נתחיל בשורה התחתונה: סורי, אבל גם אחרי יום שלם במחיצתה של בר רפאלי, היא לא מדברת על החבר שלה, ליאונרדו די קפריו. לא עזרו המניפולציות הרגשיות והשכליות המתוחכמות. הבחורה מתוחכמת לא פחות, שועלית ראיונות מנוסה במנוסה מתשובות על הזוגיות שלה. דבר אחד בטוח: הם ביחד, יותר מתמיד. בר נמנעת לאורך כל יום הצילומים הארוך על שימוש בשם המפורש "ליאו". "עליו", "הוא", "איתו" - אלה כינויי הגוף האלטרנטיביים שהיא משתמשת בהם, כאילו השימוש בשמו הפרטי בפני זר שזה עתה הכירה, בטח ובטח בפני עיתונאי תאב כותרות, יהיה כמו להודות שהטבעת המדוברת על אצבעה, שלכדה פריימים וכותרות רבות לא מזמן, היא אכן טבעת אירוסין.
כשהראיון תואם הגדירו את התנאים: אפשר לשאול את הברבור הנוצץ על כל נושא שבעולם, רק לא בטוח שאקבל תשובות. "תדעי לך שבראיונות בחו"ל כתוב במפורש, בחוזה שנחתם מראש, שאסור בשום פנים ואופן לשאול אותי שאלות עליו", היא מדגישה, "פה בארץ, בעברית, נוח לי יותר להתעלם ולבקש לכבד את הפרטיות שלי". מאוחר יותר, בהמשך היום כשהיא נינוחה יותר, היא גם תנסה להסביר למה היא מתעקשת לא לדבר על החבר הלוהט.
לגברת לוין, האימא והסוכנת ציפי, דווקא אין בעיה. להיפך, היא עושה דרופינג קולני של שמו כשהיא יושבת לצידי ומדברת בשיחה טרנס אטלנטית עם אביה של בר, רפי רפאלי, ששוהה בארה"ב: "דבר עם ליאו, כי הוא רוצה לדעת מתי אתה מגיע ללוס אנג'לס. הוא רוצה לראות אותך". לשאלתי היכן בר מתגוררת כשהיא בארה"ב היא עונה: "מה זאת אומרת, עם החבר שלה". והשיזוף המושלם? מחופשה במקסיקו, "שעכשיו הם חזרו ממנה".
תנו לילדה לפתוח עיניים
שמונה בבוקר, מתחם VIM היוקרתי שבמערב ראשון לציון. 4,000 מ"ר של פרויקט יומרני שמבקש לאחד תחת גג אחד את תעשיית הכושר על נספחיה: ספא, רפואת ספורט, הידרותרפיה, פילאטיס, סייף, עיצוב הגוף, מסעדת בריאות וחדרי כושר שאובזרו בחדישים שבמתקנים. במלתחות הנשים המפוארות מתמקמת הפמלייה המקצועית שמלווה את בר לכל מקום: הסטייליסטית ליאת אשורי, המאפרת אסתריק ומעצב השיער האישי, איציק סבג, שמתלווה אליה לקמפיינים גדולים חובקי עולם המצריכים את השגחתו על שיער הברבי.
יום צילומים ארוך נקבע לפרזנטורית הנחשקת של הרשת, המלאכה מרובה ובסוף היום "הילדה עולה לטיסה ללוס אנג'לס". היא ערה משש בבוקר, בשש וחצי הייתה כבר על הוואן שאסף אותה ליום עבודה ארוך, הראשון מבין שניים שעליהם (פלוס ההבטחה להתאמן במקום כשהיא בארץ) תקבל "הילדה" סכום שהוערך ב?400-300 אלף דולרים. בר עולה על בגדי ספורט קצרצרים בצבעי תכלת ולא מאפשרת סיכוי לטבע האנושי בכלל והנשי בפרט, שנוטה לחפש פגם בכל דבר מושלם, למצוא בה רבב. "היא ביונית, הילדה הזו", מתפייטת המאפרת, "אני כמעט לא נוגעת בפנים שלה: לובלו על השפתיים, קצת מסקרה וזהו. מי צריך יותר?". יפה, שזופה ולא שדופה, כולה קורנת בריאות וחיוניות, בר מתמסרת לקונצרט הפלאשים בארבע ידיים של צלמי האופנה גיא כושי ויריב פיין, שצילמו אותה גם לסרטון הווידיאו המדובר בקיץ האחרון, שבו כיכבה בעירום. "את מבינה למה בחרנו בה?", מתגאה אורטל פורבט, מנהלת השיווק, "האופציה לליהוק היתה בר רפאלי או לחילופין בר רפאלי. אין מתאימה ממנה לערכי המקום, שרוצה להעניק לאנשים well being, בריאות, אנרגטיות. ותראי אותה, היא התמצית של זה". גם המנהלת/אמא מודה שהיא מרוצה מהשידוך. "הכל עניין של כסף?", אני מבררת ונענית ש"אם אנחנו מתחברים למקום, והוא מוסרי ומוכן לשלם מה שאני דורשת... אז למה לא?".
