בחודש הבא יגישו הבנקים ערר על קביעת הממונה על ההגבלים עסקיים מאפריל 2009 בדבר קיום הסדרים כובלים שעניינם העברת מידע הנוגע לעמלות. לקראת הגשת הערר הצטיידו הבנקים בחוות דעת ממומחים בינלאומיים בתחום ההגבלים העסקיים, בעלות של מאות אלפי שקלים.
בנק הפועלים ובנק לאומי שכרו את שירותיו של הפרופ' לכלכלה דניס קרלטון, מומחה בהגבלים עסקיים מאוניברסיטת שיקגו. בנק הפועלים היה הראשון ששכר את שירותיו, כאשר בנק לאומי הצטרף אליו. קרלטון ייתן חוות דעת מומחה בתיק, וככל הידוע שכרו הוא בגובה מאות אלפי דולרים, כאשר ברוב השכר נושא בנק הפועלים.
הבנק הבינלאומי הצטייד בשירותיה של חברת ייעוץ הכלכלית הבינלאומית LCED, בראשות ד"ר חורחה פדילה - כלכלן, בעל דוקטורט מאוניברסיטת אוקספורד ומומחה בהגבלים עסקיים ובקניין רוחני. גם שכרה של חברת ייעוץ זו מוערך במאות אלפי דולרים. חוות דעת אלה יוגשו לבית הדין להגבלים עסקיים במסגרת הערר.
הממונה על ההגבלים העסקיים רונית קן קבעה כי בין הבנקים התקיימו הסדרים כובלים שעניינם העברת מידע הנוגע לעמלות. היא הסתמכה על דו"ח בן 65 עמודים המתאר עדויות ומסמכים המדגימים את אופן קביעת העמלות בבנקים. לדברי קן, תיאום העמלות כלל החלפות מידע בין הבנקים, כאשר את התיאומים בין הבנקים ביצעו האחראים על העמלות בבנקים: משה סופר בדיסקונט; אילה גבעון מבנק הפועלים; רינה מרילי מבנק לאומי; שלמה עובדיה מהבינלאומי ומלי כהן ממזרחי-טפחות.
העמלה היא ראיה
במארס 2008, בתום חקירה ממושכת, הודיעה קן לבנקים כי בכוונתה לקבוע שהם העבירו ביניהם מידע בנוגע לעמלות שהם גובים. הבנקים זומנו לשימוע ולאחריו פורסמה הקביעה. הקביעה מאפשרת לכל מי שרואה עצמו נפגע מהעמלות שגבו הבנקים, להתבסס עליה כראיה בתובענה יצוגית נגדם. נגד הבנקים כבר הוגשו בקשות לתובענות יצוגיות בעניין. בינואר 2008 הודיעה קן לבנקים כי היא מטילה עליהם קנס של 290 מיליון שקל בשל תיאום עמלות. הקביעה נוגעת לשנים שבין ראשית שנות ה-90 ועד 2004.
על פי מסמכים ועדויות של האחראים על העמלות בבנקים, ואשר הובאו במסגרת הקביעה, עדכוני העמלות התבצעו תוך השוואה לעמלות הבנקים המתחרים. כך למשל, סופר מדיסקונט כתב לגורם אחר בבנק: "באוגוסט 2001 יעודכן תעריף העמלות בסחר חוץ שאושר על ידי ההנהלה. מומלץ לעדכן באותו המועד גם את העמלות שעודכנו באחרונה על ידי בנקים אחרים בהיותם עתירי הכנסה: עמלת רישום פעולה בחשבון, דמי ניהול קבועים, צ'ק דחוי בהפקדה בשירות עצמי והחזרת צ'ק - סך תוספת הכנסה חודשית צפויה 285 אלף שקל".
במצגת של דיסקונט מ-2002 נכתב: "קבוצת הבנק תפעל כ-me too אחר הבנקים המובילים במערכת". על פי הדו"ח, כשסופר נשאל עם אילו בנקים הוא ערך השוואות הוא השיב: "חמישה בנקים - בעצם ארבעת הבנקים, אנחנו החמישי. כאשר קשר טלפוני נעשה בעיקר עם שני הגדולים".
בלאומי נכתב באחד המסמכים שנתפסו: "ב-1 ביוני נכנסו לתוקף שינויים בחלק מתעריפי העמלות. עם העדכון הושוו התעריפים הנהוגים בבנקים אחרים כאשר בחלקם אף הוזלו. תרומת העדכון - כ-20 מיליון שקל".
הדו"ח עוסק גם בהעברת המידע בין הבנקים, וכולל עדויות של האחראים על העמלות בבנקים, לפיהן התקיימו ביניהם קשרים טלפונים שנגעו להבהרות שביקשו בבנקים לקבל זה מזה לגבי מה שלא הבינו בתעריפונים הגלויים.
בין יתר המסמכים שהוצגו במסגרת הדו"ח ישנו מסמך שנתפס בבנק לאומי, ובו הבהרה שקיבל מבנק הפועלים לגבי הדרך בה נקבע שיעור עמלה מסוימת. בנק לאומי שיער כי העמלה משקפת עמלה תפעולית ועלות סיכון. הוא קיבל מבנק הפועלים את התשובה הבאה: "העמלה היא היסטורית שנותרה מן העבר הרחוק ואין לה שום ביסוס נוסף מלבד 'לעולם תיקח'".