פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שומרים על הקרקעות מיזמי הנדל"ן

      תוכנית מתאר ארצית חדשה למלונאות תובא בקרוב בפני מליאת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. מטרת התוכנית: לעצור זליגה של קרקעות עם ייעוד תיירותי לבנייה למגורים

      תוכנית מתאר ארצית חדשה למלונאות - תמ"א 1/12 - תובא בקרוב בפני מליאת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, לאחר שאושרה בוועדה לתכנון נושאים עקרוניים במשרד הפנים בשבוע שעבר.

      שי וינר, סמנכ"ל בכיר לפיתוח תשתיות והשקעות במשרד התיירות, מסביר שהתוכנית נחוצה כדי לעצור זליגה של קרקעות עם ייעוד תיירותי לבנייה למגורים, במיוחד באזורי הביקוש שבהם הפער בהכנסה בין מלון לבין בניין למגורים, הוא פי עשרה.

      "הכנסנו מנגנון שמאפשר עירוב שימושים - חלק מלונאות, חלק מסחר וחלק מגורים בתוספת אחוזי בנייה. כך לא נפסיד את הקרקעות המלונאיות, אבל היזמים יוכלו לממן את בניית המלונות משימושי מגורים ומסחר", אומר וינר. עם זאת, יוגבל השימוש המעורב באזורי נופש כמו באילת, בים המלח ובהרצליה.

      בצעד תקדימי חויבו בסוף ינואר 500 בעלי דירות הנופש במרינה שבהרצליה פיתוח להעמיד את דירותיהם להשכרה לציבור הרחב לתקופה של תשעה חודשים בשנה. וינר מוסיף שמשרד התיירות קיבל סמכות להיות גורם מאשר לשינוי ייעוד ולהיתר בנייה של מלונות כדי לוודא שאכן נבנה מלון על הקרקע. "זו תוספת לרפורמה לתכנון ובנייה החדשה, בה קיבל המשרד סמכויות ובלמים, כדי שהקרקע התיירותית תישמר", הוא מציין.

      בתוכנית גם מוצב יעד של תוספת 11 אלף יחידות אכסון חדשות, במלונות ובחדרי הארחה בירושלים ו-4,000 בתל אביב עד ל-2015 ומנגנון של בקרה שיעקוב אחר הביצוע. אלא שלא כולם משוכנעים שהתוכנית תקדם את תעשיית המלונאות, שכן אינה עונה על הבעיות העיקריות של היזמים כיום - אי כדאיות כלכלית וביורוקרטיה תכנונית.

      "תוכנית לא ריאלית"

      מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל, עמי אתגר, אומר שמבחן התוכנית יהיה בביצועה. "חלק מהסעיפים נראים לא ריאליים, כמו ההכפלה של מספר חדרי המלון בירושלים שהוא כיום 11 אלף", הוא טוען. "התוכנית יכולה לקדם את התיירות לישראל, אבל יש בעיה עם זמינות של מגרשים לבנייה ועם אישורי תוכניות".

      לדבריו, נדרשים מנגנוני אישורים מהירים בוועדות התכנון, יש למצוא פתרונות למגרשים שתקועים בגלל סיבות שונות ולתת ליזמים סל הטבות שיניעו אותם לבנות. "כיום, המלון היחיד שנבנה בירושלים הוא וולדורף אסטוריה", מדגיש אתגר.

      מנכ"ל התאחדות המלונות, שמואל צוראל, אומר שהתוכנית כוללת סעיפים חיוביים וחיוניים שהיו ידועים, כמובן, גם קודם. "שמירה על הקרקעות הוא נושא לאומי, אבל עד כה לא נרשמה הצלחה גדולה בתחום זה ובירושלים נעלמו קרקעות כמו אלה שמתחם הולילנד נבנה עליהן ומשרד החוץ, שבנוי על קרקע מלונאית קלאסית". לדבריו, הפתרון הוא הצבת תנאים כאלה ששום חלופה אחרת לא תבוא בחשבון ולצידה תמרוץ משקיעים בדמות רשת ביטחון, שתבטיח תשואה למלונות גם במצב של אי יציבות גיאופוליטית.

      המלונאי דוד פתאל מחזק את דברי צוראל ואתגר ומוסיף שכדי להאיץ בניית מלונות חדשים נדרשים מענקים בפועל ולא רק הטבות בדמות עירוב שימושים. "עסקי המלונאות בישראל טומנים החזר ארוך טווח - בין 10 ל-15 שנים ונעשים לא כדאיים בלי מענקים", אומר פתאל.

      אבל יש גם יזמים מרוצים. גיל גבע, מנכ"ל קבוצת תדהר, שבונה את מלון ריץ קרלטון הראשון בישראל במרינה בהרצליה. המלון ישלב 110 סוויטות וכ-85 יחידות למכירה. היקף ההשקעה במלון הוא 600 מיליון שקל. "אנחנו פועלים לפי תוכנית המתאר החדשה, ונפתח כמתוכנן ב-2012", מבטיח גבע.