כשהיא מגלה שהצוות של גיא פינס הוזמן לשמונה וחצי נרשמת היסטריה קלילה. "בשום פנים ואופן לא לראיין את בר?בור על הבוקר. תנו לילדה לפתוח את העיניים. מסכנה שלי, היא נחתה שלשום בערב, אתמול הייתה מסיבת עיתונאים של פוקס והיום היא משש בבוקר על הרגליים. אני מבקשת לתת לה לנשום. שיבואו יותר מאוחר". כמה טלפונים והעניין מסודר. "לא, הם לא כועסים, הם מבינים אותי", מסבירה מי שמלהטטת בתקשורת הישראלית בפמיליאריות מסתחבקת.
בר מודעת לנוכחותי במקום, אבל בואו של צלם המערכת, עוד הבזק פלאש שהיא צריכה להפנות אליו מבט, מערער אותה. היא הופכת להיות חסרת סבלנות, כמעט פורצת בבכי. "אני מבקשת לא לצלם אותי", היא אומרת בטון תקיף אך מתחנחן, שילוב שמנסה להתמודד עם מבטי ה"הנה, יצא לה שד הסטארית מהבקבוק". גם כשהיא כועסת היא עוצרת נשימה. "זה לא פשוט להתרכז כשיש מולי כל כך הרבה עדשות, אני ממש מבקשת שהוא יצא". הצלם יוצא, נבוך כמו צוות הפרסום והיח"צ, התחושה מעט כאוטית. "אימא!", היא קוראת בקול, מבקשת שתעשה סדר בבלגן בקריאה ילדותית שמאשררת את העובדה כי אימא סוכנת הוא הדבר הכי נכון עבורה. ציפי מסתודדת עם זה, מתנצלת בפני ההוא, מיישרת קו עם האחר. רבים ויפים פנו לציפי כדי שתייצג אותם והיא ענתה בשלילה, מפנה את כולה ל"בר רפאלי בע"מ": "מי ירצה בטובתה יותר ממני?".
בצילומים הספינינג הלחץ גובר: הצילום על האופניים בזווית פנייה חדה קשה לבר, עם כל הכבוד לשרירי הבטן שלה; הבגד לא מונח לשביעות רצונה של הסטייליסטית; משרד הפרסום דורש פריים פתוח של כל החדר; והיחצ"נית בלחץ כי בר צריכה לעלות לשידור ברדיו. חיוך מיליוני השקלים של בר נמחק, ואשורי מסבירה ש"מאמץ הוא לא עניין פוטוגני והפריים הזה פשוט לא נראה טוב". בדרך לחדר ההלבשה המבט של בר אטום, מתמקד בנקודה אחת סתמית, לא פונה שמאלה או ימינה, מתעלם בכוונה מכל הסובבים שמייחלים לקשר עין. "תביני", אומרת אשורי שמבינה שהתקרית לא בריאה לתדמית של בר, "אין דברים כאלה כמו בר. את קולטת מה היא עוברת? היא חייבת לספק את הסחורה למי ששילם, כולם נותנים לה הוראות מכל כיוון: תתכופפי, תתמתחי, תחייכי, תעשי ככה, תעשי ככה. קשה עם אלה שבאים ובוהים, שבודקים אם 'הדבר הזה' חי ונושם."
בלוקיישן הסיף האנרגיות עדיין שליליות: בר לא מרגישה בנוח עם בגד הסיף, הגדול ממידותיה. הגבות שלה עדיין מכווצות, והיא לא מרוצה מהשיער שלה. "איציק, בוא, אנחנו חייבים לעשות משהו עם השיער. הוא לא נראה טוב" היא לוחשת לספר הצמוד. לך תשכנע אותה שהשילוב של לבן בגדי הסיף עם השיזוף שהביאה מהבטן?גב עם ליאו מקנה מראה של בר?בור אמיתי. פתאום חיוך רחב נמרח על פניה: און, אחיה בן ה?12, נכנס, אחרי חודש שלא התראו. סטנדרטי היופי של משפחת רפאלי מאפשרים לו לקחת חלק במקצוע, והוא מככב בקטלוג של "פוקס" ביחד עם אחותו. "תראי עכשיו איך היא תירגע", מבטיחה לי אימא ציפי, "היא חולה עליו, הוא אהבת חייה". ואכן, בר מחבקת אותו וכל המתח משתחרר לה מהפנים. "מה, אין בית ספר היום?", אני שואלת והאימא עונה במקומו: "אצלי כשלא רוצים לא הולכים לבית ספר. גם עם בר הייתי ככה: אל תבריזו בלי ידיעתי. לא רוצים ללכת, תגידו. זה הכל".
אחר כך, כשאשאל אותה על לימודים, בר תטען ש"אני כל הזמן לומדת. אני פריקית של FACTS, נגנבת מהאנשים שיודעים הכל וידברו איתך על הירח, על הדינוזאורים שנכחדו, על שבטים נידחים באפריקה. בינתיים אני מורידה באייפון שלי אפליקציות של האוניברסיטה הפתוחה. קראתי פסיכולוגיה ועכשיו אני בענייני אסטרונומיה".
- אסטרונומיה? מעניין?
- "לא. הייתה תמונה יפה אז הורדתי. אני צריכה לתת לזה צ'אנס נוסף".
ריסטארט ופחמימות מנחמות
לפני ארוחת הצהריים בר אוספת את הצוות ומבקשת לעשות ריסטרט ליום הזה. ואנרגיות חיוביות בבקשה. אוכל נטול טיגון וחמאה נערם על הצלחת של בר בערימה נאה. אני לא יכולה שלא לפזול לכיוון הצלחת שלה והיא אכן "מעמיסה כמו שצריך", כמו שמסננת אחת העובדות.
אחר כך אני שואלת אותה: "את מתמקדת רק בצילום, נכון?", והיא עונה: "כן, דוגמנות המסלול פחות אטרקטיבית בעיניי. אני מרגישה שם עוף מוזר עם ה?1.74 מטר שלי, בין כל הגבוהות והרזות. פחות מעניין ללכת ולחזור כשכל העיניים נעוצות בך ורואת כל גרם של משקל עודף".
ואין פוטושופ שיציל מהמתוקים?
"אני נועדתי להיות דוגמנית צילום. אם אני כבר עושה מסלול זה יהיה על תקן special guest".
פחמימות אכן עושות את העבודה, ומשהו משתנה: עכשיו זה זמן יחסי הציבור ובר מתפנה באדיבות לכל דיכפין. ממיסה את הסובבים בגומות חן מושלמות וב"בייגלה מעל הראש שלה", כמו שמיטיב להגדיר אחד ממאמני המקום. היא סבלנית וחייכנית, מנשקת את הצוות של גיא פינס שמלווה אותה מגיל 16, ואפילו מצטלמת עם כאמל, ערבי נוצרי מיפו שעובד במקום ("לא יאמינו לי בבית", הוא אומר בהתרגשות). בשלב הבא היא תאחל "דניאל, מזל טוב לבר המצווה", למצלמת וידאו מקצועית ששלח אלעד קופרמן, טייקון הרייטינג הישראלי. אין זכר ללחץ של הבוקר: המבט האטום נפתח וכל מי שחפץ יכול לצלול לתכול עיניה.
אחר כך, כשאנחנו סוף סוף באחת על אחת, בר מודה שהראיון הוא אתנחתא מקלה עבורה. היא שואלת לשמי ומשרבטת אותו על נייר באותיות דפוס השמורות לשער במחברת חגים.
"אני נוראית. אני לא זוכרת שמות בכלל, אז זו השיטה שלי לא לעשות בושות", היא מצטדקת.
היית לחוצה בבוקר. הכל בסדר עכשיו?
"כן. קשה לי להתניע בבוקר, אני מזדקנת והג'ט לג נותן את אותותיו. פעם זה לא היה מזיז לי. ובכלל, ליום צילום יש את קצב ההתפתחות שלו.הבלגן נבע מזה שאני פרפקציוניסטית וחשוב לי לתת את המקסימום עבור הלקוח. הקמפיין הזה ענקי והכל תלוי בתמונות שלי. אני שם בפרונט, הפנים שלי, ואני צריכה שכולם יהיו שבעי רצון".
אמא עושה אחלה עבודה.
"יואו, לא ראיתי את אמא חודש, את קולטת? אני כל כך שמחה שהיא לידי. מי ידאג לי לאינטרסים שלי אם לא אימא שלי, אני שואלת אותך".
אבל כעסת עליה כשהיא ניסתה להעלות אותך לשידור של ציון ברוך.
"זה לא שאין בעיות וחיכוכים, כמו לכל אימא ובת, מה גם שאנחנו עובדות ביחד. אבל אימא יודעת עלי הכל. היא החברה שלי הכי טובה".
הכל?
"הכל".
גם ביחסים שבינו לבינה?
"כן. אני מתייעצת איתה כל הזמן. גם אבא שותף מלא לחיים שלי אבל ענייני זוגיות זו אימא".
אתמול במסיבת העיתונאים היית מוקפת מצלמות ומיקרופונים, ובערב אמרת שזה מביך.
"נכון, הייתי מאוד נבוכה".
די. את לא באמת מובכת.
"לא רק שאני מובכת, זה גם מצחיק אותי. מצד אחד אני לא מבינה על מה המהומה: אני בחורה ככל הבחורות, עם הבעיות שלי והעניינים שלי, וגם אני, את יודעת, הולכת לשירותים. מצד שני, אם ככה הם פני הדברים, סימן שעבדתי קשה כדי להגיע להכרה הזו. שילוב של עבודה קשה והרבה מזל. אני מודה על כל שנה שאני עובדת ומצליחה. זה לא ברור מאליו, וחשוב לי הישאר עם הרגליים על הקרקע. הרי תקופת ה'סופר?מודל' כבר מאחורינו והיום יש כל כך הרבה יפות. אז למה דווקא אותי?"
אולי כי את בת זוגו של כוכב הוליוודי נחשק ומפורסם?
בר מצמצמת את עיניה. "סליחה, אבל אני לא הראשונה ולא האחרונה שיוצאת עם מפורסמים. לשרה לארסון, חברתו של ג'ורג' קלוני שהייתה דוגמנית, העניין הזה רק הפריע והיא לא מינפה את 15 דקות התהילה שלה. ועל בת הזוג של אדריאן גרנייה שמעת?"
לא.
"חבל, כי גם היא היתה דוגמנית יפהפייה, הצטלמה לספורט אילוסטרייד - והתאדתה. נכון שזה לא מזיק לי, אבל מלהקים אותי בגלל שאני מקצועית, נותנת מעצמי, בחיים לא מאחרת, אף פעם לא מבטלת עבודות ומגיעה עם אנרגיות חיוביות. אני לא הראשונה ולא האחרונה שיוצאת עם מישהו מפורסם. אם לא היה לי מה להציע זה לא היה מחזיק. הגעתי לאן שהגעתי בזכות עצמי".
אפרופו ספורט אילוסטרייטד, התאכזבת שלא היית על השער גם השנה?
"ממש לא. זו כבר שנה רביעית שאני מצטלמת למגזין וכבר בזמן הצילומים ידעתי שלא יהיה לי שער. זו כזו עבודה כייפית. צילום נטו, בלי מחוייבות לאף קונספט, לאף חברת בגדים, רק לעצמך, שתצאי הכי טוב"
יש סיכוי לשער בשנה הבאה?
"אני חושבת שזה נגמר. די, מספיק, ארבע שנים. אני עוברת הלאה".
הכל דבש? עוד לא ראיתי
אל היומיים האינטנסיביים האלו בר מגיעה, כיאה לסטארית, אחרי חודש בשחקים, שבו "חציתי אוקיינוסים לאורכם ולרוחבם". החיים במסלול המהיר הובילו אותה אל פריז, רומא, ניו יורק, לאס וגאס, משם לברלין, ואחרי כמה ימי חופש במקסיקו, לישראל. "שלשום בלילה נחתתי, אתמול הייתי עסוקה עם פוקס, אחר כך הלכת לאיציק לעשות גוונים, שזה גם עבודה מבחינתי, ובערב הייתי חייבת לחגוג מסיבת יומולדת לחברה. אני די גמורה".
למה את לא עושה לעצמך הנחות? מוותרת על היומולדת ונחה?
"עד שאני רואה את החברים שלי... הם כל כך חשובים לי. אני כל הזמן בקשר איתם ב?SMS ובסקייפ, וחברה שלי חוגגת יומולדת. מה פתאום שאני אוותר על זה?".
יש לך הרבה חברים בישראל?
"אני יכולה לספור אותם בעשר אצבעות".
עשרה חברים?
"חברים טובים, כן, עשרה. והם הכי בשבילי בעולם, מתקופת החטיבה והתיכון".
וציון ברוך? בתקופת הפרידה מליאו הפפראצי חגג עליכם.
"הוא נמנה בין עשרת החברים הכי טובים".
יצא לך לראות את "הכול דבש"?
"לא, אבל שמעתי שזה מוצלח. בשביל זה יש VOD. אני חייבת לראות".
איך את מצליחה להחזיק מעמד?
"מי מחזיק מעמד? בטיסות הארוכות אני עולה על טרנינג, לוקחת כדור שינה וישנה. בגלל זה אני טסה במחלקה ראשונה. לא מפינוק, זה פשוט בלתי אפשרי מבחינתי לעבור את זה בלי לנוח".
יש לך חפץ מעבר, שהולך איתך לכל מקום ומחבר אותך לבית?
"הספרים שלי, בעברית. אני קוראת ספרות רק בעברית, זה מה שמחבר אותי לארץ ולתרבות שלי. מצטיידת כל פעם בסטימצקי בדיוטי פרי ושוקעת בקריאה ארוכה. זה גם מה שמציל אותי כשאני בצילומי עם צוותים זרים, יודעת שבסוף יום כולם יתפזרו לביתם ואין לי טעם לפתח אפילו שיחה. אז אני קוראת".
מה יש לך עכשיו בתיק?
"את 'הכל בגלל תום' ואת הספר הכי טוב שקראתי עד היום, 'זכרונות אחרי מותי' של יאיר לפיד, שכותב כאילו מתוך קולו של טומי, אביו. לא יכולתי להניח את הספר מהידיים. יש לי כמה תובנות מהספר, במיוחד לאור הביקורת של יאיר נגדי על העניין שלא שירתי בצה"ל, אבל זה ביני לבינו. גם מ'מלך החומוס ומלכת האמבטיה' נהניתי.
הזדהית? העלילה מתארת בחור שדומה בקורות החיים קצת לליאו: מלך מסיבות, בחורות, קולנוע, עד שמגיעה אחת שכובשת את ליבו.
בר לא נוגסת בפתיון. "אה, וגם את כל הספרים של הארלן קובן".
אני לא מוותרת: "כשליאו רואה אותך קוראת בעברית, זה לא מגניב אותו? הוא לא מתעניין בשפה המוזרה הזו?".
"את מוזמנת לשאול אותו", היא עונה, "למה שאני אצטט תחושות של מישהו אחר? אני יכולה לספר רק על עצמי".
ובגיל 34? עוד עשר שנים מעכשיו?
"יהיו לי שניים וחצי ילדים, והקריירה שלי תהייה מתוחזקת בדיוק כמו שהקריירה של היידי קלום לא נעצרה בעקבות האמהות, ההיפך. העניין של האמהות בוער בי, אני למעשה גידלתי את און, אחי הקטן, מגיל אפס. אני יודעת שאלו השנים שלי למצות את הקריירה, אבל אמהות היא פן מאוד חשוב בחיים שלי".
תגדלי את הילדים בארץ או בלוס אנג'לס?
"פה וגם שם. אם יש לך אמצעים לתחזק בתים בשני מקומות אז לא צריכה להיות בעיה ונראה לי שזה מה שיהיה. הילדים שלי ייחשפו לשתי תרבויות, לשתי שפות, זה רק יעשיר אותם. אם אני אעשה את זה נכון הם רק ירוויחו מהעניין".
זה אומר שאבא שלהם יהיה אמריקני?
"זה אומר שהיום אני כבר לא יכולה לשבת במקום אחד. אם אני שלושה שבועות במקום אחד אני חייבת לזוז. ככה התרגלתי, והילדים שלי יבואו איתי לאן שאני לא אלך".