בנק מזרחי-טפחות שבשליטת משפחת עופר מסכם את שנת 2009 עם עלייה של 4.1% בהכנסות ממימון ומתן אשראי שהסתכמו ב-2.385 מיליארד שקל וברווח נקי של 530 מיליון שקל, כלומר ירידה של 12% לעומת 2008.
הבנק מציג בשנת 2009 תשואה של 8.5% לעומת תשואה של 10.4% בשנת 2008. בבנק מזרחי-טפחות מדגישים כי בנטרול הפרשה של 170 מיליון שקל בגין תכנית לפרישה מרצון, היה הרווח הנקי עולה ב-8% ל-650 מיליון שקל, המייצגים תשואה של 10.4% על ההון.
בנק מזרחי-טפחות מפעיל במחצית השנייה של 2009 תוכנית פרישה מרצון: ברבעון השלישי הפריש הבנק 70 מיליון שקל (לפני מס) וברבעון הרביעי הפריש הבנק עוד 100 מיליון שקל (לפני מס) שהם 72 מיליון שקל לאחר מס. בסך הכל, הפריש הבנק במהלך 2009 סכום של 170 מיליון שקל לסעיף עלות השכר שהם 118 מיליון שקל נטו, כלומר לאחר מס. הסכם העבודה אמור להבטיח שקט תעשייתי עד תום שנת 2015.
הפרשותיו של בנק מזרחי-טפחות עבור חובות מסופקים (חובות שהבנק מטיל ספק ביכולתו לגבות) ירדו ב-5% ל-375 מיליון שקל (0.39% מתוך האשראי שמעניק הבנק לציבור לעומת יחס של 0.44% בתום 2008) ההפרשה לחובות מסופקים היא הפרשה חשבונאית שעליה מחליט הבנק בהתאם להערכתו בדבר כושר הפירעון של לקוחותיו. עלייה בהפרשה לחובות מסופקים אופיינית לימי האטה כלכלית וירידה בהפרשה אופיינית לימי גאות כלכלית.
הבנק מציג יחס הלימות הון של 12.57% לעומת יחס של 11.31% בתום 2008. יחס הלימות ההון המינימלי שדורש בנק ישראל עומד על 9% כאשר המפקח על הבנקים מעוניין לראות יחס הלימות הון של 12% לפחות.
יחס הלימות ההון, שנקבע על ידי הבנק המרכזי, מגדיר מהו היקף ההון שאותו יכולים הבנקים לחלק כאשראי מתוך כלל ההון שברשותם: אם הבנק מעניק אשראי בהיקף של 100 שקלים, עליו להותיר בידיו הון של לפחות 9 שקלים כאשר בנק ישראל מעוניין ביחס של 12 שקלים. ההון שבו לא ניתן לעשות שימוש לצורכי אשראי אמור לשמש ככרית ביטחון לפיקדונות הציבור בבנקים. ככל שהבנק שומר יותר הון, הוא נחשב ליציב יותר מבחינה פיננסית.
בנק ישראל צפוי להחיל בשנה הבאה את הוראות באזל 2, המחייבות את הבנק לבצע הפרשה לחובות מסופקים (חובות שהבנק מטיל ספק ביכולתו לגבות) עבור כל לקוח בנפרד במקום הפרשה כוללת על כל תיק האשראי. בבנק המזרחי-טפחות מודיעים כי לנוכח החישוב החדש, יציג הבנק יחס הלימות הון של 14.25%.
היקף האשראי שמעניק הבנק לציבור מסתכם ב-95.25 מיליארד שקל - עלייה של 7% לעומת תום 2008. מנגד, מחזיק הבנק בפקדונות ציבור בהיקף של 95 מיליארד שקל - עלייה של 3.5% לעומת סוף 2008. פירוש הדבר כי על כל שקל שמעניק הבנק כאשראי, הוא מחזיק בשקל אחד כפיקדון.
עלות שכר הבכירים: 33.2 מיליון שקל
עלות שכרו של שיאן השכר בבנק, המנכ"ל אלי יונס, הסתכמה ב-2009 ב-18.6 מיליון שקל - מתוך כך, 2.7 מיליון שקל הם בשכר, 15.5 מיליון שקל בתשלום מבוסס מניות (אופציות) והטבות סוציאליות. שווי תכנית האופציות הכוללת של יונס עומד על 38.6 מיליון שקל או 44.6 מיליון שקל כולל מס שכר של 15.5%.
עלות שכרו של יו"ר הדירקטוריון יעקב פרי הסתכמה בשנת 2009 ב-2.275 מיליון שקל עבור 60% משרה בלבד. מתוך כך, זכה פרי לבונוס של 800 אלף שקל. עלות שכרו של סגן המנהל הכללי ומנהל החטיבה הקמעונאית, ישראל אנגל, הסתכמה ב-2.59 מיליון שקל.
עלות שכרו של הסמנכ"ל ומנהל החטיבה הפיננסית, אלדד פרשר, הסתכמה ב-2009 ב-2.5 מיליון שקל ועלות שכרה של הסמנכ"ל ומנהלת מערך השיווק והפרסום, נעמה גת, הסתכמה ב-2.45 מיליון שקל.
עלות שכרו של מנכ"ל בנק מזרחי שווייץ, יקותיאל מנסדורף, הסתכמה ב-2.84 מיליון שקל ועלות שכרו של המבקר הפנימי חיים גיט הסתכמה ב-1.93 מיליון שקל.