פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      להסיר את עול הכשרות מהצרכן

      מדפים מכוסים בניילונים ומוצרים שאי אפשר לקנות הם תוצאה של כניעה להוראות הרבנות. אלי פינברג מחפש את רשת המזון שתפנה לקהל החילוני

      חג הפסח מתקרב והמלחמה בין חנויות המזון על לבו של הצרכן הישראלי נמצאת בעיצומה. כמו בשנה שעברה, גם השנה רשתות השיווק הגדולות הסירו את הכפפות והקרב רווי פרסום אגרסיבי והשמצות הדדיות. זירת המאבק המרכזית היא המחיר, כשכל רשת מתאמצת להוכיח שהיא הזולה ביותר.

      אבל בכל החנויות הצרכנים יחוו את אותה החוויה, של שיטוט בין מדפים אטומי ניילונים. כי כידוע, כל רשתות המזון הגדולות פועלות תחת פיקוח של הרבנות ובמהלך חג הפסח נאסר עליהן להציג מזון שאינו כשר לפסח.

      לצורך ביצוע הגזירה חלק מהמוצרים מוחלפים, ומה שלא מוחלף מכוסה ולא נמכר. תופעת הניילונים האידיוטית הזו מתרחשת במדינה שאוהבת לקרוא לעצמה מודרנית ומתקדמת. אבל מה מודרני ומה מתקדם כאן? לאן בדיוק מקדמים אותנו הנהלים של הרבנות שהופכים אדם המעוניין לאכול קורנפלקס בחג פסח לעבריין?

      מפסידים מגזר, מרוויחים מקום בהיסטוריה

      הנה לכם עצה בחינם, רבותיי טייקוני המזון, שמנסים למשוך לקוחות באמצעות כל גימיק אפשרי. אני בטוח שרשת מזון שתכריז בפומבי על כך שלא תפעל עוד על פי תכתיבי הרבנות היא שתנצח בנוק אאוט את מתחריה בחג הקרוב, בזה שאחריו ולכל כל ימות השנה.

      החשש שמא יחרימו הישראלים את הרשת שלא תפעל על פי הוראות הרבנים הוא חשש לא מבוסס. גם אם הלקוחות הדתיים האדוקים יעזבו את הרשת, סביר שזו שתרים את הכפפה תרוויח את ישראלים החילונים הליברליים. זה יהיה מהלך שיווקי היסטורי, שישנה את כללי המשחק ואף יילמד בשיעורי ההיסטוריה.

      חשוב שנזכור, מוצרים "כשרים" ימשיכו להימכר בחנויות אלה וכך לא ייפגעו אותם צרכנים שכללי הדת מחייבים לגבם. אני רוצה לקוות שאנשי עסקים שלנו הם אנשי חזון ליברליים, שלא שרויים בקסמם של מוכרי הלוקשים מהמגזר הדתי. באמת שהגיע זמן שבמלחמה על הכיס שלנו יופעלו כלים קצת יותר כבדים מסתם להוריד מחיר בתקופת החגים.