פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אל הנחלה והמנוחה

      דווקא ברגעים קשים טוב לעצור ב'קפה בירנבאום' שבנחלת בנימין, ולהיזכר מה באמת חשוב בחיים

      אני יכולה שוב להתלונן, ומן הסתם זה גם יהיה הכי פשוט. קצת "נמאס לי מהדירה", טיפה של "למי יש כח לפסח הזה" ואפילו איזו תלונה, די מוצדקת, בסגנון "למה אין אף מקום בתל אביב שמוכר כשר לפסח?", אבל עכשיו זה לא מתאים. עכשיו כלום לא נראה חשוב, או שאולי הכל חשוב מדי: הפרחים הצהובים שמכסים את השדות מסביב לשכונה שבה גדלתי, הכלב שלי -שמחכך בהם את גופו ואז לובש על פניו חיוך קצת פרוורטי, מזג האוויר המשוגע הזה, שמזכיר עד כמה אנחנו זמניים ואפסיים, והזבובים הטורדניים שהיו בבית העלמין. כל אלו מעידים שהכל משמעותי בדיוק כמו שהוא הבל הבלים.

      אז איך אני יכולה שוב לשבת בבית קפה, עם אותם התפריטים ואותו סלט הטונה, ולבדוק בחשיבות מטופשת עד כמה החסה טרייה וכמה מים יש בטחינה? כי יש רגעים שבהם בא להגיד לבמאי שדי, שנחזיר את הכסף למפיק, נפצה את המאפרת, ואת הבורקסים שבמזנון נחלק לנזקקים, אבל הערב אי אפשר, פשוט אי אפשר להעלות שוב הצגה. וכרגיל, הבמאי לא זמין.

      כבר כמעט התרגלתי לרעיון שאאלץ שוב לשבת בעוד אחד מבתי הקפה האלה ולכתוב על מצב החסה. אבל אז נזכרתי ב'קפה בירנבאום', ונדמה שלא יכולתי לחשוב על מקום אחר שיהלום את המצב. שנים הוא ניצב מתחת לאפי, ליתר דיוק מאז 1962, אבל כל הזמן בחרתי ללכת למקומות חדשים יותר, נוצצים יותר, כאלו עם סלט טונה, הפוך מדוגם ותפריט מנוילן. ובירנבאום הוא לא כזה.

      נחלת העבר

      עוד בכניסה הבנתי שצפויה לי חוויה שונה מזו השבלונית אליה אני רגילה: החדרון הקטן מכיל כמה שולחנות לבנים צפופים, שעליהם ישבו, בשקט מופתי, אנשים נעימים שבאו לפטפט עם החברה או סתם לעבוד על המחשב, ויותר מכל - הם באו לאכול ארוחת צהריים צמחונית ומזינה במחיר משתלם. פה אין תפריט ואין סלט חסה או רוקפור, תודה לאל, אלא בופה הכולל מבחר עצום של סלטים קרים כמו חצילים בטחינה, סלט עדשים, מלפפונים ביוגורט וסלק, לצד מנות חמות צמחוניות, ביניהן גריסים עם דלעת, פתיתים עם גזר ופטריות, פשטידת גבינות, פסטה פסטו ומחית אפונה.

      העובדת הנלהבת, שמתהדרת בפנים יפות, כמה עגילים ואוצר מילים שבו חוזרת המילה "מאמי", הסבירה לי שמכיוון שבאתי לקראת הסגירה אני זוכה לקבל את כל הבופה הזה ב-35 שקלים במקום 45. בינינו, הייתי מוכנה לשלם על כל זה גם 50 שקלים ויותר, אם היא רק הייתה מבקשת. עוד היא הסבירה שכדאי לי להעמיס על הצלחת כמה שיותר, כי בקרוב הם מפנים את האוכל. ואכן כך עשיתי. היא, בתמורה, הניחה לי על השולחן קנקן של מים קרים, אפילו מבלי שביקשתי.

      טרפתי במהירות את כל המזונות הללו, עד שתחושת הריקנות שכחה. עוד לפני שסגרו סופית את מכונת הקפה, הספקתי לבקש הפוך (10 שקלים). הוא דווקא לא היה טוב. אז מה? בדרך החוצה ניגשה אלי בעלת הבית ואמרה "את רוצה שאארוז לך? לא אכלת כלום". מובן שזה היה שקר גס, הרי היה ברור לכל שבלסתי כאילו לא ראיתי אוכל לפחות יממה. אבל הדאגה הכנה הזו לשביעות רצוני הבהירה לי שיש עוד אנשים שיודעים מה שבאמת חשוב בחיים - לשמח אחרים מבלי לדרוש תמורה. וכל עוד הם ימשיכו להתהלך בינינו, וכל עוד נזכור את זה גם כשהם כבר אינם - הרווח יהיה כולו שלנו.

      מוקדש לדודתי האהובה לאה.

      בקטנה

      סקס אפיל: מאז 1962
      אנשים: יודעים להעריך
      עיצוב: פשוט, כמו שצריך
      שירות: מאמי
      הפוך קטן: 10 שקלים
      ליד ההפוך: בופה מופלא החל מ?11:30
      טיפ: לא לוותר על הקוגל המצוין
      גישה לנכים: כניסה יש, שירותים אין
      שורה תחתונה: משמח


      קפה בירנבאום. נחלת בנימין 31, תל אביב. טלפון 03-5600066. פתוח: א'-ו' 7:00-16:00.