מוסר הבשר

הכל התחיל כשקיבלתי הוראה חד משמעית מהעורכת: "השבוע אתה לא אוכל בשר". "מה, למה?" שאלתי.
"כי אתה הולך לחוות על בשרך איך זה להיות צמחוני", היא אמרה.
"מה, למה?" שאלתי.
"כי אתה הולך לכתוב על זה אחר כך", היא אמרה.
"לעזאזל" אמרתי בליבי, ו"אוקי, תודה!" אמרתי בקול רם.

וכך התחיל שבוע מלא בחוויות, הרהורים והרפתקאות, שבמהלכן התנסתי באורח החיים הצמחוני. מכיוון שחוויתי דברים רבים, החלטתי להציג בפניכם רק כמה ארועים מרכזיים מתוך מה שקרה בשבוע האחרון.

הדילמה התעוררה בעקבות משימה שהוטלה עלי לכבוד יום הולדתה של סבתי, לקנות פסטרמה איטלקית, 250 גרם. והנה אני נכנס לחנותו של הקצב, למרות היותי צמחוני אדוק (זה כבר היה היום השני) ופתאום, הריח קצת יותר מגרה מהרגיל. ברגע שאסור לאכול משהו, הרי זה קצת יותר מפתה. שילמתי על הפסטרמה ויצאתי מהחנות. לפתע נזכרתי בימי ילדותי, וספציפית בדרך שבה סבתי הייתה מגישה לי פסטרמה, מגולגלת כמו סיגריה. לפתע מתחזק אצלי הרצון לפתוח את השקית ולאכול פרוסה אחת. והנה הדילמה: לאכול או לא לאכול, זו השאלה - אם אף אחד לא רואה, והפסטרמה כבר לא תחזור לחיים, למה לא לאכול חתיכה קטנה?

איך פתרתי את הדילמה? חכו בסבלנות.

כבר בתחילת השבוע אני מגלה שלכל העולם ולאשתו (וגם לילדיו) יש מה לומר לי לגבי הבחירה החדשה שלי להיות צמחוני. מסתבר שלבחירה הזו יש השלכות חברתיות-פוליטיות, ואף אחד לא נשאר אדיש. "אוי, גם אתה?" "כל הכבוד" "עכשיו אתה באמת תל אביבי! פוץ!" "אני גאה בך" וכו'.

בעקבות שיחות עם אנשים שונים, אני מגלה כי יש הרבה מניעים שמובילים בני אדם לאכול או לא לאכול בשר. באותה נשימה אנשים מציינים שבשר זה טעים, לצד זה ש"כך הטבע עובד". ומצד שני, הצמחונים יגידו באותה נשימה ש"בשר זה לא בריא" וש"זה לא מוסרי לאכול חיות".

הבנתי שנכנסתי לעסק מורכב, שנוגע בתחומים רבים: טעם, בריאות, טבע, מוסר, אקולוגיה ועוד. במקרים רבים הנושאים הללו מתערבבים בשביל ליצור אג'נדה אחת מגובשת. כל אחד משוכנע שהוא צודק. ואם חשבתי שזה מבלבל, הכל התחיל באמת להתפרק כשנפגשתי עם טבעוני.

באחד מאותם הימים בהם הלכתי לי ברחוב בגאווה, עם עלי חסה על הראש ונבטים על האוזניים, עצר אותי אדם ושאל: "מה נסגר איתך?"
"אה, אני צמחוני", עניתי לו בגאווה.
"וואלה, וחלב וביצים אתה אוכל?", שאל.
"בטח! כל עוד זו לא חיה מתה, אני אוכל הכל! בשר זה רצח אחי, לא שמעת?", עניתי.
"ומה עם הסבל של התרנגולות והפרות?"
"איזה סבל?"

אחרי הרצאה בת שעה, השתכנעתי שלהיות צמחוני זה לא מספיק. בתור צרכן של חלב, ביצים (ודבש?) אני למעשה לוקח חלק במשהו איום ונורא. וכך החלטתי להמשיך את השבוע בתור טבעוני, בתקווה שהגעתי לדרגת המוסר הגבוהה ביותר.

זה קרה לקראת סוף הניסוי. החיים בתור צמחוני-שהפך-לטבעוני לא היו לי קלים. עם הנידוי החברתי הסתדרתי ("וואו אלון, כבר אי אפשר לאכול איתך כלום, רק חסה אתה אוכל") , אבל מה שבאמת הוציא אותי מכליי הייתה שיחה עם מישהו, שלצורך העניין נכנה מישהו.

"ומה עם כל הסויה?" שאל אותי מישהו.
"מה? גם היא עכשיו סובלת?!" אני שואל.
"לא. אבל כל החיות שמתות בגלל שהפכו את היער שלהן לשדה לגידול סויה, הן ועוד איך סובלות!"
"מה זאת אומרת?"

וככה קיבלתי הרצאה ארוכה על איך חקלאות הרסה את העולם, וכמה שכולנו צריכים להפוך לציידים לקטים. במשך השבוע צמחוני-שהפך-לטבעוני-שהפך-לצייד-לקט-טבעוני, הלכתי ברחובות העיר בחיפוש אחר פירות וירקות, משתדל למצוא כאלה שנפלו על הרצפה. לאחר זמן מה התייאשתי, ולמזלי גיליתי שהשבוע נגמר. אני יכול לחזור לחיי הרגילים.

היה זה שבוע עמוס ומעניין, אשר במהלכו נחשפתי למאכלים מעניינים (המבורגר טבעוני למשל) ולדעות מגוונות (אתה הומו, זה מה שאתה!). גיליתי שלהמנע מבשר זה לא כל כך קשה (בשורה טובה למי שרוצה להיות צמחוני) ושיש שפע של מאכלים טעימים שלא כוללים חיות מתות (אהה! נהייתי צמחוני של ממש!).

ובכל זאת, לצד ההכרה בכך שאינני מעוניין לגרום סבל לבעלי חיים, שאלות רבות נשארו בלתי פתורות (מה הכי נכון מבחינה אקולוגית? מה הכי טוב מבחינה בריאותית? האם מוסרי להרוג חיה לאיזהשהו צורך?). אם לכם יש מה לומר, אני אשמח לשמוע.

ובאשר לדילמת הפסטרמה האיטלקית, הנה הפתרון: לא אכלתי.