"התחלנו בדרך חדשה, היעד המשותף הוא העלאת ההשכלה הגבוהה על דרך המלך אחרי שנים מאד קשות". כך אמר היום שר החינוך גדעון סער במסיבת עיתונאים בעקבות ההסכם שפרטיו דווחו הבוקר ב-TheMarker בין התאחדות הסטודנטים, מוסדות ההשכלה הגבוהה ומשרדי החינוך והאוצר.
השר הוסיף כי המהלך "היה יכול להיות קשה מאוד לביצוע אם בכלל, ללא שיתוף פעולה של כל הגורמים במערכת. אנו נכנסים למשא ומתן, בשאיפה להגיע להסכם מפורט שאמור להיות נדבך חשוב בתוכנית החומש להשכלה גבוהה. בעבר, הצעות שנועדו לקדם את ההשכלה הגבוהה נתקלו בקשיים גם כי לא היה שיתוף פעולה עם הסטודנטים".
יו"ר התאחדות הסטודנטים בעז טופורובסקי אמר "יש משבר חמור מאד בהשכלה הגבוהה בישראל. חלק מרכזי במסגרת התפקיד שלנו הוא לא רק לדאוג למה שקשור לשכר הלימוד, אלא לראות כיצד אנו יכולים להיות שותפים להבראת המערכת. אמרנו שאם ישתפו אותנו בכל האלמנטים, נהיה מוכנים לדבר על הכל כולל הכל. הגענו לתהליך היסטורי בין כל הגורמים ובסופו של דבר לסיכום עקרונות והתחייבויות".
אודי ניסן, ראש אגף התקציבים, אמר: "יש לנו מערכת השכלה גבוהה טובה אבל בעשור האחרון היא נשחקה וצריך לשנות את מעמדה בצורה משמעותית. יש רוח חדשה בין כל השחקנים - היקף המשאבים שיוקצו ישונה".
שר האוצר יובל שטייניץ הוסיף: "יש פה נחישות לקדם את ההשכלה הגבוהה, שהיא מנוע הצמיחה האמיתי של ישראל. היא נמצאת במשבר שבו נטפל ביחד. מה שעומד לפנינו היא מעין עסקת חבילה בין הסטודנטים, האוצר ומשרד החינוך על פי עקרון של "יתנו - יקבלו". אני מקווה שנוכל להביא את העסקה להצלחה, ובקרוב נקבל מערכת טובה יותר".
תקציב ההשכלה הגבוהה יגדל בעשרות אחוזים
הרפורמה בהשכלה הגבוהה יוצאת לדרך: התאחדות הסטודנטים אישרה אתמול ברוב מוחץ את טיוטת ההסכם עם משרד האוצר והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). ההסכם, שאושר על ידי 62 ראשי התאחדויות הסטודנטים באוניברסיטאות והמכללות בישראל שהתכנסו באוניברסיטת בר-אילן, מתווה את הדרך לתוכנית חומש בהשכלה הגבוהה בישראל, ומחייב את הצדדים לראות "עין בעין את הצורך הדחוף ברפורמה כוללת במערכת ההשכלה הגבוהה, כזו שתביא לשינוי מהותי וארוך טווח בתפקוד המערכת".
לפי טיוטת ההסכם, עליה חתומים שר החינוך ויו"ר מל"ג גדעון סער, יו"ר ות"ת פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר אודי ניסן ויו"ר התאחדות הסטודנטים בועז טופורובסקי, הצדדים הגיעו להבנה כי למערכת ההשכלה הגבוהה דרושים תקציבים גבוהים יותר בנוסף לצורך בייעול האוניברסיטאות. הגדלת המשאבים תגיע בעיקר משינוי גובה התקצוב הממשלתי, שינוי מבנה שכר הלימוד ומהמקורות העצמיים של המוסדות להשכלה גבוהה, הבאים לידי ביטוי בעיקר בתרומות.
