ראש פרק חדש

חולי מאפיין בעשרת הימים האחרונים את מערכת היחסים בין הממשל האמריקני לבין הממשלה בירושלים. במצב כזה מחוברים הצדדים למערכת בקרה הרושמת כל שינוי זעיר בגרף ההתנהלות והכל נתון לפרשנות שלא תמיד ניתנת להוכחה.

אמש שררה אי ודאות. רק לקראת חצות נודע כי התקיימה שיחה בין הילארי קלינטון לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו: ונותרו שאלות פתוחות - אם הרקטה אשר הרגה עובד זר בנתיב העשרה מבשרת ראש פרק בחידוש האינתיפאדה סיבוב שלישי; ואם חרם שהטילה ארצות הברית על בנק המקורב לחמאס הוא פרי מאמץ להדק את קשריה עם הרשות הפלשתינית של אבו מאזן; ורמיזה הנחשבת הזויה אם משלוח פצצות אשר הוסטו כנראה מיעדן - בסיס צבאי אמריקני בארץ - הוא תחילתו של אמברגו נשק על ישראל.

למשולש הישראלי-פלשתיני-אמריקני היה קצה חוט בצורת הסכמה לשיחות קירבה. ישראל שגתה בהודעה על תוכניות בנייה לשכונת רמת שלמה והתנצלה וחזרה בה והחלה להקים מנגנון להבטיח כי תקלה כזאת לא תישנה.

אך וושינגטון מטעמים השמורים רק עימה לא הניחה לעגלת ההידברות המקוטעת ממילא לחזור אל נקודת המוצא. נתניהו וסגן הנשיא ג'ו ביידן כבר יישרו את ההדורים אבל ברק אובאמה הורה להמשיך בעימות עם ישראל ולמרות לשונו החלקלקה לא הניח לו להסתיים בראיונו ברשת פוקס. בכך לא רק דחה את תחילת ההידברות אלא העניק סיוע אגפי לגורמים הקיצוניים בצד הערבי-פלשתיני של המתרס לבוא בתביעות שאבו מאזן פסח עליהן בעבר. מצעד האיוולת.

אמש היה לילה של תזזית. מדי כמה דקות פורסמו ידיעות שתוכנן מסעיר או נועד להיות כזה. לנתניהו ולאהוד ברק האורזים מזוודות לארצות הברית יש סיבה להניח כי למרות הכל ייפגשו עם ראשי הממשל האמריקני. רק דבר אחד ידוע מעל לכל ספק: גם האמריקנים מבינים כי נתניהו אינו יכול לוותר על הבנייה בירושלים במקביל להקפאה ביישובי יהודה ושומרון. הוא יכול להגמיש קווים וניסוחים.

אמש בשיחתו עם קלינטון הסתמנו ניסוחים פשרניים לפיהם ישראל לא תוותר על הבנייה אבל לא תפרסם את תוכניותיה. במלים אחרות תימשך הבנייה בתקופת ההקפאה אך במשורה. שכן הממשלה אינה רוצה להגביל את הבנייה בירושלים. יותר מכך - גם אילו רצתה לא יכלה. אפשר שהחלה היציאה מהמשבר.