעשות את זה בלי רהב ובלא פטפטת מיותרת, תוך תיאום עם הגורמים הרלבנטיים, ובדרך ארץ בהתנהלות מול השותפה האסטרטגית שלנו, ארצות הברית.

    על "הישגי" הממשלה בשנה החולפת ניתן למנות גם את ה"רפורמות" הרבות שהוצגו בכל תרועה רמה ו"קופלו" אחת אחרי השנייה, משאירות את הציבור כועס יותר, עני יותר ובעיקר מבולבל. המע"מ על הפירות והירקות, היטל הבצורת ורפורמת המים, "רפורמת כל אחד צריך מרפסת" החלטוריסטית, "רפורמת נתיבי ישראל" שהלכה וקוצצה, ההתערבות במינוי יושב ראש לרשות השידור ו"הרפורמה" שהכריזה מחד על מלחמה בצריכת האלכוהול ומאידך הורידה את מחירו של האלכוהול בצורה מטופשת.

    על כל אלה יש להוסיף גם את הכניעה המתמשכת לחרדים. החזרת קצבאות הילדים, תשלומי עתק לישיבות בבסיס התקציב, ובזבוז כספי ציבור תוך הימור על חייהם של תושבי אשקלון והסביבה בגלל כמה קברים פגאניים בשטח בית החולים ברזילי באשקלון.

    ממשלת נתניהו ממשיכה להתגאות בתקציב הדו שנתי. ראשיתו של זה באיוולת והמשכו בחטא, שעלול להפוך בכייה לדורות. התקציב הדו שנתי מתיימר לנחש היום את האתגרים ואת אופי ההתמודדות איתם בשנים הבאות, תוך התעלמות מהדינאמיות של משק עולמי שעדיין חוסה תחת ענני משבר כלכלי מהחמורים בהיסטוריה. את החולה הרעה הזאת, הפוגעת פגיעה אנושה במרקם החיים הדמוקראטי בישראל, ובעיקרון הפרדת הרשויות ופיקוח הכנסת על עבודת הממשלה, הצליחה ממשלת נתניהו לאשר פעמיים בתוך שנה אחת, זאת למרות אמירה מפורשת של ארגון ה - OECD (עמוד 58 בדו"ח ה – OECD) ש"המעבר לתקציב דו שנתי באופן קבוע כנראה לא יעבוד טוב".

    ממשלת נתניהו בשנתה הראשונה מתבשמת בכישלונותיה, חוגגת את שעבודה לחרדים ולימנים הקיצוניים, מנסה להצדיק את הנזק למארג היחסים של ישראל עם ארצות הברית ועם אירופה, מזלזלת ופוגעת בבוחריה במקום הכי כואב – בכיס וביכולת לחיות בכבוד, וחוגגת כל העת בזגזוג מתמשך. זאת ממשלה שיד ימין שלה אינה יודעת מה עושה היד האחרת וכל שמאפיין אותה הוא הרצון לשרוד עוד שעה ועוד יום ועוד שבוע. רק לשרוד. אלא שבסוף היום, תעלולי ההישרדות של הממשלה יפגעו ביכולת ההישרדות של כולנו.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully