אלכס. חולה אהבה

שמגיעים לביתו החדש של רמי קלינשטיין נתקלים בשלט "כאן שרים בכיף רמי, משי ונועם". האווירה בפנים הדירה, שמשקיפה אל הים, באחת משכונות רמת אביב, בהחלט תואמת את רוח הדברים. זו שעת בוקר מאוחרת, והבת משי (18) והחבר גיא בדיוק מתעוררים, מגששים את דרכם לעבר קערת הקורנפלקס. נועם הקטנה (8), לעומת זאת, עדיין בבית ספר, ואבא רמי, שזה עתה קיבל את פני, כבר שרוע על הספה הלבנה נינוח כמו סאנדיי מורנינג.

האמת שהוא כל כך נינוח שלא נעים לי. כשהוא מתחיל לדבר על החברה הצעירה אלכס, אמא ריטה ואפילו פרשיית הסמים בפתיחות כזאת בנוכחות משי, אני מבין די מהר שאי הנעימות שלי מיותרת. אז מה, השם אלכס על שלט הכניסה זה עניין של זמן?
"האמת שלא היו לי כוונות למצוא עכשיו מערכת יחסים חדשה. בשלוש השנים האחרונות היו פה ושם כל מיני הצעות, אבל לי זה לא ממש היה דחוף. הייתי צריך להתאבל, להפנים, להתאושש ולהבין את חוקי המשחק בעולם הרווקות של פרק ב'. ראיתי מקרוב חברים שנמצאים בפרק ב' זוגי מתחילים לדחוף מחדש עגלה, ואמרתי להם שאני בחיים לא אהיה שם יותר. הם אמרו 'אל תהיה בטוח. אתה עוד עשוי להתאהב במישהי צעירה שתרצה ילד'. והנה, זה קרה. התאהבתי בבחורה צעירה. לא שיש לי תוכניות להיות אבא טרי בקרוב, אבל מה שאני מנסה לומר זה שאף פעם אי אפשר לדעת לאן החיים יובילו אותך".

רק שלוש שנים חלפו מאז יבש הדיו על מסמכי הגירושים מריטה, מי שתיפקדה יותר משני עשורים כחברה והאישה הראשונה של חייו והחצי השני ממי שהיו הזוג המלכותי של המוסיקה הישראלית. אבל קלינשטיין כבר לא שם. הוא נמצא עמוק בפרק ב' של חייו. המונח "פרק ב" יחזור שוב ושוב לאורך השיחות שלנו. יש את רמי שלפני הגירושים והפרידה המסוכסכת מחברת תקליטים "הליקון", הכוללת תביעת ענק של 4 מיליון שקלים, ויש את רמי שאחרי.

עכשיו הוא גם פוצח בפרק ב' ביחסים הבין?אישיים, בקריירה ובהתבוננות שלו על החיים ("בין השאר הודות ללימודי הקבלה שבהם אני משתתף אחת לשבוע"). עושה רושם שהוא מנהל גם פרק ב' ביחסיו עם התקשורת. לא עוד אמן מרוחק, מורם מעם, המתראיין בקמצנות, אלא מישהו שלא מפחד לדבר בגילוי לב ולהסתכל למכשיר ההקלטה בלבן של העיניים. בתור שועל קרבות ותיק, קלינשטיין יודע שאלכס אילן (22), יחצ"נית מסיבות חיפאית ושדרנית רדיו מתחילה, שמתפקדת על תקן בת זוגו זה ארבעה חודשים, הרבה יותר מסקרנת מסיפורי "כך ליקטתי חומרים" לדיסק האוסף החדש והכפול "רמי קלינשטיין LIVE", הכולל את מיטב להיטיו הגדולים ושלושה שירים חדשים שהשיק לאחרונה תחת הלייבל "ארומה מיוזיק". קלינשטיין מתיישב (לעיתים גם שוכב) על ספת המרואיין ולא זקוק לאף שאלה מנחה. הוא לגמרי רוצה לדבר.

בוא נחזור להתחלה. איך הכל התחיל ביניכם?
"הופעתי במועדון 'הביט' בחיפה, והכניסה שם לבמה היא דרך הקהל. בזמן שחיכיתי לעלות, הסתכלתי על הקהל וראיתי בחורה צעירה שהולכת עם כוס יין ביד. היא היתה בלונדינית, גבוהה ועם מחשוף מקסים, ולא יכולתי להתעלם ממנה. היא קלטה אותי מתבונן בה ונתנה לי חיוך. זה ישר עשה לי בום. חשבתי שזה בום של משיכה ראשונית, אבל אז היה לנו מפגש נוסף כשהייתי על הבמה. היא ישבה עם חבורת צעירים, הקרינה מנהיגות ותפסה לי את העין. שמתי לב שהיא שרה את המילים של השירים בצורה מאוד מיוחדת. היא החזיקה את היד שלה כאילו שזה מיקרופון והרגשתי שיש לבחורה הזאת רובד נוסף. השיא היה כשהקהל התחיל לעמוד, ואז היא ניגשה אלי ושאלה אותי בלחש אם אני יכול לשיר את 'הרבה פנים'. השיר הזה הוא מאלבום שלא ממש הצליח, ומבחינתי מי שמבקש את השיר הזה מקבל ממני נקודות זכות. לא יודע למה, אבל החלטתי לעשות מהלחישה שלה באוזן שלי בדיחה - אמרתי לקהל 'זה לא מה שאתם חושבים. היא בכלל בת 17', והיא ענתה בכעס: 'לא, אני לא'. ככה למעשה נולד הטיזינג הראשון בינינו".

ואיך נולד הרומן?
"ההופעה הסתיימה. ישבתי בחדר האמנים המאולתר והצצתי בקהל. אלכס חלפה עם חברות שלה ומישהי מהן שאלה אותי 'אתם הולכים לצאת בחיפה אחרי ההופעה?' ניצלתי את ההזדמנות ואמרתי שאני חייב לחזור לתל אביב, אבל אני אשמח לחזור אם היא (אלכס, י"א) תיתן לי את המספר שלה. תבין, בחיים שלי לא ביקשתי בהופעה מספר טלפון ממישהי. לדעתי בחיים שלי לא ביקשתי ממישהי מספר".

נרשמה התעלפות מצידה?
"זהו, שלא. היא אמרה לי 'לא', וגם זה נתן לה נקודות זכות. אבל אז היא חזרה, לטענתה על מנת לעשות פיפי, אבל לדעתי היא לא רצתה לפספס אותי. שאלתי אותה שוב: 'אז אין מצב שאי פעם ניפגש?', והפעם היא נתנה לי את המספר שלה. אחרי עשר דקות סימסתי לה, ואחרי כמה ימים כבר נפגשנו לדייט ראשון בחיפה. אז גם גיליתי שהיא בעצם בת 22. ידעתי שהיא צעירה, אבל לא חשבתי שהיא עד כדי כך צעירה".

וזאת בדיוק השאלה שהרבה אנשים שואלים: מה יש לגבר בן 47 לעשות עם אישה צעירה כל כך? לדבר על הטלנובלה התורנית?
"פגשתי בחורה מאוד בוגרת שרחוקה מהמספר של הגיל שלה גם חזותית וגם בגישה שלה לחיים. היא טוענת שמבחינתה אני לגמרי ילד, ולכן הפער לא מורגש בינינו. להגיד לך שפער הגילאים לא הטריד אותי בכלל? הטריד. אבל בדיוק לתקופה של שבועיים. היא, אגב, טוענת שזה הטריד אותה בדיוק פגישה אחת".

מה בדיוק הטריד אותך בפער הגילאים?
"בעיקר העובדה שהיא בת 22 ומשי, הבת שלי, בת 18. אבל ברגע שהבנתי שאני מאוהב במישהי מדהימה החלטתי לזרוק את נושא הגיל מהחלון. ידעתי שזה ייצא לתקשורת צ'יק צ'ק, אז עידכנתי את משי ונועם, ואני חייב להודות שעניין הגיל הפתיע גם אותן. אבל ידעתי שברגע שהן יפגשו אותה הכל יעבור וככה היה. המפגש הראשון ביניהן היה נהדר ואפילו יותר מזה. משי ואלכס ממש הפכו לחברות טובות והן הולכות ביחד לכל מיני מקומות וגם נועם מרגישה איתה בנוח. מה אני יכול להגיד לך מלבד העובדה שאני באמת באמת מאושר".

אין שום דבר חריג בעובדה שרמי קלינשטיין התאהב בבחורה שצעירה ממנו בשני עשורים. דמי מור, מדונה ומיכל אמדורסקי כבר סללו עבורו את הדרך. מה שמפתיע הוא שקלינשטיין, שבמשך שנים התנזר ממסיבות ברנז'ה ומאירועים יחצ"ניים, לא מהסס להחצין את האהבה הצעירה שלו, שחוגגת ארבעה חודשים בלבד, תחת כל צלם רענן או אירוע מתוקשר. הוא גם לא מפחד מהתגובות של הקהל, ובעיקר לא מפחד מהצל של עצמו. "היום יותר מעניין אותי לחיות ולהרגיש בנוח עם עצמי מאשר להיות בתוך עטיפה גדולה של מנגנון גדול", הוא מסביר את ראיית עולמו הנוכחית, "במנגנון החדש שאני יצרתי לעצמי לא יקרה שום אסון אם אלך ל'גנקי' ואשיר על שולחן עם עינת, החברה הטובה שלי, או אם צלמי הפפראצי יעוטו על אלכס ועלי או אתראיין פה ושם. זה לא יפגע ברמי האמן. יש כאלו שחושבים שאמן צריך להיות מסתורי ומרוחק. לי טוב להתנהג איך שאני מתנהג. מעניין אותי לחיות את הרגע".

אלכס צודקת, יש בקלינשטיין הנוכחי משהו שמזכיר נער בן 18 שמגלה את העולם, כמו מילות השיר "עניין של זמן" שכתב בעבר. כעת, כשהוא משוחרר מהמחויבות לתואר "המשפחה המוסיקלית המלכותית" ולחברת התקליטים "הליקון" שהקפידה לשמר את תדמיתו ולהטיל וטו על שיתופי פעולה מוסיקליים או ראיונות עיתונאיים - קלינשטיין מסתער על העולם.

"רגע ההתפכחות על החיים שלי היה לפני כחמש שנים", הוא חוזר לרגע שבו התנפצה לו בפנים האשליה שהכל נוצץ בממלכה המוסיקלית שלו, "ריטה ואני רצינו לבדוק כל מיני אופציות כלכליות, והחלטנו לקחת רואה חשבון חיצוני ולהכניס אותו לתוך החשבון שלנו בחברת התקליטים שלנו, 'הליקון'. במשך שנים רואה החשבון של 'הליקון' היה גם רואה החשבון שלנו, וזה היה הכי ניגוד אינטרסים שיש, רק שאנחנו לא חשבנו על זה. רואה החשבון התחיל לבדוק את העניינים ובמהירות זה טילטל את הספינה. גילינו שסכומים שאמורים להיות בחשבון הבנק שלנו לא הופקדו, וזה משהו שחזר על עצמו יותר מדי פעמים. פתאום הבנו שאין לנו מושג מה קורה בחיים שלנו מבחינה כלכלית. פיטרנו את רואה החשבון של 'הליקון' והתחלנו לנבור במציאות. גילינו שהאנשים שהכי סמכנו עליהם, שאמרו לנו 'אתם תעשו את המוסיקה ואנחנו נדאג לכם', היו רחוקים מלדאוג לנו".

איך יכול להיות ששני אמנים בסדר גודל שלכם חיו בחוסר מודעות כלכלית?
"כשהיינו צעירים ויצאנו לדרך שיכנעו אותנו להיות עסוקים במוסיקה ולא בכסף. היינו חיים על מקדמות חודשיות והיינו סוג של שכירים. פעם בשנה היינו מתחשבנים ומקבלים, במידת הצורך, השלמות. תבין שעד השנים האחרונות מעולם לא הייתי בבנק או רשמתי צ'ק. בשלב מסוים התחלתי להרגיש את המניפולציה, ושבעצם אני עובד בקונצרן שיש לו אינטרסים הרבה יותר רחבים מלדאוג לאינטרסים שלי, וזה חרה וכאב לי. הבנתי שאני לא מעוניין להיות חלק במפעל הזה, ושמעכשיו אני רוצה להיות אדון לקריירה שלי, ואני חייב להגיד שמאז שזה ככה הקריירה שלי הרבה יותר רווחית ופורייה. היום אני מעורב בכל דבר ודבר שקורה איתי. ריטה ואני לא היינו שייכים לדור הצעיר של היום, שגם עושה מוסיקה וגם מנהל את הכספים שלו. מהבחינה הזאת אני לגמרי מרגיש בן 20, וזאת אולי הסיבה שאני גם משדר לעולם אנרגיות צעירות. אני פוגש אנשים שמכירים אותי שנים והם אומרים לי: 'אתה לא אותו הבן אדם'. גם על הבמה אני מופיע אחרת. אני היום משוחרר מכל הכבלים האפשריים".

התגרשתם בסמוך לתביעת הענק מול "הליקון". כמה השפיעה ההחלטה לתבוע את חברת התקליטים על הנישואים שלכם?
"אני מניח שיש קשר בין הדברים. פתיחת תיבת הפנדורה היתה טוטאלית, והיא גררה בדק בית מקיף מאוד על כל החיים שלנו. זה לא היה אקט קל. תן לי לדייק: זה היה מאוד מאוד קשה. בכל המובנים. אבל בשבילי לא היתה שום אלטרנטיבה לחזור לדברים שהיו שייכים לחיי הקודמים".

דרך אגב, איפה התביעה שלכם על סך 4 מיליון שקלים עומדת כרגע?
"זה עדיין בבוררות. לדעתי, זה סיפור שיכול להיסחב שנים. אבל אני ממשיך הלאה לעשייה הנוכחית שלי".

ואיפה היחסים בינך לבין ריטה עומדים כרגע?
"מתוך התחשבות בבנות אני מעדיף שלא לגעת בנקודה הזאת".

מאז יצא קלינשטיין לחופשי מכלוב הזהב של "הליקון", עשייתו כוללת כמות מרשימה של פרויקטים - סרט דוקומנטרי חושפני ששודר בערוץ 2 ("אני מאוד מרוצה מהתוצאה. גם הביקורות החמיאו לכנות שלי"), קמפיין לחטיף במבה ("אהבתי מאוד את התסריט. הוא הגיע בדיוק אחרי תקופה של עצבות וקושי, ואמרתי לעצמי: 'יאללה, לך תטרוף את העולם. לך תאכל במבה"), דיסק משותף עם להקת "סינרגיה" ("הם הגיעו עם הרעיון לעשות דיסק אנפלגד כי הם רצו להגיע לקהל מבוגר יותר, ולי זאת היתה נראית אחלה הרפתקה"), מופע משותף בשם "לא סופי" עם יאיר לפיד ותמיר הרפז ("זה רעיון ותיק שהבשיל בגלל שיאיר עזב את הפריים?טיים ועבר לחדשות, וכך נוצר לו חלון זמן פנוי להרים את המופע"), עבד כמפיק מוסיקלי עם יפתי, עבד בשיתוף עם אמנים רוסים במסגרת פרויקט מוסיקלי של חברת סלקום, היה המנהל המוסיקלי של המחזמר "הלהקה", היה שותף בתכנון יצירת אלבום שירי ילדים עם כותבת צעירה בשם רחלי שביט ("אני רואה בזה המשך לכבש ה?16"). במקביל הוציא את אלבומי האולפן "הרבה פנים" ו"שיר חשוף", שזכו להשמעות נמוכות ברדיו ונחשבים - יחסית להצלחות של קלינשטיין משנות ה?80 וה?90 - לכישלון אמנותי. קלינשטיין לא נבהל מכך.

"שואלים אותי מאיפה האנרגיות לעשות כל כך הרבה בזמן כל כך קצר, אבל זה אני האמיתי. כשהייתי ב'הליקון' היו הרבה דברים שלא יכולתי לעשות. המערכת היתה כל כך נוקשה, שהיה את הקטע של 'אנחנו לא נמכור את השם שלך בפחות מאיקס כסף'. היו תמיד פניות ותמיד הן היו נופלות. פעם 'תערובת אסקוט' רצו לעבוד איתי וזה נפל. יש כל כך הרבה דוגמאות. היום אני לא עושה את החישובים האלה, ואני יכול להגיד לך שהמצב הכלכלי שלי הרבה יותר טוב וגם המותג עובד טוב. אני לא מרגיש שהשם שלי כיוצר נפגע".

ובכל זאת, אתה, שהיית יקיר הפלייליסט במשך שני עשורים, כבר לא נמצא שם בשנים האחרונות.
"היתרון בלהחזיק קריירה של 24 שנים הוא שאתה מתמודד עם חוסר הצלחה בצורה הרבה יותר בוגרת. בעיקר מקבלים פרופורציות. יש הרבה שירים ברפרטואר שלי שלא הצליחו ברדיו. את 'הגשר הישן' לא ידעו איך לאכול ברדיו אז לא השמיעו אותו. כנ"ל לגבי 'אין כמוה' שצמח ממקומות אחרים או 'צעיר לנצח' שצמח בצבא, בבני עקיבא ובזרמים אחרים והפך לנכס צאן ברזל. היום אנחנו נמצאים בעידן שבו יש הורדות, טלפונים סלולריים והרבה מאוד דרכים אחרות שעוקפות את הפלייליסט המאיים של גלגלצ. להגיד לך שאני לא מתבאס ששיר לא נכנס? אני מתבאס. אבל בסופו של דבר אני מגלה שיש איזו דרך שהשירים שלי כן מגיעים לאנשים בסוף. אני שומע את הקהל שר איתי את השירים. אני לא יודע, אולי השמעה אחת של רמי קלינשטיין ברדיו שווה 300 השמעות של איזה אמן פלסטיקי".

מה היה הרגע הכי קשה בקריירה שלך בשנים האחרונות?
"חוסר ההצלחה של 'הרבה פנים'. אני הרגשתי איתו מאוד טוב מבחינת האמת שלי. כשהדיסק הזה יצא בדיוק הפלייליסט האימתני של גלגלצ התחיל לקבל עוצמה. הדיסק לא הצליח, ואני מודה שנפלתי חזק מהתגובה הצוננת. הייתי בבאסה מאוד גדולה. שקעתי לדיכאון גדול עד כדי כך שחליתי ואישפזו אותי על מנת לקבל עירוי דם. הייתי מפורק פיזית ומנטלית, וזה השפיע על המערכת החיסונית שלי. היה לי ברייק דאון. פשוט איבדתי את זה. משם היה לי רק לאן לעלות, והחלטתי לעשות ראורגניזציה לחיים שלי. הקמתי מחדש את 'המועצה' שאני איתם עד היום, וזה למעשה היה האלבום האחרון שלי ב'הליקון'. הבנתי שאני חייב להתנהל אחרת ושבטח ובטח אסור לי להיות תלוי בפלייליסט שיוצרים ילדים בני 18. מה להם ולהחלטות על הקריירה ארוכת השנים והטווח שלי? היום יש עוד דרכים להגיע לקהל, ולכן הלכתי עם הדיסק הנוכחי לארומה. הבנתי שפרסום זאת לא מילה גסה. בוא נשים את הקלפים על השולחן - גם הרדיו איבד את כוחו בשנים האחרונות".

אפרופו איבוד כוח, אחת הביקורות האחרונות עליך טוענת שבשני הדיסקים האחרונים שהוצאת אתה ממחזר את הלהיטים הישנים שלך במקום לייצר חדשים.
"מבקרי מוסיקה צריכים לשפוט את המוסיקה שלי על פי האיכות שלה ולא להתנהל כמו קהל ולשפוט אם יש לי להיטים או אין לי להיטים. קשה לי מאוד עם העובדה שהיום כל זב חוטם מחזיק עט ביד וכותב את מה שהוא רוצה. זה בערך כמו לקרוא טוקבקים".

ואתה קורא אותם?
"למה לי לקרוא מרמור ותסכול של אנשים אנונימיים שאני לא יודע אם זה גבר או אישה, ילד בן 15 או מישהו מבוגר? בדקתי את עניין הטוקבקים פעם?פעמיים והחלטתי שזה לא בשבילי. מבחינתי שהאנשים השמרנים יישארו בשמרנות שלהם ואני אמשיך לעשות את מה שעושה לי טוב".

כאמור, בכל זמן הראיון מסתובבת משי היפה בדירה, ובין לבין היא מדברת עם אבא על הלהיט הנוכחי של אלישה קיז ופוצחת בשירה קצרה. קשה להתעלם מהנוכחות הווקאלית של יורשת העצר המוסיקלית לבית רמי וריטה, שבשנים האחרונות מתארחת בהופעה של ההורים ואמורה להתגייס בקרוב ללהקה צבאית.
"יש למשי כישרון עילאי, ולדעתי היא פשוט זמרת מדהימה. היא תגיע מאוד רחוק. כשהיא היתה בת 7 בערך היא הלכה לחוג ציור, והמנהלת של החוג, שהיתה עושה אבחונים, נפגשה עם ריטה ואיתי ואמרה לנו 'הילדה שלכם תגיע הרבה יותר רחוק מכם. היא תעבור אתכם'. ריטה ואני התרגשנו ושמחנו מאוד, דווקא בגלל שכל הילדים שיש להם ייחוס גדלים בצל מאוד גדול והם צריכים לצאת מהצל ולהאיר על עצמם".

ואתה מאמין שיש לה סיכוי להצליח מבלי שישוו אותה לקול של אמא או לכישרון הכתיבה של אבא?
"אני רוצה להאמין שהיא תדע להתמודד עם כל השוואה. משי מדבבת סרטים מצוירים מגיל 10, וגם ריטה וגם אני תמכנו בה במאה אחוזים בעניין הזה. זה היה המקום שלה לבנות את הביטחון העצמי בזכות הכישרון שלה מבלי שיראו אותו ויידעו בכלל מיהי. היא עשתה אודישנים בשביל התפקידים ותמיד זכתה בהם. בשנים האחרונות היא התחילה להתארח בהופעות של ריטה ושלי, וכבר היו מי ששמעו אותה ואמרו 'היא יכולה כבר לפרוש כנפיים'".

וכמפיק מוסיקלי, לדעתך היא בשלה לזה?
"מבחינה ווקאלית אין לי ספק, אבל מבחינה נפשית אני שמח שיש לה עוד את פרק הצבא. אין לי ספק שכשהיא תהיה בת 21, היא תוכל לעשות מה שהיא רק תרצה. אני יודע שיש לה מחשבות רציניות על קריירה בניו יורק ואני יודע שהיא מאמינה ביכולות שלה".

יכול להיות שזה נובע ממחשבות על בריחה לכמה שיותר רחוק מההשוואות אליכם.
הוא שותק ומהרהר. "וואלה? אף פעם לא חשבתי על זה שאולי היא מחפשת שטח חדש וניטרלי לפעול בו ושהיא זקוק לספייס המקצועי שלה. אני צריך לשאול אותה את זה".

איך מצליחים לגדל בנות שפויות במשפחה כמו שלכם?
"עם הרבה חום ואהבה. אני לא יכול לומר שתמיד זה בא בקלות. אנחנו באמת לא חיים חיים רגילים של עבודה מתשע עד חמש, אבל אפשר להסתכל על זה גם בצורה אחרת. יש הרבה אקסייטמנט בתוך החיים שלנו. המשפחתיות שלנו, שדי חשופה לתקשורת, דורשת מאיתנו כנות מאוד גדולה עם הבנות ואני חושב שזה יתרון עצום".

אחד הרגעים המביכים שדרשו מקלינשטיין להושיב את הבנות לשיחה היה פרשת הסמים שאליה נקלע לפני כשנה. בזמן ששהה בנמל תל אביב הוא עוכב על ידי המשטרה בחשד להחזקת סמים ושימוש בהם. שוטרים הבחינו בשני גברים שעוררו את חשדם וביקשו לערוך עליהם חיפוש. התברר כי אחד מהם הוא קלינשטיין וברשותו נמצאו מספר גרמים של סם החשוד כקוקאין. השוטרים החרימו את החומר, וקלינשטיין נלקח לחקירה במשטרה. בסיומה הוא שוחרר בערבות עצמית. לדברי המשטרה, בחקירתו טען קלינשטיין כי הסם שייך לחברו. הוא שוחרר בערבות (בנוגע לעבירת השימוש בסמים) ולאחר מספר שבועות העניין ירד מהכותרות ללא כתב אישום.

"הסיפור הזה היה מאוד לא פשוט להתמודדות, בעיקר בגלל שזה משהו שעשוי היה לפגוע בבנות, וזה מבחינתי קו אדום. לי אין בעיה להתמודד עם שמועות או רכילויות, אבל אני תמיד רוצה להגן על הבנות. מאוד כאב לי כשזה פורסם ואני מאוד שמח ומאושר שבאותה המהירות שזה בא ככה זה גם הלך".

אתה לא מרגיש שאתה קצת מתנהל בשנים האחרונות בצורה לא ברורה?
"למה אתה חושב ככה?"?
כי במדד גוגל רוב הכתבות עליך הן שטחיות ולא עוסקות באמנות שלך.
"עם כל הכבוד לתקשורת, היום למדתי לייחס למה שנכתב עלי את המשקל הסגולי שלו. זה מזכיר לי שפעם יהודית רביץ סיפרה שהיא וירדנה ארזי הלכו ברחוב. ירדנה היתה לבושה במיטב בגדיה ויהודית היתה לבושה יומיומי. ירדנה שאלה אותה 'לא אכפת לך שיצלמו אותך?' ויהודית ענתה לה 'זאת אני'. זאת בדיוק הגישה שלי היום. זה אני. אין לי מה להסתיר או להתבייש ממי שאני. אני לא אסתיר את אלכס באירוע ההשקה שלי כי יש צלמים ואני לא אגיד לה אל תדברי אם היא רוצה לדבר. לשמחתי, היא אדם מאוד חזק ומאוד לא פחדן והיא יודעת להתמודד עם התקשורת".

גם אתה היית מגדיר את עצמך כטיפוס לא פחדן?
"היום אני הרבה יותר אסרטיבי מבעבר. אם היית פוגש אותי לפני חמש שנים היית רואה אדם אינטליגנטי אבל די פחדן, שפועל בתוך מסגרת חוקים מאוד קשוחה. היום אני חופשי לחלוטין. אני כבר לא מפחד לקחת את המקום שלי. היום אני בתקופת התיקון של חיי".