(צילום: גדעון צנטנר, עריכה: גדי וינסטוק)
הממשלה החליטה בצהרים (ראשון) לדחות בשבוע את ההצבעה על הצעת שר החוץ אביגדור ליברמן להעניק העדפה מתקנת ליוצאי צבא ושירות לאומי בקבלה לקורס הצוערים של משרד החוץ. זאת בעקבות מחאת שרי מפלגת העבודה ועימות שהתרחש בינם לבין שרי מפלגתו של ליברמן בישיבת הממשלה.
"בתור קצין במילואים, אף אחד לא ילמד אותי על החשיבות במתן העדפה לחיילים משוחררים", אמר שר התעשייה, המסחר והתעסוקה בנימין בן אליעזר במהלך ישיבת הממשלה. "אבל אסור לעשות זאת על חשבונם של אלה שהמדינה קבעה כי הם זכאים להעדפה מתקנת, כאשר היא לא עושה די בשביל להשיג מטרה זו". הוא הוסיף כי "יש לחשוב על ההשלכות של הנושא הן דימויה של ישראל בעולם והן על רגשותיה של האוכלוסייה הערבית בישראל בשעה שאנו עושים מאמצים רבים כדי לשלבם בשוק העבודה בישראל וכאזרחים שווים במדינה".
מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה כי "ראש הממשלה הנחה שהחלטה זו צריכה לשקף את הרצון לתת העדפה למי שמשרת בצה"ל מול אלה המשתמטים משרות. בממשלה הוסכם כי יש להבהיר שההחלטה אינה עוסקת בעניינם של בני מיעוטים שחובת גיוס אינה חלה עליהם. ראש הממשלה הנחה את מזכיר הממשלה, צבי האוזר, לגבש נוסח מתוקן שיביא לידי ביטוי הסכמה זו שגובשה במהלך הדיון. בנוסף, הנחה ראש הממשלה את מזכיר הממשלה, לגבש הצעה כוללת להעדפה של יוצאי צבא בשירות הציבורי בכללו, במקום שהדבר אפשרי ולהציגה במהלך החודשים הקרובים בפני הממשלה".
ליברמן הכריז כבר לפני חודשים ארוכים, במהלך ישיבת הנהלת משרד החוץ, שברצונו להעביר החלטה בממשלה, לפיה רק מי ששירת בצבא יוכל להפוך לדיפלומט בשירות החוץ הישראלי. הצעתו נתפשה אז כחלק מהעיקרון של "בלי נאמנות אין אזרחות", עליו הצהיר במהלך מערכת הבחירות. ההצעה נתפשה אז כמהלך שמטרתו לפגוע בזכויותיהם של האזרחים הערבים ולחסום את כניסתם למשרד החוץ.
מאז אותה ישיבה במשרד החוץ רוכך נוסח הצעת ההחלטה. ככל הנראה, בשל קשיים משפטיים והחשש שההחלטה תיחשב כמפלה כלפי אזרחים ערבים או כלפי חרדים, נוספו עוד אפשרויות של שירות מלבד שירות צבאי, כדי לאפשר לאזרחים אלה להיות מועמדים לקורס צוערים של משרד החוץ.
לפי הצעת ההחלטה שתובא להצבעה בשבוע הבא, ההעדפה בקבלה לקורס צוערים תינתן גם למי שביצעו שירות לאומי או כל פעילות "התנדבותית משמעותית" אחרת. בהחלטה לא היה פירוט של מהי פעילות התנדבותית משמעותית, מה שמשאיר מקום לפרשנות רחבה.
בהחלטה נכתב כי ההעדפה בקבלה לקורס לאלו ששירתו בצבא, עשו שירות לאומי או פעילות התנדבותית למען החברה "מתחייבת מאופיו של תפקיד הדיפלומט, שמתבטא בשירות למען מדינת ישראל והחברה הישראלית בחו"ל".
בהחלטה אף נכתב כי ישראל צריכה להתאים את עצמה למדינות אחרות, דוגמת ארה"ב וצרפת, שבהן שילובם של יוצאי צבא בשירות הציבורי מעוגן בחקיקה.
"להחרים את קורס הצוערים"
השר לענייני מיעוטים אבישי ברוורמן גינה את ההצעה ואמר כי אסור שהיא תעלה לדיון. לדבריו, "ההצעות הללו מוציאות את דיבתה של ישראל רעה בעולם ואני מציע לראש הממשלה להורידה מסדר היום".
ליברמן הגיב ואמר כי "ההצעה עברה מבחן של היועץ המשפטי לממשלה, של משרד המשפטים ושל נציבות שירות המדינה. הייתי מצפה שכל שר יעסוק במשרדו ודי לכך שיוצאי צבא יקבלו עדיפות. מדברים הרבה על יוצאי צבא ועל הטבות שמגיעות להם. זו פעם ראשונה שעושים מעשה בכיוון. זה חל גם על אנשים ממגזר מיעוטים. גם בארה"ב וגם בצרפת יש חקיקה מרחיקת לכת בנושא הטבות ליוצאי צבא. אין כאן אפילו רבע מההטבות המקובלות. אין לנו מה להתבייש למה צריך כל הזמן להצטדק?".
ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) אמר בתגובה להצעה כי מדובר בהצעת חוק גזענית. לדברי טיבי, הוא אינו תובע לשלב ערבים "בשירות החוץ לרבות זה שבראשו עומד ליברמן. אך למרות חוסר רצוננו לשרת במשרד החוץ או הביטחון, עצם ההצעה חושפת שוב את פניו הגזעניות של המציע ורצונו לבודד ולהעניש את הערבים. מצידי שיבושם לו. עדיף שהוא ודני אילון ימשיכו בניהול שירות החוץ כדי להספיק לריב עם שאר העולם".
מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל קרא בתגובה להצעה, להחרים את קורס הצוערים של משרד החוץ. "יש להחרים את קורס הצוערים, כי יהיה מבייש ומביך לייצג שר חוץ מסוגו של הגזען ליברמן וממשלתו". לדברי מוסאוא, "שר החוץ שאינו נאמן אפילו לברית הזוגיות של בוחריו לא ראוי לייצג עם שהיה קורבן לגזענות הנוראית בהיסטוריה".