נולדה עם אצבע אחת ותפוצה בכמיליון שקלים

קופת חולים כללית תפצה נערה בת 13 שנולדה עם מום בגפיה בסכום של למעלה מ-1.3 מיליון שקלים. השופט קבע כי הקופה התרשלה בהעברת מידע בנוגע לבדיקות בזמן ההיריון

קובי מנדל

בית המשפט המחוזי בחיפה חייב היום (שני) את קופת חולים כללית לפצות נערה בת 13 שנולדה עם אצבע אחת בלבד בידה. בסכום של 1,339,093 שקל בצירוף שכר טרחה של עורך דין. בית המשפט קבע כי קופת החולים התרשלה במסירת מידע לאם הנערה לגבי מגבלותיה של סקירת האולטרסאונד הבסיסית, ולגבי קיומה של בדיקה חיונית בשבוע ה-21 להריון לסקירת מערכות העובר ,שלא במסגרת הקופה.

התובעת נולדה באוגוסט 1997 כשאמה, שהייתה אז כבת 27 הייתה במעקב הריון סדיר אצל שרותי בריאות כללית. במסגרת השירותים הניתנים לחברי הקופה, עברה שש פעמים בדיקות אולטרסאונד. פרופ' שמחה יגל בדק אותה בביה"ח "הדסה" באופן פרטי בדיקה מורחבת לסקירת מערכות העובר, בשבוע ה-14 להריון.

התובעת טענה כלפי ביה"ח הדסה כי פרופ' יגל לא הבחין במהלך בדיקתו בכך שקיימת פגיעה בגפה העליונה למרות שמדובר בממצא גס שניתן היה לגלותו בקלות. כן נטען נגדו, שלא הודיע להורי התובעת כי יש צורך לבצע מאוחר יותר סקירת מערכות נוספת באותה רמת פירוט.

אשר לתביעה נגד קופ"ח הכללית, ציין השופט אריה רזי כי אמה של התובעת הייתה במהלך תקופת ההיריון במעקב רפואי סדיר במסגרת קופ"ח, שנוהל ע"י ד"ר בוקר. היא הופנתה לבדיקת אולטרסאונד לסקירת איברים שבוצעה בשבוע ה-20 להריון, על ידי רופא הקופה, ד"ר תדמור. מדובר בסקירה בסיסית שלא כוללת את סקירת הגפיים של העובר .

"אי מסירת המידע - התרשלות"

השופט קבע כי בנסיבות אלה, קשה לומר שהייתה מצד קופת החולים התרשלות בכך שבמסגרת הבדיקה במתכונת המצומצמת לא נתגלה ממצא פתולוגי. עם זאת ציין כי על הרופא המטפל להסביר למטופלת את מגבלותיה של הסקירה הבסיסית שאין בה ירידה לפרטים של האיברים הנבדקים, לא כל שכן שאיננה מכוונת לגלות מומים בחלקי גוף שונים וביניהם הפנים והגפיים. היה על הרופא להביא לידיעתה שבעת ביצוע הסקירה המוקדמת איברי העובר עדיין נמצאים בהתפתחות.

השופט הבהיר כי אין להבין מהדברים שמצופה מהרופא להטיל אימים על המטופלת או לשדלה לבצע את הבדיקה המורחבת הכרוכה בתשלום. מה שמוטל עליו, כאמור, הוא ליידע את המטופלת לגבי המידע הנחוץ לו כדי שתוכל לקבל החלטה מושכלת בעניין הבדיקה. הוא קבע כי אי מסירת המידע לאמה של התובעת היה מחדל העולה כדי התרשלות מצידו של ד"ר בוקר.

עוד ציין השופט כי אמה של התובעת הקפידה לקיים את כל ההנחיות שקיבלה מד"ר בוקר, כך שלו היה מסביר לה את ההבדלים בין שתי סוגי הבדיקות, סביר שהייתה מבינה עד כמה חיוני לבצע את הבדיקה המורחבת.

בהתייחסו לטענת קופ"ח כי התובעת לא הצליחה להוכיח שהוריה היו מצליחים להשיג את הפסקת ההיריון, במיוחד כשאמה הייתה בשליש השלישי להריון, ציין השופט כי די להסתכל בדו"ח הנתונים הסטטיסטיים בעניין הפסקות הריון בארץ בשנים 2006-1990 שפורסם על ידי משרד הבריאות , על פיו בשנת 1997 הנוגעת לענייננו, שיעור האישורים עמד על 97%. השופט דחה את התביעה כנגד ביה"ח הדסה , בנימוק שבשלב בו בוצעה הבדיקה ע"י מומחה ביה"ח לא נוצר עדיין המום ממנו סובלת התובעת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully