מבהירים עניינים: בין הבית הלבן לירושלים

בדברי ימי יחסיה של ארה"ב עם ישראל, מאז 1967 לפחות, ייתכן כי לא היה ראש ממשלה שנתקל ביחס כה צונן, בוטה וחסר נימוס כמו זה שהתקבל בו בנימין נתניהו על ידי ברק אובמה, ודי אם נחזה בגינונים החיצוניים.

פרטי הפגישות טרם נחשפו במלואם, אבל לפחות מן הגינונים החיצוניים ניכר כי כדי להעביר מסר של קרירות - המפגש הצפוי עם הנשיא אובמה אושר רק זמן קצר לפני מועדו, ורק לאחר הדלפה לרשת פוקס.

הבית הלבן גם לא איפשר למצלמות הטלוויזיה להנציח את ישיבתם של הנשיא וראש הממשלה בחדר הסגלגל, זה מול זה, כאשר הם מחליפים מילות נימוס מתחייבות. והרי את חילוקי הדעות היו יכולים להשאיר למפגש עצמו, לאחר שהצלמים היו מסולקים מהמקום.

בעבר הפיץ הבית הלבן תצלום של הנשיא אובמה, רגליו פשוטות לפנים על שולחן המכתבה, בעת שיחה טלפונית עם נתניהו. היה זה תצלום מבזה, ואולי אין זו מקריות: הרי הפגישה האחרונה בין אובאמה לנתניהו התארגנה כאילו היה מדובר בשליח חשאי מצפון קוריאה ולא בראש ממשלת ישראל, המתוארת (עדיין?) כבעלת ברית, אשר עשרות סנאטורים ומאות צירי קונגרס כיבדו את נתניהו בנוכחותם בעת שנשא את נאומו בוועידת השדולה למען ישראל.

האם הדבר נובע מן האמירה של ראש הממשלה כי דין הבנייה בירושלים כדין הבנייה בתל אביב? ואולי היחס של הנשיא האמריקני נובע מן הגילוי - שעיתויו אינו מקרי ומקורו, כנראה, ביריביו של נתניהו - על אישור בניית 20 דירות במלון שפרד בשכונת שייח' ג'ארח?

הלא 20 דירות בבניין אחד, בירושלים, כמותן כשתיים?שלוש קומות בגורד שחקים אחד במנהטן. בנייתן או אי בנייתן - זה מה שישפיע על ההסדר המיוחל עם הפלסטינים?

מוכרחים לציין, עם זאת, שהקונגרס אינו מחריש ומוכיח שוב כי הוא מעוז הידידות האמיתי של ישראל בארה"ב: לא פחות מ?327 צירים, שני שלישים מ?435 חברי בית הנבחרים, שיגרו מכתב למזכירת המדינה הילרי קלינטון, ובו הם מביעים דאגה עמוקה לנוכח המתיחות האחרונה ששוררת ביחסי שתי המדינות, שניתן לה פומבי גדול. החותמים מדגישים כי ישראל חזקה היא נכס לאינטרס הלאומי של ארה"ב. יש לראות מכתב זה משום תגובה חריפה ליחס המעליב שגילה הנשיא אובאמה לנתניהו.

היה אשר היה תוכן הפגישה - את הנסיבות החיצוניות של התנהגות הממשל האמריקני אי אפשר להעלים. דומה כי אין צורך להיות מתומכיו של נתניהו כדי לחוש ביחס המעליב שהכתיב הבית הלבן למפגש זה. ואכן, רק על פי הגלוי לעין אפשר לשאול אם הנשיא אובאמה מנסה ליצור חיץ בין נתניהו לבין הישראלים.

קשה להעריך, אבל אפשר לומר: זהו שינוי בעל אופי אסטרטגי. קו אחד ישיר ועקבי נמתח מ"נאום קהיר" ועד ימים אלה.