זה זמן מה שאני מסתובבת בעולם נטולת הדבר הנזיל הזה שנקרא 'השראה'. אתם יכולים לטעון שאסור לחכות שההשראה פשוט תיפול מהשמים - צריך לצאת ולחפש אותה (ועדיף בחדר הכושר) - אבל זה לא ישנה את העובדה הפשוטה והעצובה שכבר כמה ימים בלתי מבוטלים ודי מפחידים, אני ניגשת למחשב ללא הדגדוג שבוער בקצות האצבעות.
אפילו התחלתי לתהות אם אני זקוקה ל?bad romance כדי לכתוב, ואם כך - האם היהודייה הזו לא סבלה מספיק בשביל שיהיה לה איזשהו מאגר שברונות לב בסיסי שיקצר תהליכים?
המצב העגום הזה גרם לי להיות פתוחה לכל הצעה שרק תוציא אותי מתחומי העשרה אינץ' שלי. וכך, כשהליידי הציעה לי להצטרף לביקור אצל הירקן שלה שבשוק לוינסקי, אפילו לא היססתי או שלפתי את התירוצים המוכרים של מרחק ושל חוסר הסימפטיה שיש לי למקומות המעודדים אנשים לקנות ירקות כדי שאחר כך, השם ישמור, הם יבשלו אותם בעצמם.
לתדהמתי, הירקן התברר כעלם חמד עם חיוך ענקי, שהסביר לליידי בסבלנות מה ההבדל בין בצל ירוק ממשק א' לבצל הירוק של המשק המתחרה. איכשהו, הוא גם הצליח לשכנע אותי להתחדש בשני תפוחים, שבטח יגורו לעד בתוך המקרר. בסוף הוא גם האיץ בנו ללכת לשתות קפה אצל השכן שלו. ורק אז גילינו את 'קאימאק'.
בר-קאימאק
מתברר שבזמן שאנחנו היינו עסוקות בלבנות לעצמנו חיים במרכז העיר, אלו שעדיין חיים שם, בפלורנטין, מבלים להם בקאימאק. כבר שנה שיוסף מוזג להם קפה ומנצח על מקום קטנטן הכולל ארבעה שולחנות ובר שמשקיף לפיצוחים ולפירות היבשים של השוק. מתוך המטבחון הוא מציע סנדוויצ'ים, סלטים, תבשיל יומי משתנה, חליטות תה וקפה, וכן את חיוכו ותבונותיו הכלליות.
בהתאם לפרץ הספונטניות שלי, החלטתי ללכת על המנה המאתגרת ביותר: כריך גרגביץ' (27 שקלים) - ג'בטה שמנמנה שבתוכה חביתה מתוקה עם קינמון, פרוסות תפוח ירוק, אגוזי מלך ודבש. השילוב המוזר הזה - במיוחד לעירקית שכמותי, שרגילה לאכול את החביתות שלה עם גבינה בולגרית - היה מלבב. שלא לומר מרטיט.
מובן שאת הארוחה הזו הייתי חייבת לסיים עם פינג'ן קטן וכחול של קפה שחור (11 שקלים), שהתחמם על האש. אני לא יודעת אם היו אלה הגליליות הפריכות שהתלוו לקפה, רעשי השש?בש של חבורת הקשישים שישבו לצדנו, הדיבורים של יוסף על כך שהמקום הוא הגשמת חלומו, או קולות הצפצופים של המכוניות שנתקעו בצומת לוינסקי?נחלת בנימין, אבל משהו בתמהיל הנהדר הזה מילא לי את המצבורים וגרם לי להסתכל שוב על החיים כמו אל מילון אבן שושן, שרק מחכה שאשלוף ממנו את המילה הנכונה.
משם כבר הכל הפך פשוט: שני הגברים שפגשתי, שהיו חמודים עד שהתחילו לדבר על התחפושות של הילדות שלהם ("שלי לבשה עקבים", "שלי נעלי בלט, אבל מקצועיות"); האשה שישבה לצדי באוטובוס ועלעלה בספר שנקרא 'איך למצוא שוב את עצמך'; והשקית שעליה מוטבעת צלליתו של אילן בן שחר שקיבלתי אחרי שקניתי אוזניות בחנות שלו. כל אלו הספיקו לי כדי לחזור למחשב עם דגדוג מאסיבי בקצות האצבעות.
בקטנה
סקס אפיל: נוטף
אנשים: תושבי פלורנטין הצעירים משחקים שש?בש עם המוכרים של השוק
עיצוב: ביתי
שירות: יוסף
הפוך קטן: 11 שקלים
ליד ההפוך: גליליות או לא להיות
טיפ: לא לפחד מחביתה מתוקה או מירקות טריים
גישה לנכים: כניסה יש, שירותים אין
שורה תחתונה: מעורר השראה
קאימאק. לוינסקי 49, תל אביב. טלפון: 03-5185280. שעות פתיחה: א'-ה' 9:30-24:00, ו' 9:30-17:00.