תקציב ההשכלה הגבוהה בשנת הלימודים הנוכחית מסתכם ב-6.9 מיליארד שקל, ולפי הערכות, ההסכם בין האוצר לות"ת ולסטודנטים יגדיל אותו בעשרות אחוזים. בהתאחדות הסטודנטים דאגו להבהיר אתמול כי במהלך המו"מ ייבחנו מודלים שונים לתקצוב שכר הלימוד - שלאו דווקא יעלו אותו. בין היתר, ייתכן וייבחנו מודלים של מתן הלוואות ללא ריבית או בריבית נמוכה לסטודנטים, לצד שינוי במדיניות המיסוי לגביהם. עם זאת, עד כה לא נבחן אף אחד מהרעיונות. מלבד אישור הסטודנטים, דרוש כעת גם אישורו של ניסן כדי להתחיל בהליך.
טופורובסקי בירך את יושבי הראש של אגודות הסטודנטים על אישור ההסכם. לדבריו, "ההסכם יהווה יריית פתיחה לשינוי מהותי ורחב במערכת ההשכלה הגבוהה, לטובת ציבור הסטודנטים בישראל, ולטובת מערכת ההשכלה הגבוהה בכללותה".
מתווה לדיונים עתידיים
ההסכם שאושר אתמול בהתאחדות הסטודנטים מספק למעשה מסגרת למו"מ שיתנהל בין הצדדים ליישום הרפורמה בהמשך, שמוגדר כ"מו"מ אינטנסיבי". לפי ההסכם, הצדדים התחייבו להגיע לסיכום מפורט על מתווה תוכנית החומש תוך 60-90 יום מאישור הטיוטה. אם בפרק זמן זה לא תושג הסכמה בין הצדדים - ההסכם יבוטל.
בין היתר השיגו הסטודנטים התחייבות מות"ת להחזר של כ-100 מיליון שקל מתקציב האוניברסיטאות לסטודנטים (ראו מסגרת). במסגרת המו"מ ידונו הסטודנטים גם באפשרות לשלבם בגופי הניהול במערכת, כמו בוועד המנהל של כל אוניברסיטה ובות"ת עצמה. כיום קיימת נציגות סטודנטים רק בוועד המנהל באוניברסיטת בן גוריון.
ההסכם גם קובע בפעם הראשונה יחס קבוע עליו יש לשמור בין תקצוב הממשלה למערכת ההשכלה הגבוהה, לבין התקציב המגיע משכר הלימוד של הסטודנטים. לפי ההסכם, 72% מתקציב ההשכלה הגבוהה יגיע מתקצוב ממשלתי, לעומת 28% משכר הלימוד של הסטודנטים, בדומה לממוצע במדינות ה-OECD.
עוד הוסכם כי יישום התוכנית יימשך חמש שנים לפחות ויכלול אבני דרך לביצוע. הרכב שכר הלימוד וגובה התקציבים המופנים להשכלה הגבוהה ישונו באופן הדרגתי, כאשר מודל שכר הלימוד ישתנה רק לאחר שהאוצר והמל"ג יעבירו את התקציבים להם התחייבו, כפי שייקבע בתוכנית החומש.
במסגרת טיוטת ההסכם התחייבו הסטודנטים להימנע משביתות בנוגע לשכר הלימוד כל עוד יעמדו הצדדים בהסכם. הההתחייבות תהיה בתוקף עד שנת הלימודים תשע"ג. במקביל תתחייב המדינה שלא לשנות את שכר הלימוד ללא הסכמת הסטודנטים במהלך התקופה. הות"ת מצדה התחייבה לפעול להגברת השקיפות באוניברסיטאות ואיכות הדיווחים שלהן לאוצר. במו"מ יבחנו הצדדים את הצורך לעגן את ההסכם שהושג בחקיקה בממשלה.
כדי ליישם את ההבנות בין הצדדים תוקם ועדת היגוי לניהול מו"מ על סמך העקרונות שהושגו בטיוטת ההסכם. בוועדה יהיו חברים נציגים מאגף התקציבים באוצר, מהות"ת ומהתאחדות הסטודנטים, שגם ייכהנו בפורום מיוחד שיוקם להתייעצות בנושא יישום תוכנית החומש למערכת ההשכלה הגבוהה, אותה תציג המל"ג מחר.
משא ומתן חשאי
המו"מ בין הסטודנטים לות"ת והאוצר החל עוד בספטמבר 2009, לפני תחילת שנת הלימודים הנוכחית, והתנהל בחשאיות. בשבועות האחרונים ניהל שר החינוך סער פגישות עם הצדדים השונים בנפרד. לדברי גורמים בהתאחדות הסטודנטים, סער היה קשוב לדרישותיהם.
פרופ' טרכטנברג, שמונה ליו"ר ות"ת לפני כחצי שנה, אמר בעבר בראיון ל-TheMarker כי ברצונו לשתף את כל הגופים במערכת ההשכלה הגבוהה בשינויים מרחיקי לכת המתוכננים במערכת. טרכטנברג הוסיף כי ברצונו להגיע ל"הסכמה שתתבסס על ויתור גם של האוניברסיטאות, גם של האוצר, גם של המרצים וגם של הסטודנטים". במקביל הביע טופורובסקי נכונות לדון בשינוי מודל שכר הלימוד, בתנאי ששאר הגופים יירתמו לשינוי המערכת.
מקורבים למו"מ בין הצדדים הגדירו את המתווה המסתמן "כצעד היסטורי". למעשה, זוהי הפעם הראשונה שבה נציגי הסטודנטים מתבקשים להיות חלק מהרפורמה בהשכלה הגבוהה, ונרתמים לכוונה לבצע שינויים מבניים במערכת שישפיעו גם על מבנה שכר הלימוד.
ההסכם שהושג ייכלל בתוכנית החומש להשכלה הגבוהה שתוצג מחר על ידי המל"ג. התוכנית תכלול, לפי דברי טרכטנברג וסער ובהתאם לפרסומים שונים וטיוטת ההסכם, גם את שינוי מודל התקציב בין מוסדות ההשכלה הגבוהה, כך שיתקצב את האוניברסיטאות על פי מצוינות במחקר והוראה. בנוסף תכלול התוכנית הסכמה בנוגע לחובות הענק בפנסיה התקציבית באוניברסיטאות, המבוססת על הסכם עם המרצים, ותתייחס לשיפור תשתיות המחקר ורווחת הסטודנטים.
הסטודנטים יקבלו 100 מיליון שקל בחזרה
עוד לפני שדנו בהסכם, הצליחו הסטודנטים להשיג כמה התחייבויות משמעותיות מהוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת). ההתחייבות המשמעותית ביותר עבור הסטודנטים היא ההבטחה להקפיא את שכר הלימוד במשך שלוש שנים עד לשנת הלימודים תשע"ג, גם אם המשא ומתן בין האוצר, ות"ת והסטודנטים לא יישא פרי.
בין היתר החליטה הות"ת ליישם צעדים בוני אמון כלפי הסטודנטים. כחלק מצעדים אלה הוסכם כי אם הסטודנטים יישמרו על שקט תעשייתי ויימנעו משביתות באוניברסיטאות, תפעל הות"ת להעברה של 100 מיליון שקל מתקציבי המוסדות להשכלה גבוהה לסטודנטים שלמדו בהם ב-2008-2009, כך שכל סטודנט יקבל החזר של כ-700 שקל.
הסטודנטים טוענים כי בשנים אלה שכר הלימוד שנגבה מהם היה גבוה מזה שהוסכם עמם לאחר מאבק הסטודנטים ב-2000. באותה שנה הוקמה ועדה בראשות אליהו וינוגרד שקבעה כי יש לקצץ את שכר הלימוד ב-50% במשך חמש שנים, אך ההחלטה יושמה רק באופן חלקי.