בחודש שעבר, לאחר ההכרזה על תוכנית "אתרי המורשת" והסערה הבינלאומית שהיא עוררה, טען ראש הממשלה שנראה כי העולם לא הבין את כוונת ישראל בתוכנית זו, וטעה לחשוב שמדובר בהחלטה פוליטית?מדינית.
בעת ביקור ביידן בישראל, לאחר אישור הבנייה ברמת שלמה, התנצל ראש הממשלה בפני האמריקנים על עיתוי ההחלטה, ובשבוע שעבר נדחה כינוס מרכז הליכוד אשר רצה לכפות על ראש הממשלה החלטה לגבי המשך הבנייה בהתנחלויות לאחר תום עשרת חודשי ההקפאה שעליהם הכריזה הממשלה.
שלושת האירועים האלה מלמדים על ניסיונותיו של ראש הממשלה לא לזנוח את עמדותיו המדיניות העקרוניות, ובכל זאת לשמר מערכת יחסים סבירה עם העולם. לעיתים העולם לא מבין נכון, לעיתים מתנצלים בפני האמריקנים, ולעיתים דוחים כינוסים שבהם עלול להיחשף קו מדיני בעייתי. ככה, לכאורה, אפשר בעת ובעונה אחת לא לזנוח את האידיאולוגיה, ולא להתעמת עם העולם.
כדאי להציג עמדה ברורה
אלא שתוכנית "אתרי המורשת", כמו גם ההחלטה על הבנייה ברמת שלמה, נתפסו בעולם, ובארה"ב בפרט, כהתגרויות וכהוכחות לכך שישראל אינה רוצה לקדם את המשא ומתן המדיני. כולם יודעים מהו הקו המדיני שבו מחזיקים רוב חברי מרכז הליכוד, אפילו אם המרכז לא התכנס השבוע. אי אפשר עוד, כך נראה, להמשיך לעסוק רק בעיתויים בעייתיים ובסילוק אי הבנות נקודתיות. הגיע הזמן לעסוק במהות.
מבחינה מהותית, ממשלת ישראל הנוכחית לא הצהירה עד כה על מוכנותה להגיע לפתרון מדיני על בסיס קווי 67' ועל הסכמתה להגיע לפשרה במזרח ירושלים. חברי הקואליציה, כמו גם השרים המרכיבים את "השביעייה", לא יסכימו לשני עקרונות אלה גם בעתיד. בלעדיהם, המשא ומתן עם הפלסטינים לא יצלח.
המשמעות של חוסר ההסכמה של הממשלה הנוכחית לשני תנאים אלה היא שיהיה עליה להתעמת עם העולם. אפשר לחכות עוד חודש, לעכב את לוחות הזמנים, וסביר להניח שגם הפלשתינים יתרמו את חלקם לקשיים במו"מ. אבל בסוף, כאשר יגיעו רגעי האמת, ולא ניתן יהיה להגיע להסכמה עם הפלסטינים, האשמה תוטל על ישראל.
אי אפשר לצפות מממשלת הימין לשנות את עמדותיה המדיניות רק בגלל לחץ בינלאומי, אבל עליה לחשב היטב את צעדיה. עימותים חוזרים ונשנים עם ידידותיה בעולם יזיקו לה יותר מעימות אחד עקרוני ומהותי. אם נגזר על הממשלה הנוכחית להסתכסך עם ארה"ב, מוטב שהדבר ייעשה פעם אחת, תוך הצגת עמדות עקרוניות?אידיאולגיות וקו מדיני ברור. הדרך שבה הולכת ישראל מבטיחה שיהיו עוד עימותים, אשר לא נתפסים כאידיאולוגיים אלא כטעויות קטנות.
האמריקנים יכולים לחשוב שממשלת ישראל היא שלומיאלית, אבל לא עד כדי כך שהיא טועה שוב ושוב. עוד ועוד משברים נקודתיים יפגעו בישראל יותר ויציירו אותה כמדינה מניפולטיבית, ולא כמי שמחזיקה בקו אידיאולוגי מובנה.
אם הממשלה הנוכחית לא מוכנה להגיע להסכם המבוסס על קווי 67' ולא מוכנה לפשרה במזרח ירושלים, זו זכותה. אבל עליה להכיר בכך שהיא לא תגיע להסכם עם הפלסטינים, והנזק מכך ייגרם בכל מקרה. רצוי לצמצמו ככל שניתן על ידי הצגת עמדה אידיאולוגית ברורה.