דווקא הגיע זמן הנגב

ועידת הנגב שהתקיימה בשבוע שעבר בבאר שבע לא הייתה עוד ועידה. ועידת הנגב העלתה על סדר היום נושאים חשובים המעסיקים את תושבי האזור והיוותה מראה חשובה למציאות היומיומית איתה מתמודדים תושבי הנגב. הוועידה העלתה סוגיות חשובות שמעסיקות את תושבי הנגב שנים ארוכות אך ללא פתרון.

ממשלות העבר חטאו בהזנחת הפריפריה אך לאורך כל תפקידי הן כחבר כנסת והן כשר בממשלה פעלתי למען הנגב והגליל מתוך הבנה כי יש לשנות את הדיסקט. יש לשנות את סדרי העדיפויות. כך היה למשל כשחברת חוצה ישראל לא חשבה שזה כלכלי להמשיך את כביש 6 עד באר שבע וכשר אוצר החלטתי לממן זאת מכספי המדינה והיום קטע כביש זה הוא חינם או כשניסו לבטל את ההטבות במס לתושבי הנגב וכשר אוצר סירבתי בתוקף והן לא בוטלו וכך גם היום כשהוציאו את אילת וקריית שמונה מהרפורמה לכבישים ורכבות והצבעתי נגד. תמיד ניתן לעשות יותר אך צריך להסתכל גם על חצי הכוס המלאה.

עם כניסתי לתפקיד הצגתי את חזון ההתיישבות בנגב. הבאת עוד 300 אלף תושבים לנגב עד שנת 2020. כמי שגדל בבאר שבע, חזון הפרחת המדבר נראה לי תמיד מציאותי.

למרות הספקנים הרבים ולמרות שתושבי הפריפריה שבעו מדיבורים, השנה האחרונה מוכיחה להם כי עברנו מדיבורים למעשים. אין ספק שיש מכשולים רבים בדרך, ישנם כאלו שפחות מאמינים בנגב ושמים מקלות בגלגלים. אך היום בתפקידי כשר לפיתוח הנגב והגליל אני מנסה לשנות את התפיסה המוטעית על הנגב ולהגביר את העשייה למען הפיכת הנגב למה שהוא באמת – נכס לאומי למדינת ישראל.

היום יותר מתמיד אנו עדים לצעירים רבים עם יוזמה חלוצית. אני קורא לזה ציונות שנות ה-2000. צעירים מהתנועות המיישבות, מתנועת אור שפועלים מתוך ציונות אמיתית ראויה לשבח, כפרי סטודנטים של עמותת איילים שמצליחים לשלב בין התיישבות למעורבות חברתית קהילתית. כל אלה הם מקור השראה לכולנו והם העתיד של הנגב.

כדי שנוכל לתרגם את ההשראה למעשים אנו מחויבים לתת להם את הסיוע הנדרש כדי שיוכלו לעורר עוד ועוד צעירים להגיע לנגב או לחילופין להשאיר את אלו שכבר שם.

בשנים האחרונות הנגב עובר שינוי חיובי. יותר ויותר אנשים מבינים את הפוטנציאל הטמון באזור. שינוי מחשבתי זה הוא חשוב ביותר אך הוא לא מספיק. לא מספיק שאדם ירצה להישאר בנגב או לעבור לנגב, צריך גם לתת לו את הכלים על מנת שגם יוכל לבצע זאת.

הנגב מהווה מרחב הזדמנויות למגוון אוכלוסיות צעירות שכבר מזהות את הפוטנציאל הקיים בו. כ-40 אלף סטודנטים חיים היום בנגב, לומדים במוסדות אקדמאיים מהמובילים בישראל שפועלים בדרום. חלקם חיים בנגב מאז ומעולם וחלקם הגדול מגיע לנגב ממרכז הארץ.

אל אלפי הסטודנטים מצטרפות משפחות הקבע. אותן משפחות שיעתיקו את מקום מגוריהן מהמרכז לדרום כחלק ממעבר בסיסי צה"ל דרומה. זהו פרויקט מחולל שינוי, שאנחנו במשרד לפיתוח הנגב והגליל נדרשים לתת לו את המענה האזרחי ההולם, כדי שיושלם בהצלחה. זו הזדמנות חד פעמית להעביר אלפי משפחות, חזקות, איכותיות נוספות לנגב. אלו ישתלבו במרחב העשייה המתפתחת של הדרום- אותו מרחב שיש להשקיע בו כדי שייצר הזדמנויות שונות וייחודיות.

עידוד התיישבות חדשה וחיזוק ההתיישבות הקיימת היא הבסיס לתהליך ארוך של כל שינוי שנרצה להביא לנגב. אם לא יהיו כאן אנשים מה הטעם.

הצעירים בישראל בגילאים 18-35 מהווים 27% מהאוכלוסייה במדינה. 27% אחוז שנמצאים בשלב הקריטי של חייהם, עם ההחלטות החשובות ביותר בחייהם-למה שלא נסייע להם לקבל את ההחלטות כאן. למה שצעיר שגדל כאן לא ירצה להמשיך ולבנות כאן את ביתו. התשובה לכך טמונה במילה אחת: השקעה. הגיע הזמן שנראה בפרויקטים חשובים אלו שמטרתם לעשות שינוי דרמטי בנגב השקעה ולא הוצאה.

בשנה האחרונה אנו פועלים לקידומם של פרויקטים בתחומים שונים שאמורים להוביל לשינוי המיוחל. העברת בסיסי צהל לדרום, הקמתו של שדה תעופה בינלאומי שני בנבטים, הקמת גרעיני התיישבות, העתקת מפעלים לדרום, סבסוד מגרשים ועלויות הפיתוח ועוד.

רק באמצעות פרויקטים אלו נוכיח כי אנחנו מאמינים בנגב לא רק בדיבורים אלא גם במעשים. אם אנחנו נאמין בנגב נוכל לגרום גם לתושבים להאמין בנגב. אין דרך אחרת.

* הכותב הוא המשנה לראש הממשלה, השר לפיתוח הנגב והגליל