הסמור - מצבו חמור

הסמור, טורף קטן שמראהו מזכיר הכלאה בין נמיה וחתול, הוא אחד מבעלי החיים הנדירים ביותר בארץ. רק ברי מזל זכו בהזדמנות לראותו בטבע. הערכות המספריות לגביו מדברות על כאלף פרטים לכל היותר שנותרו בכל הארץ, ועל ירידה משוערת במספר הפרטים במהלך העשור האחרון.

מקומו הטבעי של הסמור הוא נוף פתוח, וחורש מדולדל. במהלך המאה ה-20' התקבלו תצפיות על התפשטות אוכלוסיית הסמורים מצפון ומרכז הארץ לאזורי שולי המדבר וירושלים. החוקר שמיץ דיווח בראשית המאה על תצפיות בסמורים באזורי שער הגיא, ירושלים, ביר זית ויריחו. בשנות ה-70' התקבלו דיווחים שהוא נראה באזור שדה בוקר, ואילו בשנות ה-80' ראו אותו אפילו בערבה. משנות ה-90' ואילך מתמעטות והולכות התצפיות. העובדה שקשה מאוד לצפות בו בטבע, ואף לא נעשו אודותיו סקרי אוכלוסיה שיטתיים, מערפלות את המידע על מצבו הנוכחי.

את הירידה המשוערת במספר הסמורים בארץ, שהיו גם בעבר נדירים למדי, מייחסים לפגיעה מרעלי מכרסמים, אותם הוא נוהג לצוד, ומאידך לדחיקתו ברגלי הדלק - קרוב משפחתו הדומה לו מאד וזוכה בשנים האחרונות לעדנה כשאוכלוסייתו דווקא מתפשטת. העובדה שהשניים מתחרים על שטחי מחיה דומים ועל אותם מקורות מזון - מצמצמת בהדרגה את מקומו של הסמור.

הסמור משחר לטרף בשעות החשיכה. בשעות היום הוא מסתתר במחילות נטושות של מכרסמים, בעיקר של חולדים, אותן הוא מרחיב כדי להתאימן לממדי גופו, ואף מרפדן. למרות ההשקעה המסוימת בתשתיות, הוא מוצא לו מדי יום מחילה חדשה להשתכן בה. אחת הסיבות קשורה כנראה לעובדה שהוא מטיל את גלליו בתוך המחילה. האביב נחשב לעונה הטובה ביותר לצפיה בסמורים: אז יוצאים הצעירים ממחילות אימותיהם, ומחפשים להם מחילות משל עצמם.

משקל גופו של הסמור הוא כ-300 גרם. הזכר גדול במקצת מהנקבה. גופו מאורך וגלילי, ופרוותו בצבעי חום, לבן וצהוב. לכל סמור בודד פיזור אחר של צבעים בפרווה, מה שמקל על ההבחנה בין הפרטים. הסמורים נוטים לחיות לבד, מה שמכונה "יחידאי" בשפה המקצועית. הטריטוריה מסומנת באמצעות הפרשות שמקורן, תחזיקו חזק, בפי הטבעת. הנקבה מטפלת בגורים לבדה.

בין התכונות הביזאריות של החיה החמקמקה, יש למנות את הדרכים בה היא בוחרת להתגונן: ההצגה מתחילה בסגנון הבואש, עם התזת אותו נוזל מצחין שמקורו בבלוטות הנמצאות בפי הטבעת כלפי התוקף. אם הצחנה לא הרחיקה את האויב עובר הסמור לנשיכות. אם כלו כל הקיצים והאויב עקשן, עשוי הסמור להתחפש למת. מוסר השכל: אם ראית סמור מת מוטב שלפני שתאסוף אותו הביתה במטרה לפחלץ את היצור הנדיר, תסתום את אפך ותשים כפפות עבות על ידך.

(הכתבה נערכה בסיוע "הספר האדום של החולייתנים בישראל". עורכים: עמית דולב וד"ר אבי פרבולוצקי (עורך הפרק: בני שלמון), בהוצאת רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע).