אתם לא רוצים לגור בנגב

חושבים על לעבור לגור בנגב? שבו לנוח, תנו למחשבה הזאת לעזוב אתכם ואם כבר גיבשתם תכנית לעבור, פשוט ותרו עליה. אין לכם מה לעשות בנגב. חלוצים כבר לא תהיו ואתם בטח לא רוצים לחיות בתנאים נחותים ובתחושה תמידית של מנוצלים. זוהי המסקנה העולה מוועידת הנגב שהתקיימה השבוע בבאר שבע.

"אני לא רוצה שיהיו כאן הצהרות גדולות אלא העלאת עניינים בנגב הקשורים לסדר היום" אמר יושב ראש המועצה האזורית רמת הנגב, שמוליק ריפמן. אם הוא היה מציץ בניירות הנאומים של שרי האוצר, הבינוי והשיכון והשר לעניני נגב וגליל, אולי הוא היה מוותר על האמירה הזאת, או מנסה לשכנע אותם לוותר על חלק מהדברים שנשאו.

הנשיא שמעון פרס, ידיד האזור, היה אופטימי כדרכו והעדיף לראות את הנגב כאחד משני הגלילים הבין לאומיים, שיצילו את העולם מחרפת רעב. החבל האחר אגב, הוא רוסיה. סילבן שלום (השר לעניני נגב וגליל), התרגז על כך שהאשימו אותו באחריות לביטול חוקי ההטבות לתושבי הנגב, כשהיה שר האוצר. הוא ניסה להדוף ביקורת על כך, שהושמעה באחד הפאנלים והבהיר מי אחראי לכישלון: שרי הממשלה באותה התקופה. ביחד עם עמיתו לממשלה, שר האוצר הנוכחי יובל שטייניץ, דיבר סילבן בהתלהבות שיצק בו זעמו נוכח ההאשמות שהוטחו בו, על תכניות פיתוח האזור. שום 'וואו' לא נשמע באולם הדיונים, שסיפק כבר שורת כותרות מפוצצות הרבה יותר בחודשי קיומו.

היעדר ההתפעלות, הוא סיבה מספקת לנטוש מחשבות או רעיונות להגיע להתגורר באזור: מדובר בתכניות שרבות דובר עליהן. מאום או מעט מאוד נעשה לקידומן. השרים הציגו אותן שוב, בהתלהבות ילדותית אך בלי ברק בעינים. הם שכחו במתכוון דבר אחד: להציג לוח זמנים לביצוען.

"מסילה כפולה לבאר שבע" אמר סילבן שלום ולא הצליח לגרוף שום תמיכה מאולם בתפוסה של רבע מקיבולו. "תאורת כבישים, כביש שש עד אמצע הנגב, שדה תעופה נבטים" הוא המשיך, "צה"ל יורד לנגב.. " כאילו הוא נשמע אומר: "הלו? מישהו שומע אותי?". שטייניץ היה קצת יותר יצירתי. שר האוצר הנוכחי חובב טבע ונוף. אך גם הוא לא גרף נקודות תמיכה. הוא סיפר על טיול בן ארבעה ימים שערך עם ילדיו באזור אילת והשווה כל תכנית פיתוח, לסנונית ראשונה. הוא בטוח זוכר, שלסנונית הראשונה מדביקים גם את האימרה, כי לא היא מבשרת על בוא האביב. זוכר, אך העדיף להתעלם. ריפמן חיכה לשמוע ממנו על הסרת כל המכשולים להוצאת המכרזים להקמת בסיסי צה"ל וקריית ההדרכה (עיר הבה"דים). לשטייניץ לא היתה שום כוונה להצהיר על כך. הוא יודע שהמשרד שלו, אחראי באופן ישיר להקפאה בלתי רשמית של התכנית הזאת.

מבחינת הנגב, הוועידה היתה מיותרת. אמנם עלו בה נושאים של שיכון והפשרת קרקעות, תעסוקה, יזמות תעשייתית בתחומים שונים, התיישבות, מצב הבדואים ועניינים חשובים אחרים, שנשארו תלויים באוויר. מארגני הוועידה אגב, וויתרו מראש על נציגים של משרד החינוך. אמנם הגיעו גורמים רשמיים שיכולים להביא לקידום אותם נושאים, אך הם העדיפו להראות מה שכבר נעשה ולהתעלם מהצורך לספק תשובות עניניות. אמנם התקיימו דיוני עומק, נשאלו שאלות חשובות והיו אפילו תשובות. שום דבר מהנושאים שהועלו, לא קיבל תשובה בעלת משמעות מעשית. הדוברים הרשמיים טחנו מים ולא בפעם הראשונה. מאחר שלא הוצג שום לוח זמנים לביצוע תכניות, הדיבורים עליהן היה מיותר וחסר תכלית. שטייניץ הבטיח לחזור בעוד עשר שנים ל'נגב אחר' על סמך על מה שהציג. גם הוא, כמוכם, מוזמן לוותר על תכניתו לבוא לנגב.