שווה להיות בהיי טק: עלייה בביקוש לעובדים

הביקוש לעובדים חדשים בענפי ההיי-טק רשם עלייה מתחילת 2010, כשהעלייה המרשימה ביותר, בשיעור של 45%, נרשמה בענף התוכנה - כך עולה מנתוני חברת ההשמה דיאלוג לרבעון הראשון של 2010 (עד מחצית מארס).

לדברי מנכ"לית דיאלוג, חיה בורנשטיין, לצד העלייה הבולטת בביקוש לעובדים בענף התוכנה, הדרישות המקצועיות של החברות בענף זה הוקשחו - וחברות מחפשות עובדים בעלי ידע וניסיון ספציפיים, שעסקו בפיתוח רלוונטי למוצר שלהן.

בנוסף, השכר - שירד מעט במהלך המשבר ועדיין לא שב לשיאו - שמר על יציבות, במידה רבה בשל נכונותם של מחפשי העבודה להתגמש. התאוששות בחומרה

בענף התוכנה נרשמו ביקוש רב למפתחי RT Embedded ועלייה בדרישה למפתחים בסביבת לינוקס. דרישה גבוהה מאוד ניכרת גם למתכנתי דוט.נט, בעיקר על רקע העובדה שכ-90% מהפיתוחים נדרשים לסביבת רשת. מגמה נוספת בענף התוכנה היא העלייה בביקוש לאפליקציות לניידים.

השכר הממוצע בענף התוכנה לבעלי שלוש-חמש שנות ניסיון נע בין 13 ל-25 אלף שקל בחודש. מהנדס תוכנה משתכר כיום 15-25 אלף שקל, לעומת 12-24 אלף שקל במארס 2009; מהנדס RT משתכר 18-24 אלף שקל, ומתכנת מערכות מידע משתכר 31-20 אלף שקל.

ענף החומרה, שנפגע באופן החמור ביותר במשבר הכלכלי של 2009, מראה אף הוא סימני התאוששות. הביקוש לתפקידי פיתוח, בדגש על Board Design ו-Logic Design, גובר והולך. בנוסף, נרשם ביקוש גדול יותר למהנדסי מערכת.

השכר בענף החומרה ירד בתחילת המשבר הכלכלי, ומאז מארס 2009 שומר על יציבות - אך עדיין לא חזר לרמתו ערב המשבר. השכר הממוצע בענף החומרה לבעלי שלוש-חמש שנות ניסיון נע בין 16 ל-25 אלף שקל בחודש: מהנדס חומרה משתכר כיום 17-25 אלף שקל בחודש, מהנדס וריפיקציה משתכר 16-23 אלף שקל, מהנדס אלגוריתמים משתכר 16-24 אלף שקל ומהנדס מערכת 17-24 אלף שקל.

הביקוש לעובדים חדשים בתחום התוכנה עדיין לא חזר לרמתו מלפני פרוץ המשבר. לדברי שני קוגן, מנהלת תחום טכנולוגיות בדיאלוג, במשבר האחרון התפתחה מגמה של שכירת עובדים לצורך ביצוע פרויקטים קצרי טווח או השלמת פרויקטים שכבר החלו.

תחום האינטרנט, שכמעט לא נפגע במהלך המשבר, ממשיך לשמור על צמיחה יפה וביקוש רב לעובדים בכל המקצועות הרלוונטיים. בתפקידים כמו SEO/SEM/PPC ומנהלי Affiliate, שעד לפני שנתיים מולאו על ידי אנשי שיווק חסרי השכלה רשמית, קיים ביקוש גבוה לעובדים. מנגד, הדרישות המקצועיות לתפקידים אלה הן כיום גבוהות יותר וקשה להתקבל לעבודה בתחום ללא ניסיון קודם.

אתרי אינטרנט חברתיים תרמו לביקוש למתכנתי PHP ו-AJAX. המשך חדירת האינטרנט לעולם העסקי בישראל יצר יציבות בביקושים לכתבי תוכן, מנהלי אתרים, הוטמייליסטים, פלאשיסטים ואנשי שיווק רשתי - תפקיד חדש שנוצר בעקבות רשתות כמו LinkedIn, המשלב בין שיווק להיכרות עם עולם האינטרנט.

"ככלל, משרות אינטרנט עוברות מגמת שונות (דיפרנציאציה). אם בעבר מנהל האתר היה גם מנהל התוכן של האתר, וגם איש ה-PPC וה-SEO של האתר, כיום שלושה אנשים שונים עושים את התפקיד", אומרת בורנשטיין.

מפתח אתרים עם ניסיון של שלוש-חמש שנים בתחום משתכר 8,000-10,000 שקל. מנהל אתרים משתכר 8-15 אלף שקל כמו הוטמייליסט ופלאשיסט, עורך תוכן מרוויח 9-13 אלף שקל ומידען משתכר 9-12 אלף שקל בחודש.

בתחום התשתיות שמר ענף ה-IT בישראל על יציבות בביקוש לעובדים גם בעת המשבר הכלכלי. עם זאת, גם כאן הדרישות המקצועיות מהמועמדים הוקשחו וכיום ישנה עלייה בביקוש למנהלי IT עם ניסיון טכני המבינים בווירטואליזציה, מסוגלים להקים ולנהל רשתות פנימיות, לקשר אותן לרשתות חיצוניות ולהטמיע בחברה מערכות מורכבות לניהול מידע.

מנתחי מערכות בעלי ניסיון של שלוש-חמש שנים משתכרים כיום 15-18 אלף שקל בחודש ומנהל בסיסי נתונים משתכר 13-22 אלף שקל, לעומת 13-18 אלף שקל במארס 2009. מנהל רשת UNIX משתכר 12-20 אלף שקל; מנהל רשת מיקרוסופט 9-14 אלף שקל.

ענף הבכירים נפגע במשבר ויש מעט מאוד גיוסים בתחום. קיימת דרישה לבכירים במכירות לחו"ל, שם קשרים וותק משחקים תפקיד, אבל השכר המוצע להם נמוך מהשכר שהיה מקובל קודם למשבר.

דוגמאות לשכרם של בכירים בעלי ניסיון של שלוש-חמש שנים: מנהל פיתוח - 26-34 אלף שקל, לעומת 26-40 אלף שקל במארס 2009; סמנכ"ל טכנולוגיות 32-40 אלף שקל; סמנכ"ל תפעול 34-30 אלף שקל; סמנכ"ל כספים 33-40 אלף שקל; סמנכ"ל מערכות מידע וסמנכ"ל שיווק ומכירות - 30-40 אלף שקל.